מחירי הגז הטבעי באירופה ממשיכים לטפס גם היום (שלישי), לאחר שקטאר הודיעה על הפסקת ייצור הגז הטבעי המונע (LNG) בעקבות המתקפה האיראנית על תשתיות האנרגיה שלה אתמול. מדד TTF האירופי זינק היום כבר ל-63 אירו למגה-וואט שעה, רמה שלא נראתה מאז פברואר 2023, בעיצומו של משבר האנרגיה שנגרם ממלחמת אוקראינה, אבל בהמשך המחיר ירד ל-57.5 אירו. ועדיין, זו עלייה של 26%, רק היום.
כאמור, הרקע למשבר הוא התקפיה האיראנית על מתקני ייצור הגז הטבעי של קטאר בראס לאפאן, כחלק מתגמול על המתקפות האמריקניות-ישראליות שהחלו בשבת. בעקבות ההתקפה, חברת QatarEnergy — הגדולה בעולם בתחום ה-LNG — הפסיקה לחלוטין את פעילותה. במקביל, סגירת מיצר הורמוז אמש מגבירה עוד יותר את השיבוש בשרשרת אספקת האנרגיה האזורית.
קטאר אחראית לכחמישית מייצור ה-LNG העולמי והיא הספקית הגדולה ביותר של אסיה. עצירת הייצור יצרה תחרות מחודשת ועזה בין אירופה לאסיה על מטענים מצומצמים של הדלק, מה שמסביר את תנודתיות השוק הקיצונית. שוק האנרגיה העולמי נמצא בכוננות מלאה, ומומחים מזהירים כי אם הפסקת הייצור הקטארית תימשך, ייתכן מחסור חמור בגז ביבשת האירופית לקראת עונת הסתיו. בתוך כך, אחרי הפסקת ייצור הגז הנוזלי, קטאר אנרג'י הודיעה גם כי תפסיק לייצר גם אוריאה, שמפיקים ממנו דשן חנקני, פולימרים, אלומיניום ומתנול.
במקביל, גם מחירי הנפט ממשיכים לעלות על רקע העימות במזרח התיכון וסגירת מיצרי הורמוז. החוזים על הברנט עולים ל-83.7 דולר לחבית (עלייה של 7% לעומת אתמול), כאשר בשיאם הגיעו כבר למעל 84 דולר. חוזי WTI עומדים על 76.2 דולר (גם כן עלייה של 7%), כשבשיא היום עמדו על 77.5 דולר.
"האיראנים לא באמת יכולים לסגור את המיצרים"
פרופסור יהושע קרסנה, מומחה למדינות המפרץ ולגיאו-כלכלה, מנהל הפורום לשיתוף פעולה אזורי במרכז דיין שבאוניברסיטת ת"א, התייחס לסגירת מיצרי הורמוז: "האיראנים לא באמת יכולים לסגור את מיצרי הורמוז. זה נתיב ימי, שמי שנמצא שם זה בעיקר הצי האמריקני. האיראנים סגרו אותו פעם אחת במלחמת איראן-עיראק והאמריקנים שלחו את חיל הים שלהם ללוות שיירות של ספינות דרך המיצרים".אבל מה שכן קורה זה שמחיר הביטוח הימי קפץ פי 4, זה יכול להגיע למאות אלפי דולרים. בנוסף, יש גורמי ספנות שלא מוכנים להיכנס למפרץ במצב הזה ויש חברות ביטוח שלא מוכנות לבטח את מי שמתעקש לעבור במיצרים. כך שהמעבר לא סגור פיזית אבל למעשה לא עוברות שם ספינות בימים האחרונים".
פרופסור יהושע קרסנהצילום: פרטיעוד אמר פרופ' קרסנה: "על ישראל המצב החדש פחות ישפיע, כי היא מייצרת לעצמה את הגז, וגם הנפט שהיא מייבא הוא לא מהמפרץ. על כוויית, עיראק ובחריין זה הכי משפיע כי שם אם המיצרים סגורים, הם לא יכולים לייצא נפט, כי הצינורות שלהם עוברים שם. המייצאת מספר 2 בעולם היא קטאר, היא חייבת להוציא את הגז הנוזלי דרך מיצרי הרמוז, כך שחצי מהייצוא של הגז מושבת. אז אם המלחמה תימשך זמן רב יש מצב שיהיה מחסור של גז נוזלי בעולם".
פרופ' קרסנה ציין כי "כל הבסיס של מדינות המפרץ הוא כסף. הן מתגאות בזה שהן מחזיקות במקורות גז ונפט גדולים שעליהם מבוסס ההון שלהן וזו פגיעה רצינית. אלו גם מדינות שכמעט כל מה שיש בהן מיובא, הן מייצרות הרבה אנרגיה אבל כל מה שאנשים צורכים הן מייבאות מבחוץ, אז אם המיצרים סגורים או שהספינות לא רוצות לעבור שם, תהיה בעיה מאוד גדולה של יבוא אוכל ומוצרי צריכה וזה גורם לזעם גדול כלפי האיראנים".
על הסיבות שהאיראנים החליטו להפציץ דווקא את מדינות הנסיכות, אמר פרופ' קרסנה: "קשה להעריך מה חשבו האיראנים בכך שגרמו נזק כלכלי שכזה על מדינות המפרץ, אולי הן חשבו שכך הן ילחצו על ארצות הברית להפסיק את המלחמה. זו דרך טיפשית לעשות את זה מבחינתם, כמו נניח שתקפו את דובאי, שזה אחד המקומות שהאיראנים עושים בהם עסקים, ועכשיו אותן מדינות מסתכלות אחרת על איראן.
"אז או שהמטרה היא לחץ מצד אותן המדינות על ארה"ב, או שבכלל זו גישה של 'תמות נפשי עם פלשתים'. המדינות האלה מעולם לא אהבו את איראן, אבל הן לא נכנסו לעימותים איתה. עכשיו זה כבר לא יכול להמשיך ככה. מה שהכי מטריד את אותן מדינות זה חוסר יציבות, כי הן מחשיבות את עצמן למרכז כלכלי-גלובלי עם אנרגיה, תיירות ותעופה. לכן מאוד מעניין יהיה לראות מה יהיה עם השלטון האיראני בסיום המלחמה ואיך יהיו היחסים בין מדינות המפרץ לאיראן ביום שאחרי".
S&P: הכלכלה הישראלית חזקה, אבל יש סיכונים
סוכנות הדירוג S&P הייתה הראשונה מבין סוכנויות דירוג האשראי הבינלאומיות שהתייחסה למתיחות במזרח התיכון. בדוח שפרסמה היום למשקיעים היא העלתה את תרחיש הסיכון באיזור מ"גבוה" ל"חמור", מה שעלול בעתיד הלא רחוק גם לגרום להורדות דירוג של חברות, בנקים ואפילו של מדינות. הסוכנות ציינה בדוח כי מחירי מוצרי האנרגיה לצד הזמינות המוגבלת שלהם עקב המצב, גרמו לה, בין השאר, לקבל את ההחלטה.
הדוח התייחס גם ספציפית לישראל. ב-S&P הדגישו שדירוג האשראי של ישראל נותר על רמה של A, עם תחזית "יציבה", אבל כן מציינים את המצב הרגיש. הכלכלה הישראלית חזרה ומהווה 20% מהתוצר, כאשר מעל מחצית מהייצוא יכול לעבוד מרחוק, מה שגורם לפיחות באפשרות לשיבושים. גם העובדה שישראל הפכה ליצואנית גז משפרת את מצבה. יחד עם זאת, הוצאות הביטחון הגבוהות בשל המצב מקשות על התמרון הכלכלי של הממשלה. כמו כן, בסוכנות מדגישים את הפוטנציאל לפגיעה חברתית-פיסקלית במקרה של נזק פיזי לתשתיות, בעיקר נוכח הגודל הקטן של המדינה וצפיפות האוכלוסייה.
פורסם לראשונה: 10:46, 03.03.26
