בשיתוף שטראוס
שטראוס סלטי אחלה
(צילום: ירון שרון ואורי דוידוביץ, בימוי: אסף קוזין)
בכל בוקר מגיעים סלטים מוכנים לשולחן של מיליוני ישראלים. המסלול שלהם מתחיל בשדות בצפון, עובר דרך טיגון, קלייה או בישול, ומסתיים כשהם עוברים, מוכנים וארוזים, למדפי החנויות בכל הארץ.
"תראו את החצילים. זה כמו בבית: או שחותכים לקוביות ומטגנים, או שקולים אותם בתנור שלמים. זה כמו מטבח ביתי גדול", אומר שאול מרום, מנהל טכנולוגיית פיתוח חטיבת האוכל בשטראוס, לשחקן עידן אלתרמן ובתו שירה שהגיעו למפעל הסלטים של שטראוס בכרמיאל במסגרת הסדרה "שירה ועידן אוכלים את הצפון". כשעידן מרים בידיו חציל ובוחן אותו לעומק, מרום ממהר להוסיף: "את כל הירקות שבהם אנחנו משתמשים מגדלים בארץ. מאוד חשוב לנו שזה יהיה מגידול מקומי. יש לנו חקלאים שאיתם אנחנו עובדים כבר שנים. אלה יחסים ארוכי טווח. זו ממש שותפות".
3 צפייה בגלריה
"יש לנו חקלאים שאיתם אנחנו עובדים כבר שנים. אלה יחסים ארוכי טווח. זו ממש שותפות"
(מתוך הכתבה)
מהשדה לשולחן
המפעל בכרמיאל הוא חלק מהנוכחות הארוכה של שטראוס בצפון. החיבור הזה החל כבר ב־1939, כשריכרד והילדה שטראוס הקימו רפת קטנה בחצר ביתם בנהריה והחלו למכור מוצרים שהכינו לתושבי הסביבה. כיום, עשרות שנים אחרי, המפעל ממשיך את המסורת ומייצר מוצרים מחומרי גלם ישראליים, למשל שורה של סלטי חצילים שגודלו במקור בשדות הגליל.
ובעוד שבנושא החצילים העם חלוק בדעתו – יש המכורים אליהם ויש כאלה שבחיים לא יגעו - החומוס שמייצרים פה הוא מוצר שכנראה עבר בצלחת של כמעט כל ישראלי. "חומוס זה סיפור מאוד מעניין", מסביר מרום, "כולנו מכירים אותו, או מהבית או ממסעדות, אז יש פה אתגר גדול – לקחת מוצר שהוא מסורתי, לשמור על הטעם שלו, לשמור על מה שאנחנו אוהבים, אבל לייצר אותו ככה שהוא יכול להיות בטוח גם בתוך הסנדוויץ' של הילד כשהוא לוקח אותו לבית ספר והוא מחוץ למקרר במשך שעות".
האתגר הזה קיבל מענה בכרמיאל בשנת ,1997 כששטראוס הקימו מפעל שלדברי מרום הוא היחיד מסוגו בעולם: קו ייצור רציף ללא מגע אדם שבו מכינים חומוס. הוא אומר בגאווה כי הדבר המיוחד הוא שהטכנולוגיה הזאת פותחה כאן, בישראל. "רוב הידע והמיכון שלנו הומצאו בארץ – ואחרים לומדים מאיתנו", מסביר מרום.
המפעל מייצר כ־500 טון חומוס בשבוע – כמות שמגיעה למיליוני שולחנות בכל הארץ. עידן ושירה לובשים חלוקים וכובעים כדי לשמור על סטריליות, ומגיעים לצפות בהליך הייצור והאריזה. "ממש ראינו את גרגירי החומוס, איך הם נטחנים וישר עוברים לתוך הקופסאות", התרגשה שירה. ואיך מוודאים שלא יהיו נפילות, כי אין מבאס מזה שחומוס משנה את טעמו? "אנחנו מקפידים לטעום כל יום את מה שמייצרים כאן", הסביר מרום את תהליך הבקרה היומיומי, "ואחרי עוד כמה בדיקות שעושים לזה, כשרואים שהחומוס תקין – הוא יוצא לחנויות".
סוד הבצל
במהלך הסיור במפעל עידן החליט לגלות את האמת מאחורי אחד הסודות הקולינריים שמסקרנים רבים. "יש פה חצילים בטעם כבד?", הוא שואל. מרום אומר שכן. "אז תגיד, מאיפה חציל מקבל טעם של כבד?", הקשה אלתרמן. מרום לא התחמק וגילה מה עומד מאחורי הטעם המיוחד: "זה קורה בעצם כשמוסיפים בצל מטוגן". עידן נדהם לגלות שזה כל כך פשוט. "אני מרגיש כאילו יצאתי עכשיו מחוץ למטריקס", הכריז, "אני יודע סוף סוף מה הסתירו ממני כל החיים האלה".
מלבד הסודות הקולינריים, עידן ושירה נחשפו גם לרובוט של המפעל, שמבצע את עבודות ההרמה הכבדות. "הוא למעשה מחליף אנשים בעבודה קשה ופיזית", הסביר מרום, "כדי שהם יוכלו לעשות עבודות יותר הגיוניות". עידן, כמובן, לא הצליח להתאפק: "אתה לא מפחד שהוא יתהפך עליך מתישהו, ידרוש שכר ותנאים יותר טובים ואם לא תיתן לו הוא ינקום?". מרום צוחק. "בגלל זה הרובוט בתוך כלוב", הוא מודיע.
אחרי הסיור בקווי הייצור והמפגש עם תהליכים תעשייתיים בהיקפים עצומים, השאלה המרכזית שנשארת היא לא טכנולוגית - אלא תרבותית. איך לוקחים אוכל ביתי, כזה שכולנו מכירים, ומייצרים אותו בלי לאבד את הזהות שלו. "זאת האחריות שלנו", מסכם מרום, "לשמור על הטעם שכולנו גדלנו עליו".
בשיתוף שטראוס
פורסם לראשונה: 07:00, 05.01.26
