האם מטא (Meta) אדישה לתופעת הונאת הצרכנים שעושה שימוש בעמודים ובמודעות פרסום בפייסבוק ובאינסטגרם? איגוד לשכות המסחר פנה למטא ישראל בדרישה: די להעלים עין מהונאות שעושות שימוש בפייסבוק ובאינסטגרם כדי להפיץ לינקים לאתרים מתחזים ומזויפים ולמבצעים לא קיימים תחת שמות של מותגים מוכרים.
מדובר בתופעה בממדי ענק שרק מתעצמת. רק לאחרונה צצו אתרים שמתחזים לזארה, דלתא, קסטרו, אלדו, תמנון, יד2 ושר המשקאות, הפיצו מבצעים עמוקים ושקריים והונו צרכנים בכך שגנבו את פרטי האשראי שלהם. גם מותגים כמו שופרסל, אושר עד, בנק הפועלים, דואר ישראל, חברת החשמל, אדידס ורמי לוי נפגעו מהתחזויות כאלה.
לפי בעלי העסקים, פייסבוק מגיבה לתופעה בשתיקה, כפלטפורמה פסיבית, ולכאורה לא עושה כיום דבר כדי למגר אותה. ישנן אף טענות שהיא מרוויחה ממנה, כי המתחזים קונים מודעות כדי לקדם את ההונאות שלהם.
נסו למנוע או לכל הפחות לטפל בזריזות כשמתגלה הונאה
"נבקש לקבל בתוך 30 ימים את התייחסותכם, שתכלול את הצעדים המעשיים שבכוונתכם לנקוט, ובכלל זה שיפור מנגנוני הזיהוי והמניעה של פרסומים מתחזים וצמצום האפשרות להישנותם", כתב נשיא איגוד לשכות המסחר שחר תורג'מן במכתב שמיען ישירות לעדי סופר תאני, מנכ"לית מטא ישראל. "לא פחות חשוב, אנו מבקשים כי תציגו מנגנון ברור, נגיש ומהיר במיוחד לטיפול בפניות של עסקים המגלים כי גורמים מתחזים פועלים בשמם. מנגנון זה צריך לכלול הקצאת משאבים ייעודיים, אפשרות לדיווח ישיר על התחזות, בדיקה ראשונית בתוך שעות ספורות ויכולת לנקוט צעדים מיידיים לעצירת פרסומים חשודים כאשר קיימות אינדיקציות ממשיות להונאה, מבלי להמתין להשלמת הליכי בירור ממושכים".
מנכ"לית מטא ישראל עדי סופר תאניצילום: עמית שעל"מישהו העתיק את אתר אלדו ונתן 80% הנחה"
במכתב הוא מתלונן על "גניבת זהות מסחרית והונאת צרכנים באמצעות פרסום ממומן בפייסבוק, תופעה המחייבת מענה מיידי ומערכתי". בשיחה עם ynet אמר תורג'מן שעד כה נענה בשתיקה: "חוסר התגובה של פייסבוק מקומם. ברור שלא ניתן למנוע את כל ההונאות, אבל יש לכם מנגנון פרסום מהמתקדמים בעולם, שיודע להתאים פרסומת לגולש, אז נסו למנוע את מודעות ההונאה.
נשיא איגוד לשכות המסחר שחר תורג'מןצילום: עופר חגייב"לגבי אלו מהן שקשה למנוע", הוסיף תורג'מן, "כדאי לזהות אותן מיד עם מנגנון מואץ לבירור תלונות על התחזות מסחרית כשהן צצות, כפי שעושות חברות האשראי, כי בסוף אף אחד לא יאמין למה שמתפרסם שם. אם הכל מותר, אז אולי שודד בנקים יפרסם מודעות בפייסבוק כדי ללכוד את הגולשים ולעקוץ אותם?
"לפני כמה שבועות מישהו העתיק את כל האתר של אלדו ונתן 80% הנחה ללקוחות. לקח לפייסבוק שלושה שבועות להגיב, וגם אז זה היה בזכות קשרים. בינתיים השם הטוב נפגע, הלקוחות כועסים עלינו ואין לנו איך להגיב. אם צריך, נלך למחוקק ונבקש רגולציה בנושא, אבל זה לא משהו שאנחנו אוהבים, אנחנו מעדיפים שפייסבוק תנהיג רגולציה עצמית".
גורמים עברייניים מנסים להפיל צרכנים
תורג'מן כתב לתאני: "אני פונה אלייך בשם איגוד לשכות המסחר, המייצג אלפי עסקים בישראל, בעקבות התרחבותה של תופעה חמורה ומקוממת: גורמים עברייניים המתחזים לעסקים ולמותגים מוכרים, מפרסמים בשמם מודעות ממומנות בפייסבוק, מפתים צרכנים באמצעות הצעות אטרקטיביות ומותירים אחריהם נזקים כלכליים ותדמיתיים כבדים.
"הנוכלים כבר אינם צריכים לבנות מותג מצליח. הם פשוט גונבים מותג שמישהו אחר בנה בשנים של השקעה, עבודה קשה, שירות ומערכת יחסי אמון עם ציבור הלקוחות. אלא שבעידן הדיגיטלי, די במספר תמונות, בסמל מסחרי ובהצעה מפתה כדי ליצור מצג שווא של עסק לגיטימי ולנצל את האמון הזה למטרות הונאה.
"לנוכל מספיקות דקות כדי לגנוב שם של מותג. לעסק נדרשות שנים לבנות את השם הזה. והנזק אינו נעצר אצל הצרכן שאיבד את כספו. מאחורי כל מודעה מתחזה עלולים להימצא שני קורבנות: הצרכן, שסבר כי ביצע עסקה עם עסק מוכר ואמין, והעסק האמיתי, שנדרש להתמודד עם השלכותיה של עסקה שמעולם לא היה צד לה.
"כך, בעוד המתחזה נעלם עם הכסף, העסק נותר להתמודד עם תלונות, כעס, אכזבה וחשדנות מצד לקוחותיו. במקום להמשיך לשרת את לקוחותיו, הוא נדרש להסביר מדוע אינו אחראי לעסקאות שלא ביצע. במקום ליהנות מהמוניטין שצבר בעמל רב, הוא נאלץ להגן עליו מפני מי שעשה בו שימוש לרעה. הפרסומת מזויפת, העסקה פיקטיבית, אבל הנזק למוניטין אמיתי לחלוטין.
"זוהי תופעה שהיקפה והשלכותיה כבר אינם מאפשרים להתייחס אליה כאל תקלה נקודתית או כאל עוד מקרה של הונאה ברשת... מדובר בדפוס חוזר של ניצול זהותם המסחרית של עסקים והאמון שרוחשים להם הצרכנים. חומרת הדברים מקבלת משנה תוקף נוכח העובדה שגם גופים מהגדולים במשק נאלצים להתמודד עם התופעה, כפי שממחישה תביעתו של בנק לאומי נגד מטא, בלי שאנו מביעים עמדה באשר לטענות המשפטיות המתבררות במסגרתה.
"דווקא כארגון המייצג עסקים ומעסיקים, חשוב לנו להבהיר כי איננו דוגלים בהטלת אחריות גורפת על חברות בגין מעשיהם של צדדים שלישיים, ואיננו מאמינים שכל תופעה פסולה מחייבת חקיקה חדשה או הכבדה רגולטורית. אנו מכירים בחשיבותן של הפלטפורמות הדיגיטליות, בתרומתן העצומה להתפתחות המסחר ובמורכבות הכרוכה בהתמודדות עם היקפי הפעילות המתקיימים בהן.
"איננו מבקשים מפייסבוק להיות משטרת האינטרנט, ובוודאי שאיננו רואים בה שותפה להונאה. אך יש הבדל בין חוסר יכולת למנוע כל מעשה מרמה, לבין השלמה עם תופעה חוזרת של ניצול לרעה של מערכות הפרסום".
אם פייסבוק לא תעשה מעשה – המחוקק יתערב
עוד כתב: "ככל שתופעת ההתחזות תמשיך להתרחב ללא מענה אפקטיבי, כך צפויים להתרבות הקולות שידרשו התערבות חקיקתית ורגולטורית. לנוכח גודלה של מטא, עוצמתה, היקף פעילותה ומעמדה הייחודי בשוק הפרסום הדיגיטלי, החשש מפני התפתחות כזו אינו תיאורטי... זו אינה התוצאה שאנו מבקשים.
"הסדרה עצמית אפקטיבית היום היא הדרך הטובה ביותר לייתר רגולציה מכבידה מחר, אך כדי שהסדרה עצמית תהיה חלופה אמינה לרגולציה, היא חייבת להניב תוצאות בשטח".
מפייסבוק ישראל טרם נמסרה תגובה.




