ועדת הכספים של הכנסת אישרה העברת 400 מיליון שקל לכרטיסי המזון של יו"ר ש"ס אריה דרעי. זאת, לאחר שהמשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד אביטל סומפולינסקי, אישרה את הקריטריונים לחלוקת הכספים. הקריטריונים מעניקים עדיפות ברורה לאוכלוסייה החרדית ובייחוד ולאברכים, אבל נוספו אוכלוסיות עניות שבחלקן יקבלו רק תקצוב חלקי. אם לא יעצור בג"ץ את החלוקה בעתירות הצפויות, ביניהן של עמותת חד"וש לחופש דת ושוויון, נפתחה הדרך לחלוקת התקציבים.
השרה לשוויון חברתי לשעבר יו"ר הועדה לטיפול בשורדי השואה, ח"כ מירב כהן מיש עתיד ביקרה בדיון את העובדה שאמא מקבלת מזונות מהביטוח הלאומי תקבל סיוע רק עבור שני ילדים ואילו אמא שמקבלת הנחה בארנונה תקבל עבור שמונה. ח"כ גלעד קריב מהעבודה תקף בחריפות את העובדה שלא נשמעו חוות דעת של גורמים מקצועיים כמו המועצה לביטחון תזונתי, הרשות לשורדי השואה והביטח הלאומי. ח"כ נעמה לזימי מהעבודה אמרה ש"יש מצב שעניים מרודים לא יקבלו כרטיסים".
שר הפנים, משה ארבל מש"ס, טען ש"הכרטיסים הם הזמנה לשיח מרפא. אנחנו מסייעים לאוכלוסייה שהיא לא בעוני אלה בעולב". לדבריו הכרטיסים מחולקים גם השנה ע"י משרד הפנים ולא הרווחה משום שהדבר מאפשר להשתמש במכרז מימי הקורונה לגורמים המפעילים את המיזם ולחלק את הכסף מיד. הוא מסר שצוות בין משרדי עתיד להחליט איזה משרד יטפל בנושא בעתיד וב-2024 יצא מכרז חדש. "המקום הטבעי הוא משרד הרווחה. אשמח אם הצוות יחליט להעביר את הפרויקט למשרד הרווחה", אמר. בתשובה לביקורת על כך שמקבלי הבטחת הכנסה יקבלו רק 50% מהסיוע טען שההנסה לנפש של מקבלי הנחה בארנונה נמוכה יותר.
במסגרת הכספים הקואליציוניים קיבל שר הפנים אריה דרעי מיליארד שקל לחלוקת כרטיסי מזון באמצעות משרד הפנים, למרות שהמשרד המטפל בעוני הוא משרד הרווחה, הכרטיסים יחולקו דרך משרד הפנים. הכוונה של ש"ס היא לחלק 400 מיליון שקל לפני החגים הקרובים ועוד שתי פעימות של 300 מיליון בשתי תקופות החגים ב-2024. הניסיון מלמד שסניפי ש"ס עושים שימוש הסברתי נרחב בכרטיסי המזון במסגרת התעמולה שלהם ולכן עשויה להיות לכך השפעה גדולה על הבחירות הקרובות לרשויות המקומיות.
הקריטריון העיקרי לחלוקת הכספים הוא קבלת הנחה של 70% בארנונה, קריטריון שמעניק העדפה ברורה למשפחות חרדיות בכלל ולמשפחות אברכים בפרט. רק 14% מהמשפחות הנמצאות בחוסר ביטחון תזונתי חמור (רעב) עומדות בקריטריון. השאיפה של ש"ס היא לתת 300 שקל בכל פעימת חלוקה להורה ו-225 לכל ילד עד 8 ילדים. וכדי לעמוד בכך היא צריכה להגביל את מספר המקבלים.
בעקבות הביקורת הקשה נוספו שורת אוכלוסיות למקבלי הכרטיסים. קשישים מקבלי השלמת הכנסה מהביטוח הלאומי יקבלו אוטומטית בלי להגיש בקשה. הדבר יוסיף 55 אלף משקי בית ל-335 אלף שקיבלו בקורונה, אבל משקי בית ללא ילדים. כן יקבלו 3,000 נכים ניצולי שואה, 11 אלף נשים שמקבלות מזונות מהביטוח הלאומי ו- 46 אלף משפחות מקבלות הבטחת הכנסה מהביטוח הלאומי. אלא שמקבלי הקצבאות מהביטוח הלאומי יקבלו קצבאות עבור עד 2 ילדים בעוד מקבלי ההנחות יכולים לקבל עד 8. בנוסף מקבלי הבטחת הכנסה יקבלו רק 50% מסכום הקצבה. במכתב ששלחה ח"כ מירב כהן מיש עתיד היא כותבת לארבל ש"אין כל נימוק, הסבר, או נתונים, שיוכלו לתמוך את הבחירה באמות המידה האמורות ולהניח את דעתנו".
"הכלכלה אמנם לא קרסה, אבל אנחנו צריכים לשקול איך אנחנו מתקדמים כך או אחרת עם הרפורמה, אנחנו ביהדות התורה וגם בש"ס נצטרך לעשות את החשבון, אני לא בטוח שזו הדרך שנמשיך בה, זה דינמי", אמר יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני מיהדות התורה בפתח הדיון, וכן גם התייחס למכתבו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בו דיווח על המגמות הכלכליות לקראת שנת 2024: "לא מספיק מכתב, נרצה שהוא יגיע לדיון יחד עם אנשי המקצוע, ונבקש לתאם מועד לדיון גם על החלק הכללי שלו, וגם על החלק המקצועי במכתב". עומר רחמים, יועצו של שר האוצר אמר כי "השר ישמח לבוא לוועדה".
מכתבו הארוך של סמוטריץ' התווסף למכתב הפקידות המקצועית לאחר שזו סירבה לבקשת השר לשנות את הנימה של מכתבם. בהמשך לדיווח התקשורתי על בקשת השר, פנה חבר הכנסת גלעד קריב בשאלה ישירה ליועץ שר האוצר וביקש להבין ממנו, האם שר האוצר ביקש מגורמי המקצוע לשנות את המכתב שלהם?
בתגובה אמר יועץ השר: "שר האוצר ממש לא מבקש לשנות שום דבר, אני מפנה את אדוני לכך שהחוק מטיל את חובת הדיווח לוועדה על השר, אף אחד לא ביקש לשנות שום נתון", ניסוחו של רחמים מתחכם, שכן הטענה היתה כי שר האוצר ביקש לשנות ניסוחים בתוך מכתב הכלכלנים, לא נטען כי הוא ביקש לשנות את הנתונים עצמם.
