ימי החגים, המשק מושבת בחלקו הגדול, חופשות מרוכזות הוכרזו במקומות עבודה רבים, גם משרדי הממשלה בחופשה והכנסת וועדותיה כבר בפגרה ארוכה. שקט גדול שורר בתחום הכלכלי בימים הללו, אולם אין בכך אפילו סימן קל למה שעומד להתרחש כאן כבר בקרוב - זהו השקט שלפני הסערה.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כבר שלושה חודשים וחצי מכהנת בישראל ממשלת מעבר חסרת סמכויות. אין רפורמות כלכליות, אין צעדים נדרשים בתחומי המיסים והתקציב, אין מאבק ממשלתי בהתייקרויות, אין תוכניות דיור הכרחיות לבלימת הזינוק במחירי הדירות. בעצם - כלום לא מתבצע. הכל בהמתנה חסרת תועלת בפעם החמישית בתוך פחות מארבע שנים.
3 צפייה בגלריה
יו"ר האופוזיציה, בנימין נתניהו, וראש הממשלה, יאיר לפיד
יו"ר האופוזיציה, בנימין נתניהו, וראש הממשלה, יאיר לפיד
יו"ר האופוזיציה, בנימין נתניהו, וראש הממשלה, יאיר לפיד
(צילום: אלי מנדלבאום, AP)
רק המגזר הפרטי ממשיך לעבוד, אולם ברקע מתרחשים מהלכים ואירועים הכרחיים שלא ממש מסייעים לו: העלאות ריבית גבוהות-תכופות, חוסר אפשרות לסייע לעסקים בימים הקשים האלה, הבורסה בנפילות שערים והמטבעות הזרים מתחזקים מול השקל המקרטע בימי חוסר ודאות פוליטית וביטחונית.
בעיצומו של החג, בהתאם לחוק, יפורסמו למרות הכל כמה נתונים חשובים במיוחד: משרד האוצר יודיע מה היה מצבו של תקציב המדינה בחודש ספטמבר ויתברר האם חל מפנה ותמה תקופת העודפים הגדולים בקופת המדינה.
בנוסף, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תפרסם את מדד המחירים לצרכן ומחירי הדירות וכאן יתברר האם בלימת האינפלציה בחודש אוגוסט ואף ירידתה מ-5.2% לשיעור של 4.6% הייתה זמנית, והאם התייקרות מחירי הדירות, שכבר הגיעה כמעט ל-18%, מתחילה להתקרר ולהצטמצם, אחרי הירידה המשמעותית בנטילת המשכנתאות ברבעון האחרון.

אחרי החגים: סערת "כלכלת הבחירות" תחל

אולם, ככל שנתונים אלו חשובים, מה שיקרה אחרי חגי תשרי והתקופה השקטה - תהיה כנראה תחילתה של סערה. כבר למחרת החגים יחלו מאבקי הרגע האחרון בין המפלגות על קולות הבוחרים, לקראת הבחירות שיהיו באחד בנובמבר, וככל שמועד הבחירות לכנסת ה-25 יתקרב, דומה שהנושאים הכלכליים יתפסו תאוצה בתעמולת הבחירות, או מה שמכונה גם "כלכלת בחירות".
בקואליציה יטענו שנתוניה הכלכליים של המדינה הם מהטובים בעולם, בעוד שבאופוזיציה יזעקו המועמדים כי ההתייקרויות במשק, עליית מחירי הדירות, העליות בריבית שחונקות את המגזר העסקי, החשש ממיתון וחוסר המעש הממשלתי - חייבים להביא לשינוי.
אין כלל ספק שהנושאים הכלכליים יקבעו רבות בקרב הבוחרים למי להצביע ותוצאות הבחירות יבהירו, אם אכן תוקם במהרה ממשלה בישראל, כיצד תראה השנה הכלכלית הבאה ואולי גם מה מצפה לנו בשנים הבאות.
מה שבטוח הוא, שהשקט היחסי של החודשים האחרונים עומד להסתיים אחרי חגי תשרי והבחירות - ולצד תחילת החורף, שיש חזאים שצופים שיהיה סוער נוכח שינויי האקלים, הסערה תגיע גם מהכיוון הכלכלי.

מה מחכה לממשלה החדשה, אם אכן תקום?

עם הקמת הממשלה החדשה, בתקווה שאכן תקום כזאת ולא ניגרר תוך חודשים לעוד מערכת בחירות יקרה ומיותרת בפעם השישית, יהיה צורך לגבש תוכנית כלכלית מקיפה ולטפל ברפורמות הכלכליות ש"נתקעו" בשל פיזור הכנסת ב-30 ביוני. בכל מקרה מדובר לפחות באובדן נוסף של חצי שנה בטיפול בענייניו הדחופים של המשק הישראלי. פעם חמישית חצי שנה של ריפיון ושל שיתוק - ובסך הכל שנתיים וחצי כאלה בתוך ארבע שנים.
3 צפייה בגלריה
מליאת הכנסת
מליאת הכנסת
שנתיים וחצי של שיתוק - מתוך ארבע שנים בסה"כ. מליאת הכנסת
(צילום: עמית שאבי)
בראשונה חייבת לצאת אל הפועל, מיד עם הקמת הממשלה החדשה, תוכנית דיור מקיפה, שתובא הפעם מיידית, ללא בזבוז זמן - כפי שאירע בימי הממשלה היוצאת - לאישור הכנסת. עיקרה חייב לכלול בניית 250-200 אלף דירות והשלמתן ואיכלוסן בתוך שלוש שנים, כדי למתן את הביקושים. העלאות מס הרכישה, הגבלות השכרת דירות לתיירים והחלטות על פיצול דירות - לא הועילו ולא יועילו. צריך לבנות עוד דירות.
לצד המאבק בהתייקרות הדירות, חייבת להתגבש תוכנית מסודרת למאבק ביוקר המחיה הכללי ובראשה פירוק המונופולים שימנעו העלאות מחירים שהציבור לא יכול למונען, כאשר אין תחרות אמיתית במשק במאות מוצרים.
בנוסף, מזה חמש שנים אין הסכם שכר תקף והכוונה לחתום על הסכם בין האוצר להסתדרות עד סוף 2022 נותרה על הנייר בלבד עם פיזור הכנסת. הסכם כזה חייב להחתם תוך חודשים ספורים מיום הקמת הממשלה החדשה.
"עסקת החבילה" נגוזה גם היא עם ההכרזה על בחירות והיא אינה אקטואלית עוד לחלוטין. העלאת 100 שקל בשכר המינימום היא פשוט בדיחה עצובה לימי ההתייקרויות בשיעור של כ-5% השנה ושל כ-12% מאז העלאת שכר המינימום לפני ארבע שנים ל-5,300 שקל. גם הוספת יום חופש אחד בלבד בשנה לעובדים, בעידן שבו בחברות רבות עברו כבר לעבודה של ארבעה ימים בשבוע ולעבודה חלקית או מלאה מהבית, היא לעג לרש.
הממשלה הבאה תצטרך לטפל באופן דחוף גם בשוק העבודה ובשכר השערורייתי בחלק מהענפים: לא יתכן מצב שבו עובדות סוציאליות ימשיכו להשתכר בתמורה לעבודתן הקשה שכר גבוה אך במעט משכר המינימום. לא יתכן שלא תיושם מיידית ההחלטה להיטיב עם הרופאים המתמחים. שכר חלק מהאחיות והשוטרים הזוטרים הוא מביש ויש לתקנו.
גם על הסכם השכר עם המורים עדיין לא חתמו והחשש הוא שזה כבר לא יקרה לפני הבחירות והקמת ממשלה חדשה ומי יודע אם לא יצוצו אז תביעות חדשות.
קצבאות הזקנה בישראל לא עודכנו כבר חמש שנים ובפעם האחרונה התוספת הייתה של שישה שקלים בחודש (בקושי מחיר של קרטון חלב אחד). כאן כל תוספת של 100 שקל לקצבה בחודש למיליון זכאים לקצבת הזקנה בישראל יעלו 1.2 מיליארד שקל בשנה. יש למצוא מקורות מימון להעלאת הקצבה בכמה מאות שקלים, בעידן ההתייקרויות הנוכחי.

עוד שנה בלי תקציב מאושר

שוב תתחיל שנה חדשה, 2023, ללא תקציב וחוק הסדרים מאושרים. אין כלל ספק שהנזק מאירועים דומים שחווינו בארבע השנים האחרונות כבר נגרם ואף אינו ניתן לתיקון לאחור. לכן, יש לאשר תקציב חדש וחוק הסדרים, שיכלול רפורמות שלא עברו בפעם האחרונה, כמו חוק המטרו למשל, כבר ברבעון הראשון של 2023.
3 צפייה בגלריה
ישיבת ממשלה
ישיבת ממשלה
ישאר במשרד האוצר? אביגדור ליברמן
(צילום: יונתן זינדל)
ההערכות הן ששרים רבים לא ימשיכו במשרדיהם, גם אם מאוד יחפצו בכך, כמו שר האוצר, אביגדור ליברמן. ארבע מפלגות כבר הודיעו שידרשו את המשרד הכלכלי החשוב ביותר ואם תוקם שוב ממשלה צרה של קואליציה בת 62-61 חברים, ראש הממשלה הבא "ייסחט" ללא כל ספק לתת את המשרד הזה למפלגה שתדרוש זאת כתנאי להצטרפותה לממשלה.
שר אוצר שמתחלף פירושו גם מנכ"ל חדש, תחלופה של אנשי הלשכה ומשרות האמון וגם מדיניות חדשה. לכן, אם אכן ליברמן לא ימשיך, צפוי זעזוע גם בהרכב המשרד שבו ייקבע כיצד ייראה המשק הישראלי בשנים הבאות.
ולכל אלה מתווספים עוד כמה וכמה עניינים לא שוליים בכלל: הפחתת המס על הדלק תסתיים בדיוק שבועיים אחרי הבחירות, ב-15 בנובמבר, ויהיה צורך לקבל החלטה אם להמשיך בהוזלה. כמו כן, תוואי השינוי בתשלום הפנסיות לאנשי הקבע בצה"ל לא אושר עדיין, למרות התחייבות הממשלה בפני בג"ץ ודחייה ארבע פעמים במועד האחרון שקצ בג"ץ לאישור המתווה.
גם ועדת הכספים כבר תתכנס עוד לפני סוף חודש נובמבר בפעם הראשונה, והפעם עם סמכויות, שכן לא יוכרזו עדיין בחירות חדשות. גם שם לא צפוי שהשקט יימשך.
דבר אחד ברור: אחרי עוד "תנומה" ממשלתית במשך חצי שנה לפחות, לא יהיה זמן מיותר לבצע את המהלכים הללו ורבים אחרים כבר בראשית החורף. השקט שלפני הסערה יהיה כנראה הפעם קיצוני מבעבר. בקרוב מאוד השקט הזה ייהפך לרעש גדול, שישפיע גם על השווקים - הבורסה, החלטות הריבית של בנק ישראל, חוזקו/היחלשותו של השקל, מדיניות המיסים של הממשלה וכמובן מחירי המוצרים והשירותים. שקט בתחום הכלכלי כבר כנראה לא יהיה כאן בחודשים הקרובים.