הרופא בעל עלות השכר הגבוהה ביותר בתאגידי הבריאות הציבוריים תוגמל ב-2025 ב-3.54 מיליון שקל בשנה – כמעט 300 אלף שקל בחודש – בתאגיד הבריאות של בית החולים אסף הרופא (שמיר). אחריו ברשימה מופיעים רופאים בעלויות שכר של 2.59 מיליון שקל בשערי צדק, 2.5 מיליון שקל במרכז הרפואי לגליל, 2.23 מיליון שקל באסותא אשדוד, 2.21 מיליון שקל באיכילוב ו-2.19 מיליון שקל בשיבא, כך עולה מבדיקת כלכליסט. בסך הכל, עלות השכר של 75 בעלי השכר הגבוה ביותר שנבדקו בתאגידי הבריאות ובבתי החולים הסתכמה ב-106 מיליון שקל בשנה.
הנתונים שנאספו על ידי כלכליסט מתבססים על דיווחי שכר של עמותות ותאגידי בריאות הפועלים לצד בתי החולים הציבוריים בישראל, לצד השלמות שהגיעו לידי המערכת. מכיוון שתאגידי הבריאות ובתי חולים ציבוריים שאינם בבעלות המדינה — בהם הדסה, לניאדו, אסותא אשדוד ואחרים — פועלים כמלכ"רים, הם מחויבים בדיווח על חמשת בעלי השכר הגבוה ביותר. כך ניתן להציג תמונה רחבה יחסית של רמות השכר המשולמות מחוץ לתלוש השכר הרגיל של עובדי המדינה.
התמונה שעולה מהנתונים ברורה: תאגידי הבריאות, שנועדו במקור לאפשר לבתי החולים הציבוריים גמישות תפעולית, מחקרית וניהולית, הפכו לזירה משמעותית של תשלומי שכר לרופאים בכירים. בחלק מהמקרים מדובר בשכר עבור עבודה ססיונית (פעילות רפואית נוספת בתשלום מעבר למשרה הרגילה), ניתוחי אחר הצהריים או שירותים הניתנים באמצעות התאגיד. בפועל, התאגידים הפכו למנגנון שמאפשר לבתי החולים להתחרות בשוק הפרטי — וגם לעקוף את מנגנוני השכר הקשיחים של השירות הציבורי.
דוגמה בולטת לחופש הפעולה שמאפשרים לעצמם התאגידים היא באסף הרופא. עלות שכרו של שיאן השכר ב-2025 עמדה על 3.54 מיליון שקל, בעוד שנה קודם לכן, ב-2024, עמדה עלות השכר של שיאן השכר על 3.08 מיליון שקל, וב-2023 היא עמדה על 2.4 מיליון שקל. כלומר, בתוך שנתיים בלבד זינקה עלות השכר של שיאן השכר בכ-1.1 מיליון שקל — עלייה של כמעט 48%. ברשימת בעלי השכר הגבוה ביותר בולטים גם שערי צדק, שבו חמשת בעלי השכר הגבוה הגיעו יחד לעלות שכר של כ-11.6 מיליון שקל; אסף הרופא, שבו עלות שכר חמשת בעלי השכר הגבוה הסתכמה בכ-10.7 מיליון שקל; שיבא, עם כ-9.6 מיליון שקל; ואסותא אשדוד, עם כ-9.4 מיליון שקל. 13 בעלי שכר ברשימה חצו עלות שכר שנתית של 2 מיליון שקל, ו-37 מהם חצו 1.5 מיליון שקל.
ברוב המקרים מדובר בתגמול עבור רבע משרה בלבד, כך לפי שורת גורמים בבתי החולים. כלומר, במונחי משרה מלאה, היקף התגמול היה עשוי להיות גבוה משמעותית. לצד זאת, חלק מהרופאים מועסקים כעצמאים ומקבלים את התשלום כנגד חשבונית. כך, למשל, באסף הרופא שיאן השכר מופיע כעצמאי, ולצידו שמונה רופאים נוספים ברשימה מתוך 75.
גורם במערכת הבקיא בתחום מתאר את תאגידי הבריאות כ"חצר האחורית" של מערכת הבריאות הציבורית. לדבריו, הבעיה אינה רק גובה השכר עצמו, אלא מידת הפיקוח על המנגנון שבאמצעותו הוא משולם. "כשיש גוף ציבורי שפועל ליד בית חולים ציבורי, אבל עם פחות שקיפות ופחות כלים רגולטוריים, נוצרים עיוותים", אמר הגורם. בחלק מתאגידי הבריאות קיימים מקרים שבהם לכאורה התלוש מתאגיד הבריאות ניתן "פר פעולה", ואמור להשתנות מדי חודש, אך בפועל צירוף התלוש של בית החולים ותלוש התאגיד מתכנס לאותו סכום קבוע שהוסכם מראש, גם כאשר אותו הרופא נמצא בחופשה במהלך חלק מאותו החודש.
במשך שנים נחשב הפיקוח של משרד הבריאות על תאגידי הבריאות ללקוי. חטיבת בתי החולים הממשלתיים במשרד הבריאות אמורה לפקח על פעילות בתי החולים והתאגידים שלצידם, אך גורמים במערכת טוענים כי "אין לה שיניים" מול הנהלות בתי החולים והתאגידים. כך, למשל, התברר ב-2024 כי 11 עובדים בגוף המפקח במשרד הבריאות עבדו במקביל גם עבור תאגידי הבריאות שעליהם אמור היה המשרד לפקח. בין היתר נחשף אז בכלכליסט כי העוזרת האישית של מנהל החטיבה קיבלה מהתאגידים 45 אלף שקל בחודש. מאז הופסקה התופעה, מונה מנהל חדש לחטיבה, וב-2025 חודדו ההנחיות והוטלו חובות רגולטוריות חדשות על התאגידים.
מנגד, במערכת הבריאות מזהירים כי הסתכלות על השכר לבדו מחמיצה את המציאות שבה פועלים בתי החולים הציבוריים. מנהל כספים באחד המרכזים הרפואיים הגדולים במדינה אמר לכלכליסט כי השכר הגבוה הוא במידה רבה תוצאה של תחרות בלתי אפשרית מול השוק הפרטי. לדבריו, "אם בית חולים ציבורי רוצה שרופא בכיר ינתח אצלו, יקבל מטופלים ויישאר חלק מהמערכת הציבורית, הוא חייב להציע לו תגמול שמתקרב למה שהוא יכול לקבל בחוץ. אחרת הוא פשוט יעבוד פחות בציבורי ויותר בפרטי".
גורם אחר בבית חולים במרכז הארץ הביע חשש כי פרסום נתוני השכר יפגע ביכולת לשמר רופאים בכירים במערכת הציבורית. "ממילא צריך לבוא ולשכנע אותם לעבוד בציבורי", אמר. "עכשיו גם יבקרו את גובה השכר שלהם. זה אולי נשמע טוב ציבורית, אבל בפועל זה יכול לדחוף עוד רופאים החוצה".
זו בדיוק הדילמה שמסתתרת מאחורי נתוני השכר. מצד אחד, מערכת הבריאות הציבורית נשענת על רופאים בכירים, מומחים ומנהלי יחידות, שחלקם יכולים להרוויח סכומים גבוהים בהרבה בשוק הפרטי. תאגידי הבריאות מאפשרים לבתי החולים להחזיק אותם בתוך המערכת הציבורית, לפחות חלקית, ולתמרץ פעילות נוספת שמכניסה כסף לבית החולים. מצד שני, כאשר המנגנון הזה מתנהל בשקיפות מוגבלת, תחת פיקוח חלש ובפערים גדולים בין בתי החולים, הוא יוצר מערכת שכר מקבילה — כזו שאינה כפופה באופן מלא לכללי השכר של השירות הציבורי, אך נהנית ממעמד ציבורי וממשאבים ציבוריים.
הפער בין המרכז לפריפריה מורכב יותר. מצד אחד, שיאני השכר נמצאים ברובם בבתי החולים הגדולים במרכז — אסף הרופא, שערי צדק, איכילוב ושיבא. מצד שני, גם בתי חולים בפריפריה מופיעים בצמרת: במרכז הרפואי לגליל הגיעה עלות השכר של שיאן השכר ל-2.5 מיליון שקל, באסותא אשדוד ל-2.23 מיליון שקל, ובזיו ל-2.03 מיליון שקל. לעתים קיימת תופעה של "סחטנות" מצד רופאים בפריפריה המחזיקים במונופול מקומי, מה שמוביל לכך שאותם מומחים ייחודיים מסוגלים לדרוש משכורות גבוהות יותר, משום שבית החולים תלוי בהם. ועדיין, עלות השכר הממוצעת של שיאני השכר בבתי חולים בפריפריה עומדת על כ-1.12 מיליון שקל בשנה לעומת כ-1.66 מיליון שקל במרכז הארץ.
"כך תזהה פעילות רווחית"
לכאורה, מטרת התאגידים היא להשתמש בתשתיות בתי החולים כדי להעניק "קיצור תורים" באמצעות טיפול אחר הצהריים. אולם בפועל, חלק הולך וגדל מהפעילות הכלכלית של בתי החולים מנותב לתאגידים, כדי שאלו יוכלו לשלם את שכר הבכירים. "אם פעילות מסוימת נעשית על ידי תאגיד הבריאות ולא על ידי בית החולים, כך אתה יכול לדעת שהיא רווחית", מסביר גורם באוצר.
נכון לעכשיו, הנתונים מלמדים כי השכר בתאגידים ממשיך לטפס, וכי הפיקוח עדיין מנסה להשלים פערים אחרי שנים שבהן התאגידים פעלו במרחב נוח בהרבה מזה של השירות הציבורי הרגיל.
עם זאת, החצר האחורית של מערכת הבריאות יכולה גם לתרום למערכת, למשל בהיבט של חדשנות. לדוגמה, תאגיד הבריאות של בית החולים שיבא הציג בדו"חות הכספיים האחרונים שפרסם ל-2024, כי הוא מחזיק במניות או בזכויות קניין רוחני ב-13 חברות סטארטאפ רפואיות, במסגרת חממה טכנולוגית שבה שותפה החברה-הבת שיבא אימפקט.
מהמרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא) נמסר בנוגע לשיאן השכר ועליית המשכורות המשמעותית: "פנייתכם מתייחסת לרופא מומחה, המועסק באמצעות תאגיד הבריאות בדרך של תגמול עבור ביצוע פעולות (שכר ססיוני). מדובר בפעילות שהרווח לציבור בה הוא מרובע: ביצוע הפרוצדורות במסגרת הרפואה הציבורית ולא הפרטית, התמקצעות של המרכז הרפואי בתחום שבו מבוצעת הפרוצדורה, הכנסה נוספת שניתן להפנותה לאפיקים טיפוליים אחרים בדרך של הגדלת היצע השירותים הרפואיים ושיפורם, וכן גם שימורו של רופא מקצועי ורב מיומנויות במסגרת הרפואה הציבורית. נציין כי התגמול הגבוה הוא תולדה של חריצותו הרבה של הרופא במסגרת העשייה הציבורית ורצוננו להותירה במסגרת זו".
