יפעת עובדיה-לוסקי מסתכלת על תקופת כהונתה כיו"ר קרן קימת לישראל ומבינה היטב את השינוי. רגע אחרי שחנכה מעונות לסטודנטים באוניברסיטת קריית שמונה, שבו הייתה קק"ל שותפה משמעותית בפרויקט, היא מתמוגגת מהכרת התודה וההערכה שהפגינו ראשי הרשויות וסגל הנהלת האוניברסיטה. "זה היה אירוע מהסוג שגורם לי להבין עד כמה קרן קימת לישראל משמעותית עבור הציבור בישראל", היא אומרת. "כגוף שחשוב לו כל כך לחזק את הצפון, בחרנו בדרך הזאת כדי להביא לאזור קהלים צעירים. כמובן שלא הגענו לשם רק עכשיו, קק"ל מסייעת הן לצפון והן לדרום מיום המלחמה הראשון עד הלום ותהיה שם גם בשנים הבאות".
דרך ארוכה ולא קלה עברה קק"ל משבעה באוקטובר ועד עתה. מיד עם פרוץ המלחמה, החל הארגון לפעול לסיוע בחירום והתמקד בפעילות זו במהלך שנת המלחמה הראשונה. "עמוק לתוך המלחמה הבנו שאנחנו צריכים להיות גם באירוע של השיקום והצמיחה מחדש", מספרת עובדיה-לוסקי. "נכנסנו לנושא החוסן והתחלנו לבנות תוכנית לשיקום שהוא לא רק פיזי - שיקום הקהילות והאנשים. לפני שנה סיימנו פרויקט דגל: הקמת ישוב חדש בקיבוץ רוחמה עבור מפוני קיבוץ כפר עזה. לפני הכל, נתנו להם וודאות. הקמנו עבורם מגורים לכל דבר, עד שיוכלו לחזור לקיבוץ שלהם. את אתר הנובה - במקור יער של קק"ל - שיפצנו מהייסוד והפכנו לאתר זיכרון לאומי. ראינו מהשטח את הצורך של המשפחות השכולות באתר כזה. השקענו שם משאבים רבים ועבודה מאומצת, ובתוך מספר שבועות העמדנו את האתר החדש. זה באמת אחד הדברים שאני הכי גאה בהם. ההורים היו שותפים מלאים ורבים מהם ניתבו את המשבר העמוק לעשייה פעילה לשימור זיכרון ילדיהם. בימים אלו, אנחנו גם נוטעים את ‘יער חרבות ברזל’ בבארי. כל עץ בו יוקדש לחללי המלחמה, חיילים ואזרחים. המשפחות התבקשו להקדיש שיר ליקירם ולצד העץ יופיע קוד QR שכניסה אליו תציג את סיפורו של הנספה".
באילו אתגרים נתקלתם במהלך תקופת העבודה הזאת?
"אחד האתגרים הבולטים היה התוספת התקציבית לקיבוץ ניר עוז. היה חוסר מצד הממשלה, ונעשתה פנייה לקק"ל בבקשה שנשלים את התקציב. לאחר עבודת מטה וישיבות של גורמי מקצוע נקבע שקק"ל תתמוך ב-75 מיליון שקל בקיבוץ - כ-10% מהתקציב הכולל שלנו למשימת שיקום הדרום. בסך הכל, השקענו בשנתיים האלו למעלה משני מיליארד שקל בכל הקשור למלחמה. כיום האתגר הוא סיפור ההתיישבות. ביקרתי בקריית שמונה ונוכחתי עד כמה גבוה מספר התושבים שטרם חזר אליה".
איך מעודדים קהילות צעירות וחדשות לחזור לישובים שנפגעו בדרום ובצפון?
"הדרך שלנו לסייע בכך היא רכישת דירות ביישובי הפריפריה כמו בקריית שמונה, דימונה, בית שאן ועכו, כדי לספק דיור בר השגה לבוגרי מכינות, משרתי מילואים, אוכלוסיות צעירות וחזקות וגרעינים משימתיים. הם יגיעו, יחזקו את האוכלוסייה המקומית ויעודדו חזרה של התושבים הוותיקים שעזבו".
חזון שמתממש מול עינינו
יפעת עובדיה-לוסקי מכהנת כיו"ר קק"ל מסוף 2022 - האישה הראשונה בתפקיד. בעברה עמדה בראש המחלקה לעברית ולתרבות בהסתדרות הציונית, והובילה תהליכים להטמעת השפה והתרבות העברית בקרב הקהילות היהודיות בתפוצות. עוד כיהנה כמנכ"לית הליכוד העולמי ומילאה שורה של תפקידים במגזר הציבורי. כעת, כיו"ר קק"ל, חזונה הוא להמשיך להפוך את הארגון ליותר ויותר משמעותי בסיפור הציוני-ישראלי העכשווי.
"כשנכנסתי לתפקיד ראיתי בעיני רוחי את קק"ל חוזרת לערכיה המקוריים: גאולת קרקע, אחיזה בקרקע, תמיכה בחקלאים, חינוך ציוני והתיישבות. הצלחתי להחזיר את רוח החלוציות לארגון.
כיום, אנחנו כבר משמעותיים מאוד בנושא ההתיישבות. מתקיימים עכשיו פרויקטים של הכשרת שיכוניות, הרחבה של הקיבוצים והמושבים שנפגעו ועוד יוזמות להמשיך ולפתח את הארץ. כולי תקווה שבשנים הבאות קק"ל תיחשב למניפת דגל ההתיישבות בכל רחבי ישראל ותסייע לחזור לחלוציות, לחקלאות, לפיתוח. אנחנו נמצאים בכל מקום, עושים הרבה חינוך יהודי וציוני, תומכים במכינות הקדם צבאיות ובנוער בסיכון שמשתלב בעבודה ביערות. זה חזון שמתממש אל מול עינינו".
תני דוגמה לפעילות שריגשה אותך במיוחד.
העשייה בשטח מרגשת בכל פעם מחדש. אין ספק שהעשייה בתוך המלחמה סיפקה רגעים מרגשים במיוחד. בט"ו בשבט הראשון שלאחר השבעה באוקטובר, יזמתי עם משפחות נרצחי הנובה נטיעה של חורשה חדשה באתר. לרבים מהם הייתה זו הפעם הראשונה שהגיעו למקום. זה יום שנחקק גם אצל העובדים שלנו שלא הפסיקו לבכות עם המשפחות בעודם נוטעים עצים חדשים. מרגש אותי במיוחד גם החיבור בין קהילות מהתפוצות לקהילות בארץ. כך, למשל, תורם שלנו ממקסיקו תרם בנדיבות למרכז חוסן בשדרות. נציגי קק"ל באיטליה אימצו את קיבוץ חולית; יחד עם הנציגות בארה"ב אנחנו מוציאים לפועל מרכז קהילתי ביישוב שלומית שבגבול מצרים".
היכן לדעתך המדינה צריכה לסייע לקק"ל?
"זה כבר כמעט 14 שנה שקק"ל מנסה לעדכן את חוק היער המיושן, שנוסחו אינו רלוונטי לתקופה. הנושא קיבל קצת יותר תאוצה - ושוב נעצר. כשנכנסתי לתפקיד החלטתי שאני חייבת לנסות לקדם את זה. כעת אנו נמצאים בשלב טוב בהרבה מזה שבו היינו, אך לצערנו אנו נתקלים במחסומים של מוסדות התכנון. קק"ל צריכה סמכויות אכיפה וישנם גורמים שחוששים לתת לנו אותן. היעדרן ייצור מצב אבסורדי שבו יש לנו אחריות על יער אך אין לנו סמכות בו. אם עובד קק"ל יראה אדם שורף יער - לא יהיה לו מה לעשות חוץ מלהתקשר למשטרה, ממש כמו אזרח מן השורה. אני מקווה שתהיה לנו אוזן קשבת בכנסת ובמשרדי הממשלה בנושא ושייפסק המצב בו כל אחד מושך לכיוון שלו. כבר הצלחנו לפצח הרבה משרדי ממשלה ולהפוך אותם לתומכים בחוק, אבל יש לנו עוד הרבה עבודה".
עובדיה-לוסקי תסיים בקרוב את הקדנציה שלה כיו"ר קרן קימת לישראל, שהייתה עשירה בעשייה פיזית, לאומי וציונית. "יש בעיקר נחת מלראות את הדברים מתהווים וקורים בשטח. בתחילת הקדנציה שלי, לפני שלוש שנים, הנחתי אבן פינה לבתי קק"ל בפריפריה. היום אני כבר באה לחנוך אותם ורואה את הילדים בבית שאן, עכו ובמגדל העמק מתחנכים על ערכי הציונות. לראות את כל המימוש וההגשמה של אהבת הארץ יום יום, שעה שעה - ממלא אותי בסיפוק וגאווה כיו"ר קק"ל . יש כאן מחויבות אמיתית של הארגון לבניית ופיתוח הארץ. זה ה-DNA שלנו".
איזה שינוי מהותי הנהגת בקק"ל בשנים האחרונות?
"אני מאמינה במנהיגות משתפת. אני רואה איך העובדים שלנו מתרגמים לעשייה את המדיניות, וזה מדהים לראות את ההחלטות מתממשות הלכה למעשה. העובדים מרגישים שסומכים עליהם, רואים אותם ומתייחסים אליהם בגובה העיניים. ראיתי את ההירתמות שלהם במלחמה ונוכחתי עד כמה הם באמת קמים בבוקר לשליחות אמיתית".
