בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב נתן לאחרונה תוקף של פסק דין להסכם פשרה בין מטפלת לשעבר שנמנתה על צוות המטפלות בילדיו של איש העסקים טדי שגיא, לבין חברת "זליה סרוויסס לימיטד" אשר על פי הנטען בתביעה מפעילה ומעסיקה עובדים בבית משפחת שגיא. במסגרת הפשרה, תשלם החברה למטפלת פיצוי בסך 140 אלף שקלים, לצד השתתפות בשכר טרחת עורך דין בסך 60 אלף שקל ו-20 אלף שקלים נוספים בגין הוצאות משפט, ובסך הכל 220 אלף שקל.
על פי הנטען בכתב התביעה, חברת זליה סרוויסס מפעילה ומעסיקה עובדים של איל ההון טדי שגיא והעסיקה גם את התובעת. המטפלת לשעבר טענה באמצעות עו"ד אורן טל כי הועסקה על ידי החברה במשך מספר שנים כאומנת וכמנקה. העבודה בוצעה בבית המשפחה בקפריסין ודובאי.
טדי שגיא
(צילום: אוראל כהן)
במסגרת התביעה טענה המטפלת לשעבר כי החברה הפרה את חוק שעות עבודה ומנוחה. לטענתה, היא עבדה לעיתים 12 שעות ביום, ובנוסף נדרשה לבצע משמרות לילה צמודות לילדי המשפחה, מבלי שתוגמלה כחוק על השעות הנוספות.
עוד נטען בתביעה שהוגשה בשנת 2024 כי התובעת איננה העובדת היחידה בבית משפחת שגיא, שכן המשפחה מעסיקה עובדים רבים , "בין היתר, 12 מטפלות, 2 שפים פרטיים, 6 מנקות ועוד. התובעת נדרשה להשגיח על ילדי המשפחה השגחה צמודה מבוקר ועד לילה, לרבות בשעות השינה", נטען.
במסגרת התביעה טענה התובעת כי עבדה עבור חברת זליה סרוויסס לימיטד "משך שנים רבות, העניקה את כל כולה עבורה, עבור משפחת שגיא, עבור אורחיה, עבדה עבודה פיזית וסיזיפית, נותרה ערה לילות ארוכים והדירה שינה מעיניה, הכל כדי לדאוג לרווחתה של המשפחה. כל אלה לא היו לזכותה. החברה הנתבעת ניצלה את חוסר הידע שלה בדיני העבודה ותגמלה אותה בחסר...", נטען.
"יעל נזרי שגיא דאגה למחסורן"
מנגד, החברה הנתבעת דחתה את הטענות מכל וכל. בכתב ההגנה נטען כי במסגרת העסקתה של העובדת לשעבר, היא השתכרה בשכר בשיעור העולה עשרות מונים משכר המינימום בקפריסין ו/או בדובאי (ו/או בישראל). כמו כן, נטען כי היא קיבלה תוספת בגין מגורים ואשל בשיעור שהינו פי 3 מהתעריף הרגיל, מימון מלא של הוצאות טיסה בזמן חופשות ועוד. בנוסף, טענה הנתבעת כי שילמה לתובעת שכר מלא כדין בגין מלוא שעות עבודתה.
לטענת הנתבעת, חוק שעות עבודה ומנוחה כלל אינו חל עליה, מכיוון שתנאי עבודתה התאפיינו ביחסי אמון מיוחדים ללא אפשרות לפקח על שעות העבודה והמנוחה שלה.
החברה הצהירה כי העובדת עבדה עד 9 שעות במשמרת. לבסוף, נטען כי סיום ההעסקה נבע מסירובה של העובדת לשעבר לעבור למתכונת של משרה מלאה. עוד נטען בכתב ההגנה כי בתקופת "העסקתה של התובעת בתפקיד מטפלת בחברה (התפקיד לא כלל ביצוע עבודות משק בית והתובעת לא נדרשה לעשות דבר למעט טיפול בילד/ים) החברה העסיקה במקביל להעסקתה של התובעת, מספר מטפלות נוספות, אשר היו מבצעות ביניהן ולפי שיקול דעתן, בחירתן, והחלטתן את חלוקת תורנות ליווי הילדים בבוקר למסגרות החינוך, את החזרת הילדים מן המסגרות, את תורנות כוננות לילה וכו'. בפועל, באופן קבוע, בכל יום עבודה, רק אחת המטפלות הייתה נדרשת ללוות את הילדים בפיזור והחזרה מהמסגרות החינוכיות, ולעבוד בפועל בשעות אלה, בזמן שיתר המטפלות, ביניהן התובעת, נחו והיו חופשיות לענייניהן הפרטים עד לחזרת הילדים מהמסגרות בשעות הצהרים המאוחרות", נטען.
עו"ד אורן טלבתיק הוגשו תצהירים של מטפלות שטענו שעבדו עם התובעת וציינו כי העבודה בבית משפחת שגיא היתה מדהימה ותנאי העסקה שלהן היו יוצאי דופן ומיטיבים ביותר, וכן כי זכו ליחס חם ואוהב. בין השאר הן הזכירו את בת הזוג לשעבר של טדי שגיא, יעל נזרי שגיא, וציינו כי דאגה למחסורן והתייחסה אליהן כאל בנות משפחה אמיתיות.
כאמור, התיק נסגר בחודש שעבר בהסכם פשרה ללא הודאה בטענות מי מהצדדים, אשר קיבל תוקף של פסק דין על ידי סגנית הנשיאה, השופטת יפית מזרחי-לוי, אשר קבעה כי אין על ההחלטה חיסיון. יודגש, כי התביעה לא הוגשה נגד טדי שגיא ובת זוגתו לשעבר, יעל נזרי שגיא, ומי שישלם הפיצוי היא החברה שנתבעה.
עו״ד ערן גוטפריד, המייצג את זליה סרוויסס מסר בתגובה: "כשעלות ניהול ההליך גבוהה ממחיר הפשרה - מוטב להיות חכם מאשר צודק. יודגש כי טענותיה המופרכות של המטפלת, במסגרת תביעתה המנופחת, לא הוכחו ולא התקבלו. חמור מכך, במהלך ההליך ניסתה התובעת להטעות את בית הדין באמצעות הסתרת מסמכים שהיו ברשותה ואשר הפריכו את גרסתה. התובעת, שנהנתה משכר גבוה ומתנאי העסקה מפליגים, ניסתה לקבל סכומים רבים נוספים שלא הייתה זכאית להם על פי דין. סכומים אלו לא שולמו לה ולא בכדי.
"התובעת נאלצה לסגת מהרוב המוחלט של תביעתה. בניגוד לתמונה שניסתה המטפלת לצייר, לבית הדין הוצגו עדויות ותצהירים של המטפלות שעבדו לצידה ותיארו תנאי העסקה יוצאי דופן לטובה, יחס חם וסביבת עבודה מיטיבה - בדיוק כפי שחלו גם עליה. נאחל לגברת הצלחה בהמשך דרכה".
