הפעימה השנייה של רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" יצאה לדרך השבוע, אבל יבואנים מדווחים על כך שהפעימה הראשונה שלה, שנכנסה לתוקף לפני כחודש, לא הביאה להוזלה במוצרים לצרכן - וחלקם אף התייקרו - בניגוד להבטחות הדרמטיות של שר הכלכלה ניר ברקת שליוו את השקתה.
הרפורמה מורידה חסמים בירוקרטיים שמקשים על היבוא לישראל, ומשווה את הרגולציה בישראל לזו האירופית, ובכך חוסכת ליבואנים עלויות של בדיקת המוצרים שהם מבקשים להכניס לישראל. אלא שהרפורמה הזו, שהחלה עם מוצרי חשמל ועתידה להתרחב לכלל מוצרי הצריכה במשק, לא תוריד את מחירי המוצרים על אף הציפיות.
לרגולטור אין באמת דרך, ואולי אף רצון, לטפל ביבואנים שלא יורידו מחירים. היבוא המקביל לישראל נעשה עדיין בכמויות קטנות מדי כדי לחולל תחרות אמיתית בשוק, וגם אם יגדל אין שום חובה שמוטלת על הרשתות להכניס מוצרים של ספקים קטנים למדפים. הרפורמה לא מטפלת בבעיית הריכוזיות של הספקים הגדולים במשק, וגם לא בכוח של קמעונאיות גדולות. ספציפית בענף החשמל, הרפורמה לא נוגעת בבעיה המרכזית והיא הבעלות הצולבת של יבואנים שמחזיקים גם ברשתות קמעונאות שבהן הם מקדמים את המוצרים שלהם עצמם.
הפעימה הראשונה כללה מוצרי חשמל ותאורה, מכשירי אלקטרוניקה, מכשירי חימום בחשמל וציוד הגנה אישי. במסגרת הרפורמה, מינואר 2025 ניתן להכניס לישראל את המוצרים הללו בלי לעבור בדיקות במכון התקנים, אך היבואנים נדרשים להחזיק תיק מוצר עם מסמכים המעידים על מדינת היבוא ופרטים נוספים הנוגעים למוצר, ולהצהיר כי הוא בטוח לשימוש, כפי שמקובל באירופה. הרפורמה חוסכת ליבואנים בירוקרטיה רבה הכלולה בהכנסת המוצר לישראל, ובמקביל חוסכת להם את העלויות הכרוכות בבדיקות מכון התקנים או בדיקות מעבדה למוצרי חשמל. על פי הערכות בענף החשמל, הוויתור על בדיקות במכון התקנים והמעבר למסלול הצהרת יבואן חסך ליבואנים עשרות אלפי שקלים בחודש.
אבל מטרתה של הרפורמה לא היתה הורדת ההוצאות ליבואנים, אלא הורדת יוקר המחיה לצרכנים דרכם. ברקת הבטיח עם השקת המהלך כי "הרפורמה תחסוך 6,000 שקל בשנה לכל משק בית". בשטח יבואני מוצרי החשמל לא הורידו את המחירים לצרכן, ואפילו העלו אותם בשל מגוון סיבות - החל מעליית המע"מ ועד התייקרות ההובלה הימית בגלל פעולות החות'ים והחרם על היבוא מטורקיה לישראל.
"הרפורמה הקלה על תהליכי היבוא, אבל זה לא הוזיל את המחיר אפילו לא באגורה, כי היבואנים לא גילמו את החיסכון", מודה יבואן ותיק למוצרי חשמל. "החיסכון נעשה בעיקר בבדיקות של מכון התקנים וכתוצאה מכך שהליכי היבוא והרגולציות כמעט בוטלו. זה חסך כסף ליבואנים, שמשלמים כיום אלפי שקלים בודדים במקום עשרות אלפים. אבל להגיד שזה בא לידי ביטוי במחיר המוצר לצרכן? כמעט שלא, זה שואף לאפס, היבואנים שמרו את הרווח לעצמם".
לדבריו, במקביל לחיסכון כתוצאה מהרפורמה, הקושי בהובלות מסין ומטורקיה ייקר את עלותן ב-350%, “ועל רקע זה לא היה מאיפה להוריד מחיר. מאז שארדואן החליט שהוא לא מאפשר יבוא לישראל מטורקיה, עשינו מעקפים דרך גיאורגיה או יוון, ובעקבות המתקפות של החות'ים ספינות ההובלה מקיפות את כל אפריקה. זה ייקר את ההובלות אף שהיורו ירד בחודשיים האחרונים ב-6% והדולר ב-5%. זה לא עזר לנו באופן מיוחד. לא ראיתי אף יבואן גדול או בינוני שהוזיל מחירים, כולם העלו מחירים".
לפני החרם שעליו הכריז נשיא טורקיה, עלות הובלת מכולה עמדה על כ-1,000 דולר. כיום, על פי יבואנים, עלות הובלת מכולה ימית מטורקיה מגיעה ל-5,200 דולר. מדובר בהובלה שאמורה להימשך יום וחצי, אלא שבעקבות החרם היא עלתה לשלושה שבועות עד חודש, כאשר המכולה יוצאת מטורקיה תחת שם של חברה זרה ליוון או למדינה אירופית אחרת, נפרקת באותה מדינה ואז מועלה לאונייה אחרת. לא תמיד יש מקום על אונייה חלופית, וזמן השהייה בנמל היווני או בכל נמל אחר עולה ליבואן כסף והוא מגלם את זה במחיר המוצר. היתרון שהיה להובלה זולה מטורקיה ביחס לאירופה נמחק.
"אני לא רואה שמישהו יכול להוזיל בזמן הקרוב מחיר של משהו. הובלה של מקרר שמחירו 3,200 שקל, עולה כיום 750 שקל, בעוד לפני החרם על יבוא מטורקיה ההובלה הסתכמה ב-140 שקל למקרר. וזה לפני מע"מ ומסים. אז על איזו רפורמה שר הכלכלה מדבר? היבואנים אוכלים אותה בגדול בגלל מחירי ההובלה", טוען יבואן גדול של מוצרי חשמל. "חברות קטנות משלמות 7,000 דולר לקונטיינר, וההובלה מסין אורכת 60 יום במקום 25 יום בגלל האיום מצד החות'ים".
באחת החברות הבינוניות שעוסקת ביבוא של מוצרי חשמל מהמזרח ומטורקיה, מגדירים את ההבטחות של ברקת להורדת יוקר המחיה בעקבות הרפורמה כ"הצהרות שלא ניתנות לכימות ישירות והן בעיקר פופוליזם". לדברי היבואן, המדינה אומנם הורידה בשנתיים האחרונות חסמים רגולטוריים על מנת לעודד תחרות ולהכניס עוד מוצרי חשמל ביבוא מקביל, אבל המחירים לא יירדו בקרוב. "זה כנראה יעזור במידה מסוימת ובאופן נקודתי. יש לי חיסכון ממכון התקנים אז זה מוריד לי עלויות, אבל זה מינורי ביחס לכלל ההוצאות שלנו. ליבואן מקביל זה מאוד משמעותי כי הוא לא עושה יבוא בהיקפים גדולים, ולכן ייתכן שנראה פה יותר יבוא מקביל שיגביר את התחרות - אבל זה ייקח זמן וזה יהיה במוצרי חשמל קטנים כמו מגהץ או קומקום ולא במקררים שעלות ההובלה שלהם יקרה. לצד הורדת החסמים הרגולטוריים והחיסכון במכון תקנים יש את שערי המטבעות, עלויות השילוח, עלויות ביטוחיות, מע"מ, שכירויות, חשמל והמון פקטורים נוספים שמשפיעים על מחירי מוצר. אז אולי המדינה עשתה מהלך יפה, אבל בסוף הוא נבלע בתוך יוקר המחיה שרק הולך וגדל. הם מנסים להילחם ביוקר המחיה אבל לא תוקפים במקומות הנכונים. לי כיבואן רשמי יש הוצאות גדולות ואני לא אפסיד כסף כדי לייבא. אני לא מאמין גדול ברפורמה הזו ובכך שהיא תוריד מחירים".
מהשלב השני של הרפורמה, אגב, הוחרגו בינתיים מוצרי תינוקות רגישים, כגון מוצצים ופטמות לבקבוקי תינוקות, והרפורמה עליהם תחול בפעימה נוספת במאי 2025, שהתווספה בעקבות ההחרגה. ממשרד הכלכלה נמסר: “המשרד ממליץ לצרכנים להשוות מחירים ולרכוש ממי שמציע מחיר הוגן ומשתלם. לצד שינויים שונים בעלויות, הרפורמה ביבוא חוסכת ליבואנים בין 8% ל-16% בעלויות הרגולציה, ואנו מצפים כי חיסכון זה יתבטא במחיר הסופי לצרכן".