כך נראים הסכמי ממון באלפיון העליון: איש עסקים ישראלי חויב לשלם לבת זוגו לשעבר סכום של כ-230 מיליון שקל. החלטת השופט יהורם שקד מבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב ניתנה באחד מסכסוכי הרכוש היקרים שנראו בישראל בשנים האחרונות.
מההחלטה עולה כי לפני כ-15 שנה נחתם בין בני הזוג הסכם ממון שאושר וקיבל תוקף של פסק דין. כתשע שנים לאחר מכן נחתם בין הצדדים הסכם נוסף תחת הכותרת "תוספת להסכם ממון" - תוספת שאושרה גם היא וקיבלה תוקף של פסק דין.
בהסכם הראשון נקבע כי בין בני הזוג ישרור משטר של הפרדה רכושית מוחלטת, למעט עניינים מפורשים שייקבעו בהסכם. עוד נרשם כי עם מתן הודעת פירוד מתחייב האיש להעביר לידי האישה תשלום חד-פעמי בסך 35 מיליון שקל בצירוף הצמדה למדד. כן נרשם כי הבית שבו מתגוררים הצדדים במרכז הארץ, שהוא בבעלות האיש, יעבור לבעלות האישה. בנוסף, דירה בחו"ל שבבעלות בני הזוג תעבור לבעלות האיש, ובתוך 90 ימים יעביר האיש לאישה מחצית מזכויותיו בחברה בחו"ל, לרבות מדיווידנדים ומניות, ולא פחות מ-10 מיליון דולר. בהסכם השני והמאוחר יותר, לאחר מכירת החברה, נקבע כי הבעל יעביר לאישה סכום של 57 מיליון דולר נטו.
הצדדים היו חלוקים היכן יש לבצע את פסקי הדין: בעוד שהאישה סברה כי לשכת ההוצאה לפועל היא המקום לכך, האיש טען כי יש לאכוף את פסקי הדין בבית המשפט לענייני משפחה, ועמדתו התקבלה על ידי השופט שקד.
חפצי האמנות לא שכנעו את השופט
מההחלטה עולה כי לטענת האיש, אין לאפשר לאישה לקבל סכומים כלשהם עד לבירור כל טענותיו כלפיה. עיקר טענתו הוא כי מאחר שמדובר בחיובים שלובים, אין לאפשר לאישה ליהנות מפירות ההסכם עד שתמלא אחר חיוביה כלפיו. לטענת האיש, האישה טרם השיבה לו חפצי אמנות, טרם ויתרה על זכויות במקרקעין אחרים שרכש וטרם השיבה לו הלוואה שהעביר לה. עוד טען האיש כי הדין מחייב שלא להיעתר לבקשתה לאכיפת הסכומים הנקובים בהסכם עד שתקיים את חיוביה כלפיו.
השופט לא קיבל את עמדת איש העסקים. הוא קבע כי נפלה בידי האיש שגגה יסודית, שכן הוא מתעלם משתי עובדות יסוד: ההסכמים קיבלו תוקף של פסקי דין, וההליך שבפניו הוא הליך ביצוע פסק דין — לא בירור זכויות חוזיות. "קראתי את שני ההסכמים פעם אחר פעם ולא מצאתי כל חיוב ברור וקצוב של האישה כלפי האיש שיש בכוחו להפחית מחיובו הברור והקצוב כלפיה או לעכב את ביצוע העברת הסכומים לידיה", קבע.
לפיכך, על פי החלטת סגן הנשיאה, השופט יהורם שקד, על איש העסקים להעביר לבת זוגו לשעבר שני סכומים מרכזיים שאינם שנויים במחלוקת: 35 מיליון שקל (צמודים למדד מ-2011) וסכום של 57 מיליון דולר (בתוספת ריבית שנתית של 2% מ-2020).
עו"ד אוהד הופמן, שותף במשרד הופמן & פרידנברג המתמחה בענייני משפחה וירושה, שלא ייצג בתיק, מסביר כי סגן הנשיאה שקד "לא השאיר הרבה מקום לספק" בכל הנוגע למקום הטבעי לאכיפת פסקי דין של איזון משאבים — בית המשפט לענייני משפחה. "כשמדובר בסכסוך משפחתי מורכב, עם היסטוריה, הקשרים ושכבות עומק, המקום שבו רואים את התמונה המלאה הוא בית המשפט לענייני משפחה, שמכיר את הצדדים ואת הסיפור כולו, ולא רק את הסעיף שבמחלוקת. בשורה התחתונה, אף שהתקבלה עמדת האיש לגבי הזירה המתאימה לניהול ההליך, הניסיון שלו לבלום תשלומים לאישה לא עבר. בהיעדר קביעה שהחיובים תלויים זה בזה, בית המשפט הורה להעביר לאישה באופן מיידי את הסכומים שאינם שנויים במחלוקת בלי להמתין לסיום הקרב המשפטי", אמר.
עו"ד שמוליק קסוטו, מבאי כוח האיש, מסר בתגובה כי ההחלטה שגויה מהיסוד. "צד לא יכול לבקש לאכוף רק חלק מהסכם ממון שנוח לו בזמן שהוא מתכחש להתחייבויות שלו לפי אותו הסכם. מרשי הודיע מראש שימלא בשמחה את כל התחייבויותיו לפי הסכם הממון ברגע שאשתו לשעבר תפסיק להתכחש להתחייבויות שלה כלפיו. אך מכיוון שהיא מסרבת לכך, הוא רשאי לעכב מכוח החוק עד שתפסיק להתכחש להתחייבויותיה", אמר.
עו"ד ליהי איינס, המייצגת את האישה, מסרה בתגובה: "אני מברכת על ההחלטה של בית המשפט, שמדברת בעד עצמה ואין בה אלא הבהרה על זכויותיה הקיימות של מרשתי. צר לנו שהדברים מתנהלים בבית המשפט ואנו תקווה שניתן יהיה לסיים את המחלוקת לרבות ביחס ליתרת הנכסים המגיעים למרשתי בדין ובהסכם".
