איש העסקים המנוח, שהיה מוכר לכל בית בישראל והוערך במאות מיליוני שקלים, ביקש למנוע קרבות משפטיים על צוואתו - והורה כי אם מישהו מיורשיו יתנגד להוראות צוואתו הוא יקבל שקל אחד בודד.
רצונו של המנוח לא הוגשם ובני משפחתו ניהלו הליכים משפטיים שהסתיימו השבוע בפסק דין. בית המשפט המחוזי בת"א קיבל בדעת רוב את עמדת ילדיו של המנוח מנישואיו הקודמים, ולמעשה פסק כי אשתו של איש העסקים איבדה את שציווה לה בעלה בצוואה, נכסים בשווי רב, אבל בכל זאת תקבל סכום של כ-5.9 מיליון שקל. פסק הדין הותר לפרסום ללא שמות הצדדים.
המנוח, איש עסקים בעל נכסים רבים, הותיר צוואה ברורה: חלק מהרכוש יועבר לילדיו מנישואיו הקודמים, לרבות מניות בחברה השולטת באחד הנכסים המוכרים בישראל, וחלק מרכושו יועבר לאשתו. בצוואה נכלל סעיף מיוחד, "תניית סילוקין", שקובע כי מי שיתנגד לקיום הצוואה או לאיזו מהוראותיה מכל סיבה שהיא "לא יקבל מעיזבוני ולא כלום, יוכל בכל זאת לקבל, לאחר דרישה מתוך עזבוני, סך של שקל אחד בלבד". מפסק הדין עולה כי האישה והילדים חתמו על מסמך התחייבות בו הם מבטיחים לכבד את בקשתו.
לאחר פטירת המנוח האישה הגישה הצוואה לקיומה וילדיו של המנוח לא התנגדו לקיום הצוואה והיא קוימה. אשתו של המנוח לא ערערה על הצוואה עצמה, אולם הגישה תביעה רכושית נגד הילדים שבמסגרתה עתרה לקבל מחצית מהנכסים שנצברו בתקופה שהיא והמנוח היו ידועים בציבור (בטרם התחתנו-ל.ד), וכן מחצית מההשבחה של הנכסים שצמחה בתקופה זו. לדבריה, היא הייתה שותפה פעילה לניהול העסקים ותרמה לצמיחתם.
הילדים ביקשו לדחות את התביעה, בין היתר, לאור כתב ההתחייבות שבמסגרתו התחייבה האישה לכבד את רצון המנוח ולהסתפק במניות שהיא זכתה בהן על פי הצוואה. הילדים הגישו מצידם תביעה להפעלת תניית הסילוקין. האישה ביקשה לדחות את התביעה וטענה שהיא לא התנגדה לצוואה ולכן אין להפעילה, וכי זכותה לתבוע את הזכויות הרכושיות המגיעות לה על פי הדין, לאור חזקת השיתוף עם המנוח.
בית המשפט לענייני משפחה קיבל באפריל 2025 את תביעת הילדים וקבע שיש להפעיל את תניית הסילוקין כך שהאישה לא תירש דבר מעיזבונו של המנוח, אולם קיבל את תביעת האישה וקבע שהיא זכאית לכשליש ממניות אחת החברות המרכזיות של המנוח.
שני הצדדים לא השלימו עם פסק הדין והגישו ערעורים. האישה טענה שלא היה מקום להפעיל את תניית הסילוקין והילדים טענו שלא מגיע לה לקבל דבר מרכוש המנוח, בין היתר, על רקע כתב ההתחייבות.
"דרשה לקבל רכוש נוסף"
שופט בית המשפט המחוזי בת"א, נפתלי שילה, דחה השבוע את ערעור האישה וקבע בפסק הדין כי בית משפט לענייני משפחה צדק כשקבע שהגשת התביעה הרכושית על ידה גרמה להפעלת תניית הסילוקין. "ברור שתביעת האישה לקבלת זכויותיה הנטענות גרמה לכך שרכוש מסוים שהמנוח הוריש רק לילדיו, יועבר אליה ובכך סיכלה האישה את כוונתו ואת רצונו הברור והמובהק. המנוח רצה למנוע באמצעות סעיף זה בדיוק את מה שקרה בסופו של דבר: האישה לא הסתפקה במניות שהוענקו לה בצוואה ודרשה לקבל רכוש נוסף. הגשת התביעה הרכושית הביאה לתוצאה שרצונו של המנוח כפי שבא לידי ביטוי בהוראות הצוואה שערך ו'אותו פסיפס עדין שהרכיב', סוכל", קבע השופט.
עו"ד בעז קראוסצילום: משה טסלרלעומת זאת, קבע השופט כי "העובדה שהאישה הפרה את התחייבותה כלפי המנוח והתנגדה לרצונו כפי שבא לידי ביטוי בצוואה, אינה גורעת מזכותה לתבוע את זכויותיה הקנייניות בהשבחת הנכסים מכוח חזקת השיתוף ולא ניתן לראות בכתב ההתחייבות ויתור על זכות זו". נקבע כי זכותה של האישה לקבל מחצית מההשבחה האקטיבית, ונקבע כי תקבל סכום של כ-5.9 מיליון שקל. בכך קיבל השופט חלקית את ערעור הילדים.
השופט יחזקאל אליהו הסכים עם פסק הדין שניתן על ידי השופט נפתלי שילה. לעומת זאת, השופט אמיר ויצנבליט היה בדעת מיעוט וקבע כי לטעמו יש לקבל את ערעור האישה ולקבוע שאין להפעיל את תניית הסילוקין שבצוואה ומשכך האישה זכאית לעמדתו לחלקה בעיזבון מכוח צוואת המנוח.
את הילדים ייצגו עוה"ד בעז קראוס ועו"ד חמוטל צרי סמינה ממשרד עו"ד בעז קראוס, וכן עו"ד יוסי אשכנזי. את האישה ייצג עו"ד אבנר זינגר.
עו"ד בעז קראוס ועו"ד חמוטל צרי סמינה: "פסק הדין מעביר מסר חד וברור - רצונו של אדם בצוואתו אינו המלצה אלא הוראה שיש לכבד. בית המשפט קבע בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים כי לא ניתן לנסות לשנות את היקף העיזבון לאחר פטירת המצווה ובמקביל ליהנות ממה שהוענק בצוואה".
עו"ד אבנר זינגר: "דעת המיעוט בפסק הדין מנומקת היטב ולטעמנו הקביעות המשפטיות במסגרתה נכונות ומשקפות נאמנה, את רצונו הברור של המנוח, כפי שקבע בצוואתו, שכן המנוח הוקיר עד מאוד את בת זוגו וקיים איתה מערכת יחסים אוהבת, נדירה וקרובה במיוחד. אנחנו שוקלים הגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון".
