נגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, בדרך כלל איש מאד מתון ולא מתלהם, הגביר לאחרונה את קצב התבטאויותיו נגד מהלכים כלכליים שיוזמים בממשלה ובמשרד האוצר, ושאינם לטעמו. האם בקרוב יתקררו יחסיו עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אחרי ששמר באדיקות יותר משבע שנים על יחסים פורמליים תקינים עמו ואף מונה פעמיים על ידי ראש הממשלה לכהונת הנגיד? כעת מגיעה סוגיה רגישה במיוחד אל שולחנו של ירון, וזאת עלולה תהיה לפעור תהום בינו לבין ראש הממשלה.
ראשי בנקים מרכזיים ברחבי העולם, כולל אלה של הבנק האירופי, אנגליה, ברזיל, שווייץ ואוסטרליה, חתמו על הצהרת תמיכה נדירה ומיוחדת ביו"ר הפדרל ריזרב, הבנק המרכזי האמריקאי, ג'רום פאוול. הסיבה: חקירה פלילית מוזרה שנפתחה בפתאומיות נגדו על ידי משרד המשפטים האמריקני, כנראה בתמיכת הנשיא דונלד טראמפ, תוך הדגשת חשיבותה הרבה והמיוחדת של עצמאות הבנקים המרכזיים ליציבות הכלכלית. חתימה על הצהרה כזאת מהווה באופן ישיר פגיעה בנשיא ארה"ב.
נגיד בנק ישראל טרם קיבל פניה להצטרף להצהרה, אולם פניה עתידית מובטחת, שכן ראשי הבנקים המרכזיים אמורים לקבל כזאת ממש בקרוב, בהתאם לקבוצת הנגידים בעולם שכל אחד מהם משתייך אליה.
בעבר, עוד לפני עידן טראמפ, כבר הצטרף ירון לתמיכה בפאוול, כאשר שניהם הדגישו את הצורך בעמידה איתנה בלחצים פוליטיים ושמירה על עצמאות הבנק המרכזי.
אם יחליט הנגיד הישראלי להצטרף כבר בימים הקרובים לחתימה על ההצהרה, תהיה בכך אמירה ברורה נגד הנשיא טראמפ, התומך הגדול ביותר של ראש הממשלה נתניהו ושל מדינת ישראל. חתימה כזאת עלולה לערער לחלוטין את היחסים בין השניים, בעיקר כאשר ברקע מרחף המשבר החמור באיראן וסיועו הנרחב ותמיכתו של הנשיא טראמפ בישראל.
נקודה ראויה לציון בעניין הזה: לפי החוק, נגיד בנק ישראל יכול לכהן רק שתי קדנציות של חמש שנים. פרופ' ירון מצוי כבר שנתיים ורבע בקדנציה השנייה שלו. המשמעות: הוא לא אמור "לחשוש" שלא יבחר לכהונה נוספת, אם יחתום על ההצהרה, ולכן לא צריך להרגיש "חייב" לראש הממשלה.
ימים יגידו כיצד יתפתחו יחסי נתניהו-ירון, אם אכן הנגיד הישראלי יחתום כצעד של סולידריות על הצהרת התמיכה בנגיד האמריקני, שאינו, בלשון המעטה, מחביביו של הנשיא טרמפ.
ההתערבות האסורה של נתניהו
רבים רואים מזה זמן בנגיד ירון את "המבוגר האחראי", ששומר על יציבות המשק והבנקים בישראל. זאת, בעת שהממשלה שוב לא אישרה לקראת השנה האזרחית החדשה כחוק את תקציב המדינה בזמן, כאשר המדינה מנוהלת בתקציב המשכי לא אקטואלי.
בעבר כבר ידעו נתניהו וירון מספר קונפליקטים, אפילו די לאחרונה. האחרון קרה לפני מספר שבועות בישיבת הממשלה על תקציב המדינה, בה השתתף ירון. נתניהו הטיח בנגיד, כמעט בלשון פקודה, "תוריד את הריבית". הנגיד, שהיה בעיצומן של הערות על מבנה התקציב, היה המום, אך כהרגלו הגיב באיפוק ובנימוס רב ולא השיב ישירות לראש הממשלה.
למעשה, מדובר בהתערבות אסורה לחלוטין של גורמים פוליטיים, ובראשם ראש הממשלה ומדי פעם גם שרים (כמו בעבר שר האוצר בצלאל סמוטריץ', ושר האנרגיה אלי כהן, למשל), בעניינים הנתונים בלעדית לסמכות בנק ישראל ובראשם קביעת המדיניות המוניטארית וגובה הריבית במשק.
במדינות אחדות, כאשר אירעו מקרי התערבות מסוג זה בסמכויות הבנק המרכזי, כמו בעבר בארגנטינה, הביא הדבר להתפטרות מיידית של הנגיד. בישראל לא צפויה התפטרות כזאת על רקע אמירת ראש הממשלה ותקיפת שרים את הנגיד.
אולם, בתשובה לשאלת ynet ו"ממון" בשבוע שעבר, בעת הפחתת הריבית המפתיעה של בנק ישראל, בפעם השנייה ברציפות ברבע אחוז, האם הייתה לאמירת ראש הממשלה השפעה על ההחלטה המפתיעה? השיב ירון בלשון תקיפה וציורית. הנגיד אמר כי יש בבניין בנק ישראל חלונות אטומים היטב ולכן רחשים מבחוץ לא נשמעים בקומה השביעית של הבניין, שם מתקיימות ישיבות הוועדה המוניטארית, ואין לאמירות שום השפעה על החלטות הריבית.
מנגד, גם במשרדו של נתניהו ובמשרד של סמוטריץ' אזהרות בנק ישראל לאחרונה ביחס למדיניות הממשלה בנושאים מהותיים שונים, לא מצאה אוזן קשבת. כך, בניגוד לעמדת בנק ישראל, נפרץ תקציב המדינה פעמים אחדות בשנה שעברה, והגירעון הבסיסי המקורי של 4.2% הוקפץ ל-5.2% (אם כי השנה הסתיימה בגירעון של 4.7%, כפי שהתברר אתמול, בשל גביית מיסים גבוהה).
שר האוצר, בתמיכת נתניהו, לא הקשיב לעמדת בנק ישראל לצמצם את הכספים הקואליציוניים, לסגור משרדי ממשלה מיותרים, וגם לא להעלות ואף להכפיל את הפטור ממע"מ על יבוא אישי מחו"ל.
בעניין נוסף נראה הנגיד אפילו כועס על כך ששר האוצר, בגיבוי ראש הממשלה, החליט להטיל מס קבוע חדש על רווחי הבנקים. אל מול הביקורת לאחרונה, דווקא על בנק ישראל שלא מתערב לצמצום רווחי העתק של הבנקים, כעסו בבנק על שהמס המיוחד הוטל רק על מגזר רווחי נאחד - הבנקים.
משפטנים אף גורסים שבג"ץ יפסול את המס המיוחד החדש בשל האפליה לרעה של הבנקים אל מול מגזרים אחרים שמרוויחים כסף גדול, כמו בענפי ההייטק, המזון והביגוד.
