מחיר של דירה מורכב מהרבה מאוד פרמטרים: קרקע הוא אחד מהם, מיסים זה דבר נוסף, וגם הרווח של הקבלן המבצע, היזם ועוד גורמים נכנסים למשוואה. כשמחירי הקרקע יורדים, על פניו היינו מצפים לשינוי גם במחירי הדירות, אבל במציאות הדברים מורכבים יותר.
מדד מחירי הדירות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), כמו מדד תשומות הבנייה ומדדים נוספים, מורכב ממגוון נושאים, שחלקם משפיעים רבות על המחיר, הרבה יותר ממשקלם היחסי, מה שגורם לא פעם למדד לעלות, אף שנראה כי הוא היה אמור דווקא לרדת. ממש כמו במדד האחרון שפורסם, אשר הציג עלייה של 0.9% במחירי הדירות בחודשים ינואר-פברואר השנה, בזמן שדווקא היקף העסקאות ירד בחודש פברואר.
"מחירי הדירות עולים למרות שמחירי הקרקעות בירידה, וזאת עקב התייקרות משמעותית בעלויות ההקמה של הפרויקטים ובהוצאות המימון, באופן שמחייב את הקבלנים לעדכן את מחירי הדירות בהתאם", אומר חיים פייגלין, מנכ"ל חברת צמח המרמן ומשנה לנשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ. על פי נתוני הלמ"ס, מדד תשומות הבנייה עלה בינואר 2025 ב-2.6%, ובמונחים שנתיים מדובר בעלייה של 5.3%. במדדים האחרונים טיפס מדד תשומות הבנייה ב-0.4% הן בחודש פברואר והן בחודש מרץ. במדדים שנתיים עלה המדד ב-6% וב-6.1% בהתאמה.
פייגלין, שחקן ותיק מאוד בענף, מסביר כי גם המדד שעליו מסתמכים לא ממש מצליח לשקף את המציאות באתרי הבנייה: "עליית מדד תשומות הבנייה עדיין רחוקה מלשקף את העלייה האמיתית בעלויות ההקמה של הפרויקטים, מאחר שהמציאות היא שבחודשי המלחמה העלויות התייקרו ריאלית ב-15%-20%", הוא טוען. לדבריו, "אם המדינה רוצה לשנות את מגמת העלייה במחירי הדירות, עליה להציף את השוק בקרקע ובעובדים זרים ולבטל את מסחטת המיסים, ההיטלים והאגרות המוטלים על דירות חדשות".
פייגלין מוסיף כי "ישראל משלמת כיום את השכר הגבוה ביותר בעולם על פועלי בניין, וזה כשל ממשלתי ברמה קולוסאלית ופגיעה אנושה בתוצר של ענף הבנייה והתוצר הכללי של כלכלת ישראל. להערכתי, מדובר בפגיעה של כ-100 מיליארד שקל רק בשנה החולפת".
רונית אשד-לוי, מנכ"לית אפריקה ישראל מגורים, מתייחסת אף היא לנושא: "מחירי הקרקע אומנם רשמו ירידות במקומות מסוימים בארץ, אך זוהי אינה התמונה המלאה. בשטח אנחנו לא רואים השפעה ישירה על מחירי הדירות, והסיבה לכך טמונה בעלויות הבנייה, הממשיכות לעלות בשל ההצמדה למדד תשומות הבנייה. מדד זה משקף את התייקרות חומרי הגלם, עלויות העבודה, הרגולציה ועלויות המימון גם בשל העלאת אחוז המע"מ שחווינו לאחרונה".
רונית אשד-לויצילום: יח"צלכן, היא מסבירה כי "גם כאשר הקרקע זולה יותר, העלויות האחרות שוחקות את ההנחה הפוטנציאלית. מעבר לכך, מחירי הקרקע אינם משפיעים באופן ישיר על מחיר הדירה הסופי, מאחר שעלויות נוספות – כמו מיסים, תשתיות ודרישות ממשלתיות – מייקרות משמעותית את עלותה הכוללת. גם סוגיית הריבית היא אתגר נוסף עבור היזמים, שכן הריבית הגבוהה מעמיסה עלויות מימון כבדות על הפרויקטים, מה שחוסם את האפשרות לתמחר דירות במחיר נגיש, גם בזמן שמחירי הקרקע נמוכים".
שרון בן צבי, מומחית לשיווק וליזמות נדל"ן, מסבירה כי "לכאורה, אם מחירי הקרקע יורדים, היינו מצפים לראות ירידה גם במחירי הדירות. אבל במציאות הקשר בין שני המשתנים הרבה יותר מורכב, בעיקר בשל ההשפעה של המדדים הכלכליים על ענף הבנייה. הסיבה שהמחירים לא יורדים היא שהקבלנים רוכשים קרקע זמן רב לפני הבנייה עצמה, ולרוב בתנאי מימון יקרים. גם אם הקרקע זולה יותר היום, הדירות שנמכרות כעת מבוססות על עלויות קרקע גבוהות יותר מהעבר".
שרון בן צביצילום: יח"צבנוסף, היא אומרת כי "הוצאות הבנייה הגבוהות שוחקות כל חיסכון פוטנציאלי ממחירי הקרקע. צריך גם לזכור שמחירי הקרקע הם רק חלק מהמשוואה. כל עוד המדדים המשפיעים על ענף הבנייה ימשיכו לעלות, הוזלת הדירות תישאר אתגר".
גם יוסי ולאס, מנכ"ל משותף בחברת אחים מרגולין, מתייחס להפרש הזמנים בין רכישת הקרקע לבנייה בפועל: "כאשר יזם או קבלן רוכש קרקע, מדובר לרוב בתהליך ארוך שיכול להתרחש שנים לפני שהבנייה בפועל מתחילה. ערך הקרקע בדירות שנמכרות היום נקבע לרוב לפני זמן רב, בהתאם למחירי השוק שהיו בעת הרכישה".
כלומר, הוא מסביר כי "אם כיום מחירי הקרקע יורדים, זה לא משפיע על מחירי הדירות שכבר בתהליך בנייה, כי היזם כבר שילם את מחיר הקרקע מראש. לעומת זאת, עלויות הבנייה הן דינמיות ומתעדכנות בזמן אמת. כל התייקרות בחומרי גלם, שכר עבודה, עלויות מימון ומיסים נכנסת ישירות למחיר הדירה הסופי. זו אחת הסיבות המרכזיות לכך שמחירי הדירות ממשיכים לעלות גם כשמחירי הקרקע יורדים".
שמואל קצביאן, אסטרטג שווקים פיננסיים בבנק דיסקונט, מסביר מה חלקם של המדדים השונים בתמונה הכוללת: "ראשית, חשוב לזכור שמחירי הדירות לא כלולים במדד המחירים לצרכן. אומנם המדד לצרכן כולל רכיב של שכירות, אך מדובר בכרבע מהמדד, ומרבית המדד לצרכן מושפע למעשה מגורמים אחרים, שלעיתים הם תנודתיים מאוד. יתר על כן, השינוי במחירי השכירות שונה בעוצמתו בדרך כלל מהשינוי במחירי הדירות".
קצביאן מוסיף כי "בשנה האחרונה המדד לצרכן עלה בכ-3.8%, בעוד מחירי הדירות עלו בכ-7.5%. גם בבחינת השנים שלאחר המשבר הפיננסי ב-2008, הקצב השנתי של עליית מחירי הדירות היה לרוב חזק יותר מקצב העלייה במדד לצרכן. לגבי הקשר בין מדד תשומות הבנייה למחירי הדירות, גם כאן העוצמות שונות, שכן כמעט תמיד מחירי הדירות עולים בקצב שנתי חזק יותר מקצב העלייה במדד תשומות הבנייה. בעוד מדד התשומות מושפע מעלויות העבודה וחומרי הבנייה, מחירי הדירות מושפעים מגורמי היצע וביקוש שונים וגם מתנודות חדות בריבית".
העבודה והמימון התייקרו מאוד
אלי רוזנטל, מנכ"ל ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז, מציין את חלקם של הריבית והמחסור בידיים עובדות בהתייקרות הדירות: "עלויות המימון התייקרו בהשפעת הריבית הגבוהה, עלויות הביצוע עלו כתוצאה מהשלכות המלחמה, ומשך הבנייה התארך. כל אלה מקזזים למעשה את אחוז הירידה של מחירי הקרקעות במכרזי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י)", הוא אומר.
לדבריו, "כדי שהציבור יוכל באמת להרגיש את השפעת הירידה בעלויות הקרקע על מחירי הדירות, יש לקדם שני מהלכים עיקריים: ראשית על הממשלה להגדיל באופן משמעותי את מכסת העובדים הזרים, מה שיוביל לירידה במדד תשומות הבנייה, לצד קיצור משך הבנייה. שנית, על נגיד בנק ישראל להוריד את הריבית - אם הריבית בשווקים הבינלאומיים יורדת, אין סיבה שזה לא יקרה גם בישראל. המשק הישראלי יציב וחזק למרות כל האיומים הביטחוניים".
חזי דמרי, סמנכ"ל יזמות למגורים בחברת י.ח דמרי, אומר כי "עליות המדד משקפות את ההתייקרות של חומרי הגלם, כוח האדם והשירותים הנדרשים לבנייה. בשילוב סביבת הריבית שמייקרת משמעותית את עלויות המימון, נוצר לחץ נוסף על מחיר הדירה הסופי. יש לקחת בחשבון שתהליך ייצור הדירה נמשך מספר שנים, מה שמגדיל את הסיכון בפרויקטים שחשופים להתייקרות ולשינויי מחירים גלובליים בענף".
חזי דמריצילום: עוזי אברהםדמרי מוסיף כי "מחסור בעובדים, שנגרם בין היתר עקב איסור הכניסה לפלסטינים, הוביל לעלייה בעלויות העבודה ולהאטת קצב הבנייה, מה שמגביר את ההוצאות הכוללות. גם בתחום חומרי הגלם נרשמות עליות משמעותיות עקב שיבושים בשרשרת האספקה, כמו סגירת השוק הטורקי, שהיה ספק מרכזי של חומרי בניין, שינוי שאילץ אותנו למצוא חלופות יקרות יותר".
ידידיה פרל, משנה למנכ"ל של קבוצת אבני דרך, מציין כי "עליית מדד תשומות הבנייה היא גורם משמעותי, המוביל לעלייה במחירי הנדל"ן בארץ. מגוון גורמים כלכליים, חברתיים ועולמיים משפיעים על העלויות בענף הבנייה, ביניהם ייקור חומרי גלם, רגולציה, מחסור באנשי מקצוע ועוד. משתנים אלה יכולים להוביל באופן טבעי לעיכובים, לחוסר ודאות ולייקור עלויות הנכסים, מה שמכביד בעיקר על קונים חדשים. מגמת העלייה במחירים לא פסחה כמעט על אף אזור בארץ, והמשמעות היא שרף הכניסה לשוק הנדל"ן רק הולך ועולה, וחלום הדירה הולך ומתרחק".
ידידיה פרלצילום: רמי זרנגרעו"ד שמואל שוב, שותף במשרד שוב ושות', מחזק את הדברים. "על פי חוק, יזמים לא יכולים להצמיד את כל מחיר הדירה למדד תשומות הבנייה שכן בפועל ניתן להצמיד כ-40% ממחיר הדירה למדד. מצד שני, החוזים שלהם מול קבלני הביצוע צמודים למדד על כל הסכום, ולכן הם צריכים לגדר את הסיכונים, בעיקר בתקופה הנוכחית המאופיינת בריבית גבוהה ואי ודאות, ולתמחר את החשיפה למדד. כיום חלק ממקדמי המכירות של היזמים הוא מכירת דירות ללא הצמדה למדד, וגם כאן יזמים זהירים מגדרים את הסיכונים ומתמחרים את הדירות בהתאם. המשמעות היא שככל הנראה, לא צפויה ירידה במחירי הדירות".
"לשים דגש על בנייה בשיטות מתועשות"
אריאל פוקוטינסקי צילום: יחצאריאל פוקוטינסקי, מנכ"ל חברת ECOWALL, מתייחס גם לשיטת הבנייה המיושנת: "הבנייה בישראל מיושנת מאוד ונסמכת ברובה על עבודה ידנית מרובה בכוח אדם, כך שכל הגדלה של עלויות כוח האדם או חומרים נלווים מעלה משמעותית את עלות הבנייה. פריון הבנייה נמצא כבר 30 שנה בירידה, כלומר יעילות הבנייה כיום פחות טובה מזו שהייתה לפני 30 שנה. הירידה המתמשכת בפריון הבנייה נובעת מכך שאין שום שיפור ושינוי בשיטות הבנייה, בעוד יש דרישות מחמירות יותר כיום בנושא הבטיחות והרגולציה".
לדבריו, "אין שום היגיון בכך שעלות בנייה של דירת 100 מ"ר, הבנויה ברובה מאוויר ובלוקים, תהיה יקרה יותר מבנייתן של 50 מכוניות, המורכבות טכנולוגית במאות אחוזים. המדינה והקבלנים צריכים לשים דגש מיידי על מעבר לבנייה בשיטות מתועשות, ולראות עצמם לא כסוחרי כוח אדם, אלא כמפעלים שמטרתם לייצר מוצר איכותי בעלויות מיטביות".
רוני מזרחי, יו"ר ובעלי קבוצת מזרחי ובניו, סבור שחישוב המדד לא מדויק: "למדד הדיור יש תרומה מכרעת בתדלוק מחירי הדירות", הוא טוען. "ראשית, עצם ההמתנה בנשימה עצורה מדי חודש למדד מייצרת מראש ציפיות בקרב ציבור הרוכשים ומובילה רבים מהם להילחץ, שמא בחודשים הבאים המדד ימשיך לטפס, וזו ללא ספק ציפייה שמגשימה את עצמה. שנית, שיטת חישוב המדד על ידי הלמ"ס בעייתית מאוד. כך לדוגמה 'נזכרו' בלמ"ס להשית בחודש ינואר לבדו 2.6% תקורות בנייה עבור עלייה בשכר עובדי הבניין כתוצאה מהמלחמה, שבפועל התפרסה על פני כל שנת 2024".
תומר רייפמן, בעלים ומנכ"ל חברת יעז התחדשות עירונית, מעריך שירידה במחיר הקרקע פשוט קוזזה מעליית מחיר בתחומים אחרים: "עליית תשומות הבנייה, שהחריפה על רקע מלחמה רב חזיתית, מחסור חריף בידיים עובדות והתייקרות חומרי הגלם ועלויות הבנייה, לצד עלויות המימון הכבדות כתוצאה מסביבת ריבית גבוהה, יצרו רוח נגדית חזקה מול הירידה שנרשמה במחירי הקרקעות. למעשה, ניתן לקשור את ירידת מחירי הקרקעות במידה רבה לקפיצה בעלויות הבנייה, שכן כל עלייה במדד תשומות הבנייה דחפה את מחירי הקרקע כלפי מטה בדוח הכלכלי של היזם".
לדבריו, "הסיבה לכך היא ששורת ההכנסות לא השתנתה, ומרכיב הרווח נשמר. בכל אופן ירידת מחירי הקרקע אינה מקזזת במלואה את האינפלציה ועליות המחירים שנרשמו בענף הבנייה. נדרש להמתין ולבחון האם הירידה במחיר הקרקע היא מגמה עקבית שתתפשט לכלל השוק, או שמא אלה ירידות מחירים נקודתיות שנובעות מתמחורים חריגים במיוחד לקרקע, שהוצמדו למחירי הקרקעות אי אז לפני כשנתיים".
3 צפייה בגלריה
מחירי הקרקע בשדה דב ירדו. האם גם המחיר של הדירות יירד? עבודות פיתוח במתחם שדה דב
(צילום: Shutterstock ,Mapic Aerials)
יעקב סיסו, שותף מנהל בקרן יסודות, מציין נקודה נוספת הקשורה לתחום ההתחדשות העירונית, שמתנהגת אחרת ומושפעת אף יותר מהמצב: "שוק הנדל"ן מושפע כיום משני תהליכים המייצגים מגמות הפוכות. מצד אחד, ניכרת ירידה במחירי הקרקעות במכרזי רמ"י, ומצד שני, הריבית נותרת גבוהה ומדד תשומות הבנייה ממשיך לעלות, מה שגורם בפועל לכך שמחירי הדירות לא יורדים. עלות הבנייה מהווה מרכיב משמעותי ממחיר הדירה הסופי, ולכן העלייה במדד תשומות הבנייה מהווה אינדיקציה ברורה לעליית מחירי הדירות".
סיסו מוסיף כי "בהתחדשות עירונית ההשפעה משמעותית יותר. היזם משלם את עלויות הבנייה של הפרויקט באופן מלא, ללא מרכיב הקרקע, ומנגד הוא גם סופג את עלות הבנייה של דירות התמורה, שנבנות עבור בעלי הדירות הוותיקים. צריך להביא בחשבון גורמים נוספים שמשפיעים על המחיר הסופי של הדירה. ברגע שהמחירים עולים, קצב המכירות יורד ומוביל ליותר מבצעים והטבות מצד היזמים, שגם הם בסופו של דבר מתומחרים בתוך עלות הדירה. בנוסף הריבית הגבוהה מובילה לניצול גבוה יותר של אשראי, הן מצד היזמים והן מצד הרוכשים, במסגרת מבצעי המימון והלוואות הקבלן".
רו"ח איתי יצחקיאן, מנכ"ל ובעלי אינווקס, מזכיר כי "ירידת מחירי הקרקע היא הפקטור היחיד שנתון לשליטתו של היזם. עלויות המימון הן מצב נתון, עלויות הבנייה גם הן נתונות. לאור העובדה שהריביות נותרו גבוהות ומחירי הביצוע עלו בזמן המלחמה, נוצר מצב שבו עלות הפרויקט התייקרה משמעותית. לפיכך כדי למכור במחירי ערב המלחמה, על היזם לרכוש את הקרקע במחיר נמוך יותר במטרה לגשר על פער העלויות שנוצר, ולכן מכאן נובעת ירידה במחירי הקרקעות, אך הדבר לא בהכרח מצביע על ירידת מחירי הדיור. עליית המדדים בענף הבנייה מצמצמת את הסיכוי לירידת מחירי הדירות. כאשר חומרי הגלם מתייקרים, לקבלנים אין מרווחי רווח מספיקים להורדת המחירים, גם אם הם מעוניינים בכך".
להקים צוות ייעודי לטיפול בענף
לצד הרשימה הארוכה של הבעיות, יש גם מי שבאמתחתו פתרונות אפשריים. אפי שקדי, מנכ"ל ובעלי חברת אפי קפיטל נדל"ן סבור כי "כדי לפתור את המשבר הנוכחי ולטפל במדד, צריך לפעול בצורה מערכתית. הממשלה צריכה להקים צוות ייעודי מתכלל להבאת עובדים זרים מקצועיים לענף. חשוב לשים דגש גם על עובדי חשמל, אינסטלציה ואיטום. במקביל, צריך לאפשר לתאגידי כוח האדם להביא עובדים זרים בצורה ישירה ללא התערבות ממשלתית, שלרוב מכבידה ומעכבת את הבאתם. רק תוספת משמעותית של עשרות אלפי עובדים מקצועיים לענף תוביל לירידה בעלויות הביצוע. החיסכון הזה יתגלגל בסופו של דבר ללקוחות הקצה בהוזלה של מחירי הדירות".
אפי שקדיצילום: טל גבעוניישי רוט, משנה למנכ"ל קבוצת שובל, מוסיף כי "שינוי יבוא אם היתרי הבנייה יהיו מהירים יותר, מה שיסייע ליזמים לבנות יותר מהר - ובכך להפחית עלויות מימון. מרבית העיכובים שנוצרים בהוצאת היתר הבנייה הם תוצר של בירוקרטיה בלתי מתקבלת על הדעת של הוועדות המקומיות. לצערנו, לוועדות המקומיות חסר כוח אדם, ראשי ערים מקשים על אישורי תוכניות, והבירוקרטיה בישראל היא בלתי אפשרית".
לדבריו, "המדינה צריכה לסבסד חלק מהעלויות בגלל המצב, כמו למשל לסייע במיסוי על ייבוא של חומרי גלם. כאשר עוברות 8-9 שנים בין הגשת התוכנית לוועדה המקומית ועד לאישור הפרויקט, הדבר פוגע קשות בכלכליות של הפרויקט. לכן אם רשות המיסים מחפשת מאיפה להביא כסף לקופת המדינה, מוטב שתפעל לזירוז עבודת ועדות התכנון, כדי שאלה יאשרו היתרי בנייה בצורה מהירה, מה שיכניס יותר מיסי נדל"ן".
רז שרייבר, מבעלי חברת אינהאוס שיווק פרויקטים, מציע אף הוא פתרונות: "הפתרון המרכזי להורדת מחירים הוא הגדלת ההיצע, בפרט בפריפריה ולא רק באזורים החמים במרכז הארץ. חשוב לפתח את הפריפריה על כל האספקטים שלה – מקומות עבודה, תחבורה ציבורית נוחה, מוסדות חינוך איכותיים ומיזמי התחדשות עירונית. כך ניתן להפוך את הפריפריה לאלטרנטיבה אמיתית ומושכת למגורים, שתקל את העומס במרכז ותסייע בהורדת מחירים לאורך זמן".
לדבריו, "יש להוסיף עובדים זרים מחו"ל, במיוחד בתחום הבנייה, כדי למלא את החסר בכוח אדם. הגידול במגוון עובדים יכול לסייע בהוזלת עלויות הביצוע ולמנוע את העיכובים הקיימים כיום בפרויקטים רבים. יש גם להקל בהכנסה של עובדים מקצועיים מחו"ל, כך שנוכל להתמודד עם המחסור בכוח עבודה. פתרון נוסף שיכול לסייע להוזלת מחירים, הוא הפחתת המיסים על תחום הבנייה. הטלת מיסים כבדים על הקבלנים גורמת לייקור עלויות ומעכבת את קצב הבנייה, ולכן יש להקל עליהם במישור המיסים והבירוקרטיה, כדי שיוכלו להוציא פרויקטים אל הפועל בקצב מהיר יותר ובעלות נמוכה יותר".
מאיר וידר, מנכל וידר משכנתאות, מציין כי "כדי לשנות את תמונת המצב הנוכחית, ולהגביר את הסיכוי לירידת מחירי הדירות, נדרשת התערבות ממשלתית ורגולטורית במספר תחומים: הפחתת מכסים על חומרי בנייה ומתן תמריצים לייבוא חומרים זולים יותר; קיצור זמני ההמתנה להיתרי בנייה ושיפור הבירוקרטיה במערכת התכנון; מתן תמריצים ליזמים לבנייה לגובה ופרויקטים של התחדשות עירונית, שיגדילו את היצע הדירות; והגדלת התחרות בענף על ידי הכנסת שחקנים חדשים לשוק הבנייה ופתיחת השוק ליזמים מחו"ל שיוכלו להוזיל עלויות".
בסופו של דבר, הוא אומר כי על אף הירידה במחירי הקרקע, "מחירי הדירות ימשיכו להיות תלויים במגוון רחב של גורמים כלכליים ורגולטוריים. אם לא יבוצעו צעדים משמעותיים להורדת עלויות הבנייה ולייעול השוק, סביר להניח שהמחירים ימשיכו לטפס – גם כשנדמה שהתנאים מצביעים על מגמה הפוכה".
מי אמר שהמחירים לא יורדים?
עידו פדלון, בעלים ומנכ"ל משותף בקבוצת שפונדר פדלון, מתייחס למורכבות הענף ובניגוד לאחרים דווקא סבור שהמחירים נמצאים בירידה: "בניגוד לתפיסה הרווחת, לפיה מחירי הדירות ממשיכים לעלות חרף הירידה במחירי הקרקעות, המציאות מורכבת יותר. המחירים האמיתיים דווקא ירדו, אך שיטות התשלום החדשות מסוות זאת באופן מתוחכם".
פדלון מסביר: "תנאי התשלום 20-80 או 10-90 ללא הצמדה למדד, משמעותם למעשה הנחה של כ-3%-5%. השוק כפה על היזמים ליצור את הפטנט הישראלי הזה, אבל חשוב להבין את המשמעות האמיתית מאחוריו. כשרוכש דירה משלם 20% מהסכום במעמד החתימה והשאר בקבלת מפתח, ללא הצמדה למדד, בעצם היזם סופג את עליית המדד בתקופת הבנייה. לעומת זאת, אם אותו רוכש היה משלם לפי התקדמות הבנייה בצמוד למדד תשומות הבנייה, המחיר הסופי היה עשוי להיות גבוה יותר".
עידו פדלון, בעלים ומנכ"ל משותף בקבוצת שפונדר פדלוןצילום: שפונדר פדלוןלדבריו, "ניסינו למכור בבאר יעקב דירות ללא תנאי 20-80, אך נוכחנו לגלות שהשוק כבר התרגל לתנאים האלה, והם הפכו לתנאי בסיס לרכישת דירה. הרוכשים מרגישים שהם מפסידים או שמקבלים פחות בתנאים, אם תנאי התשלום שונים, גם אם המשמעות היא בעצם מחיר גבוה יותר בהסתכלות כוללת". הוא מזהיר כי מדובר במהלך לא בריא לשוק: "זוהי מגמה מסוכנת, שאני מקווה שתיעצר בקרוב בעקבות החלטת בנק ישראל. זה הכרחי לשמירה על שוק נדל"ן שקוף ובריא".
פדלון מוסיף כי "גם מסקירת אגף הכלכלן הראשי באוצר שפורסמה באמצע מרץ, רואים צניחה במבצעי המימון בגוש דן מ-34% מהעסקאות בדצמבר ל-25% בלבד. המצב כיום, שבו יש אשליה של תמחור, אינו בריא לטווח הארוך. לכן התחושה שיש עליית מחירים אינה משקפת במדויק את המציאות. מחירי הדיור, כשמתחשבים בתנאי התשלום, למעשה ירדו. לקוח שמוכן לשלם לי היום כנגד התקדמות בצמוד למדד תשומות בנייה, יקבל מחיר מפתיע ואטרקטיבי. זוהי זווית שונה מהשיח הרווח בתקשורת ובציבור, אך היא משקפת את המציאות האמיתית בשוק".
רוני בריקצילום: דנה קופל"התהליכים שמובילים את המשך עליית המחירים, מבוססים כולם על החלטות המדינה", סבור רוני בריק, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ. "שנים מתריעה ההתאחדות על חוסר הקשר בין המחירים והמשקל שניתן לרכיבים השונים בממדי התשומות, ובין המצב בשטח. אחרי 7 באוקטובר היעלמות של כמעט 120 אלף עובדים מהענף וסביבתו, יחד עם חיתוך עמוק בהיקף מוצרי וחומרי הבנייה שיובאו לפה מטורקיה, הפכו את הקשר הרופף למציאות של המדדים האלה להיסטוריה רחוקה".
לדבריו, "ההחלטה הנכונה של הלמ"ס, לתחשב מחדש את מדדי התשומות ולבדוק באמת את עלויות הבנייה והקמת התשתיות, מתקנת עיוות של שנים. ככל הנראה, הקפיצות הגדולות במדד יסתיימו בקרוב, ונגיע לאיזון נכון שלהן מול המציאות כבר השנה. בצד השני של המדד ניצבים רוכשי דירות, שבעת הזו משלמים מחיר על התעלמות של שנים ממציאות שהשתנתה. בפועל הם שילמו מחירי עתק לאורך שנים, כאשר קבלנים ויזמים קבעו מחירי דירות שנועדו לחפות על עיוות המדדים. האיזון שאליו צפוי השוק להגיע בתחום הזה, יועיל לכולם".
הכתבה פורסמה לראשונה במגזין "ידיעות הנדל"ן" של "ידיעות אחרונות"
פורסם לראשונה: 06:00, 04.04.25
