בשיתוף "נשר - מלט ישראלי"
בישראל של 2026, נדמה שכולם שואפים להשתלב בהייטק, אך יש מי שבוחרים דווקא בתעשייה המסורתית, שהקימה את התשתית למדינה. חברת המלט "נשר", שפועלת כבר למעלה המאה שנה, הוא אחד המקומות האלה: כאן מיוצר המלט שממנו מייצרים בטון לבניינים, ממ"דים, חניונים וגשרים בישראל – חומר גלם בסיסי שעליו נשענת כמעט כל התשתית בארץ.
המפעל הוא דוגמה הפוכה לדימוי הישן של תעשייה כבדה: לא פועלים שסוחבים שקי מלט, אלא מערכות אוטומטיות שפועלות כמעט ללא מגע יד אדם ומהנדסים שעוקבים בזמן אמת אחרי נתונים ומשפרים את התהליך. כיום, מפעל "נשר מלט ישראלי" ברמלה הוא היצרן היחיד של מלט בישראל, ובעידן של חוסר יציבות אזורית ושיבושים בייבוא, המשמעות של ייצור מקומי כזה היא קריטית מתמיד.
עידן זו-ארץ, מנכ"ל מפעל "נשר"קרדיט: באדיבות מפעל "נשר"בין מסורת לטכנולוגיה: איך באמת מייצרים מלט?
עבור מי שבוחרים לעבוד כאן, מה שנראה מבחוץ פשוט מתגלה מבפנים כמורכב בהרבה. "לכאורה, המתכון למלט פשוט", אומר עידן זו-ארץ, מנכ"ל "נשר". "לוקחים 80% אבן גיר, 20% חרסית, טוחנים דק-דק, מערבבים טוב-טוב, מזינים לכבשן בטמפרטורה של 1,500 מעלות, טוחנים ומקבלים מלט". בפועל, מאחורי התהליך הזה עומדת מערכת מורכבת בהרבה. מפעל "נשר" מייצר מעל 4 מיליון טונות מלט בשנה, פועל 24 שעות ביממה ודורש שליטה מדויקת בכל שלב.
זו-ארץ, שהגיע ל"נשר" עם 26 שנות ניסיון בתעשייה ישראלית מתוכן כ 20 שנה בעולמות הטכנולוגיה העילית באינטל, ובתעשייה המסורתית המתקדמת בסודה-סטרים ורב-בריח, מתאר את השינוי שעבר על המפעל. "זו אמנם תעשייה מסורתית, אבל התהליכים היום מאוד מתקדמים. יש לנו טכנולוגיות בינה מלאכותית, תהליכים אוטומטיים, ואנחנו עומדים בקו אחד עם המפעלים המתקדמים בעולם".
בוריס טויבנשלק, מנהל מחלקת האנרגיה במפעל "נשר"קרדיט: מפעל "נשר""הדבר שהכי מפתיע כאן הוא הטכנולוגיה", אומר בוריס טויבנשלק, מנהל מחלקת האנרגיה, שהגיע מעולם הנפט בצפון אמריקה. "מבחוץ זו תעשייה כבדה, אבל בפועל זו מערכת מתקדמת מאוד. הגעתי מארגונים גלובליים, ופה גיליתי שילוב של טכנולוגיה עם משהו אחר, תחושת מחויבות ונשמה שלא פוגשים בכל מקום".
מה קורה למדינה שמפסיקה לייצר בעצמה?
בעיצומה של מלחמת "חרבות ברזל", בספטמבר 2024, פגע רסיס של טיל באחת המסילות שמזינות חומר גלם לכבשנים במפעל "נשר" והשבית את קווי הייצור. בתוך שבועיים בלבד, עובדי המפעל החזירו אותו לפעילות מלאה - כי במדינה כמו שלנו, הפסקה בייצור מורגשת מיד ביכולת לבנות, לתקן ולהמשיך לתחזק תשתיות.
לדברי עידן זו-ארץ, מנכ"ל "נשר", המשמעות של תלות בייבוא חומרי גלם בסיסיים לתעשיית הבנייה מתחדדת פי כמה בימי משבר. "דמיינו מצב שבו כל ייצור המלט בישראל היה נסגר זמן קצר לפני אוקטובר 2023, וכל המלט במדינה היה מבוסס על ייבוא מטורקיה. ביום שבו מסלול המראה של חיל האויר נפגע - לא היה מלט לתקן אותו, וכך גם כשהיה צריך מלט לסתום מנהרות של חמאס".
מול הקריאה לעידוד ייבוא, הוא מסביר מדוע בעיניו, כשמדובר במוצרי בסיס, אי אפשר להישען רק עליו: "דמיינו, למשל, מדינה שמחליטה לייבא את כל המים שלה. זה לא הגיוני, ובעיניי, אותו הדבר נכון גם לגבי מלט". לכן, הוא מדגיש, יש חשיבות לשמירה על ייצור כחול לבן ולא להישען על ייבוא בלבד. "אנחנו רואים את זה גם בארה"ב ובאירופה - מחזירים את תעשיות הבסיס הביתה. מבינים שלפני התלות בשוק הגלובלי, צריך לשמור על היכולת לייצור מקומי".
טויבנשלק מוסיף כי "אנחנו חיים בעולם גלובלי, זה יכול להשתבש תוך לילה אחד - ואז ליכולת הייצור המקומית יש יתרון אדיר".
"זו מהפכה מטורפת": כך הופכת פסולת לאנרגיה
הפרויקט המרכזי שעומד בפני "נשר" כעת הוא מעבר מדלק פוסילי - הפחם שמניע את הכבשנים - לשימוש בפסולת כדלק. מדובר בפרויקט בהיקף של כ 1.5 מיליארד שקלים, שבמסגרתו אמור המפעל להגיע לשימוש של כ 90% פסולת כדלק, לעומת כ-30% כיום.
"זו מהפכה מטורפת", אומר עידן זו-ארץ, מנכ"ל "נשר". "מצד אחד, אנחנו מצמצמים משמעותית את פליטות הפחמן הדו-חמצני. מצד שני, אנחנו מספקים פתרון לאחת הבעיות הגדולות בישראל - הפסולת".
במקום לשנע פסולת במשאיות מאות קילומטרים לאתרי הטמנה בדרום, היא תטופל במרכז ותשמש מקור אנרגיה לתהליך הייצור. כך, חומר שנתפס כבעיה הופך לחלק מהפתרון, ומייצר את המלט שעליו נשענת הבנייה בישראל. לדברי זו-ארץ, מדובר בתהליך שכבר הוכיח את עצמו בעולם. "באירופה, תעשיית המלט הובילה את המעבר הזה בעשור האחרון. אנחנו מדביקים את הקצב".
"מדינת ישראל נכנסת לזמן של תקומה"
ההיסטוריה של "נשר" שזורה כבר 100 שנה בסיפורה של המדינה. המפעל הראשון של החברה הוקם ב-1925 בעיר נשר ליד חיפה, שלימים נקראה על שמו. מאז החברה השתנתה והתפתחה, ולאורך כל הדרך נשארה חלק מאותה תשתית בסיסית שעליה נשען שוק הבניה בישראל.
היותה של נשר היצרן היחיד של מלט בישראל מציב גם אחריות. "כיוון שאנחנו המפעל היחיד בארץ, זה מחייב אותנו להיות הכי טובים שיש - לשמר את הידע, לייצר אוטומציות ולחשוב מחוץ לקופסה", אומר עידן זו-ארץ.
"צעירים צריכים לדעת שזו תעשייה מכובדת, מקצוע שאפשר להתגאות בו", מוסיף בוריס טויבנשלק. וזו-ארץ מסכם במסר אופטימי: "מדינת ישראל נכנסת לזמן של תקומה, שבו צריך לבנות כמה שיותר. אנחנו מייצרים את המלט שעושה את התקומה".
בשיתוף "נשר - מלט ישראלי"
פורסם לראשונה: 07:00, 02.06.26
