כמה תשלמו על בובה זעירה של מיני מאוס, אולף או ספידי מקווין עם רגלית שנצמדת בוואקום לחפצים? התשובה היא מסתבר יותר מ-100 שקל, כי אלפי הורים מנפחים את הקנייה השבועית בשופרסל בימים אלה כדי להגיע ל-100 שקל, סכום שמעניק להם בובה אחת של דמות דיסני או פיקסאר בחינם.
זאת תהיה בובה אחת מתוך 24 בובות המכונות פופ'ז שיש להשלים, ואם קניתם/קיבלתם את המעמד לבובות המכונה "האלבום" - עוד יותר חשוב לכם להשלים את האוסף.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש" ב-ynet radio
אם גם אתכם הילדים משגעים לקנות בשופרסל למרות שאתם בדרך ככל קונים ברשת אחרת, אם גם אתם אתם הגעתם ל-350 שקל בקנייה שם והחלטתם להוסיף "עוד כמה דברים" כדי להגיע ל-400 שקל ולקבל ארבע בובות - אז גם אתם נפלתם חזק בטרנד.
סרטוני טיקטוק, קבוצות וואטסאפ ומאות תגובות פייסבוק מעידים: זה כרגע השיגעון החדש של הילדים אחרי שטרללת הרולאפס דעכה ושיגעון הקארנץ' קורנפלקס עוד נמשך.
לפי שופרסל, מיליוני בובות כבר חולקו. לטיקטוק עלו עשרות סרטונים שמציגים אוספים, וייתכן שגם מכירות תנובה, קימברלי קלארק ויוניליוור גדלו, כי קנייה של חלק ממוצריהן (למשל 4 גבינות) מניבה בובה בעלות סל נמוכה יותר. וההורים? חזק בפנים.
המטרה היא איסוף שאין לו סוף
"למישהו יש את העין?", שואלת אמא בקבוצת וואטסאפ של הורים שמחליפים ביניהם בובות. כשהחברים תוהים איך היא לא מכירה את מייק ממפלצות בע"מ היא עונה שילדיה מכירים. הם הרי הלקוחות שעבורם היא חברה בקבוצה. הורה אחר כותב: "חסר לי: ספידי מקווין, נמו, באזז שנות אור 'שריף של צעצוע של סיפור' (וודי מ.ק) וסינדרלה". אחרים טוענים שאפשר לקנות כל בובה ב-5.90 שקלים (לפי שופרסל זה לא נכון) ולסיים עם הטירוף. אמא נוספת מציעה לשופרסל למכור מארז של הבובות, אבל זה יחסל את שיטת המכירה שתפסה תאוצה, ובזה שופרסל לא מעוניינת.
למעשה, יש פה טריק ישן שעובד תמיד ומקורו בעולם האספנות - צריך לאסוף את כל הבובות, והן מגיעות באריזה שלא מגלה את תוכנה. כלומר, ייתכן שתקנו עשרות פעמים ב-100 שקל ולא תשלימו את כל הסדרה. וזאת אגב המטרה, כמובן - שתקנו עוד. יש גם בובות "נדירות" וקיצורי דרך להשיגן בקנייה של מוצרי חברות מזון מסוימות, ויש עוד רובד לטריק: הוא עושה שימוש ציני בילדים. הם המנוע שמחולל את הרכישות ממוקדות המטרה. הם אלה שהפכו למכורים לשופינג של חיתולים, יוגורט ומשחות שיניים בשופרסל.
מקדונלד'ס הייתה הראשונה ששיכללה את הפנייה לילדים באמצעות פרסום צעצועים שניתנים בארוחות ילדים (שאגב, נאסרה במקומות כמו קוויבק). בעוד שמקדונלד'ס הפחיתה את מספר צעצועי הפלסטיק שהיא מחלקת ובחלק מהמדינות עברה למשחקי קרטון, שופרסל לא בוחלת בזיהום פלסטיק בדמות בובות קטנטנות.
אנשים מתמכרים לאוספים
הפסיכואנליטיקאי ורנר מינסטרברגר הגדיר אוסף כבחירה, קיבוץ ושמירה של אובייקטים נבחרים. איסוף מעניק לאספן מטרה להשיג ואוסף נאה להציג והוא גם נותן לו חיבור לאנשים אחרים באמצעות עולם תוכן משותף.
האיסוף של הבובות האלה, שאיש לא צפה את עוצמתו, מזכיר איסוף פוגים, פוקימונים, צומצומים, בובות פז וקלפי כדורגל. "בעוד שאיסוף סדרות קלפים כמו חבורת הזבל היה ממושך והוליד מספר סבבים, פה אנחנו רואים טרנדים לזמן קצר מאוד", מסבירה לירז מרגלית, ד"ר לפסיכולוגיה חברתית ועוסקת בחקר התנהגות בעידן הדיגיטלי. "זה קשור לעולם הרשתות והטרנד הזה ידעך מהר מאוד כשיתחיל טרנד חדש".
איך זה מצליח כל כך? הרי אלה בובות פשוטות.
"אלה בובות פשוטות מאוד וזה מה שתופס, ולהורים יש לגיטימציה לאסוף את הבובות, משום שבניגוד לעולם הדיגיטלי והמתוחכם אלה בובות פיזיות, בלי יומרה, ובפשטות שלהן זה עובד. ההורים יקנו יותר ברשת המזון - לא רק ברמה המודעת אלא גם ברמה הלא מודעת, כי ברגע שיש לחץ מהילדים שחייבים עוד בובה לאוסף, ההורים כן מחפשים דרכים להשיג אותן. יש פה גם לחץ חברתי שההורים מבינים אותו, אז עוד יותר חשוב להם להשיג אותו. זה שונה מאיסוף בולים, פה יש ערך חברתי לאיסוף. זה בהחלט יכול להביא לקניות לא רצוניות.
"גם הילדים שלי אוספים אותן. בהתחלה הילדים שלי לא הסתכלו על זה והם ראו פתאום שיש התעניינות של הילדים בכיתה ופתאום הם החלו לחפש את זה. יצרו פה צורך בשייכות - אם אין לך בובות - אין לך נושאי שיחה ועניין משותפים. ככל שיותר ילדים שמעו על זה וראו אחרים רוכשים ומדברים על המוצר, הם הרגישו צורך בלהתאים את עצמם ולהצטרף למגמה.
"הנראטיב שנוצר סביב הפריט מקנה להן ערך. בכך, מבובה שהיא סתמית לחלוטין נוצר בה איזשהו קסם מהתנהגות עדרית שאנחנו רואים אותה המון אצל ילדים".
