בג"ץ מסמן כי הוא עשוי לפסול את המינוי של יהודה אליהו למנכ"ל רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) - ברקע חשיפת כלכליסט מהבוקר. בדיון שנערך היום (ד') בעתירות שהוגשו נגד המינוי, הוציא בית המשפט צו על תנאי שמורה למדינה לנמק מדוע המינוי של אליהו כשר. עד עתה העותרים היו אלה שנדרשו להוכיח שהמינוי פסול. אבל לאחר עיון בעתירות ובתגובת המדינה, בית המשפט הפך את הקערה, נוטה לקבל את עמדת העותרים ולכן העביר את נטל ההוכחה למדינה. כעת היא זו שצריכה לשכנע את בית המשפט כי המינוי כשר. הדיון שבו המדינה תציג את תשובתה נקבע ל-1 ביולי - עוד עשרה ימים.
הדיון נפתח בסערה בעקבות חשיפת כלכליסט מהבוקר (שלישי) כי פרופסור עידית סולברג, שהייתה חברה בוועדת האיתור שהמליצה למנות את יהודה אליהו למנכ"ל רמ"י, ובעצמה הצביעה בעד ההחלטה, מכהנת כיושבת ראש חברת "סולברג ייעוץ", כאשר מניות החברה שייכות כולן לבעלה שי. הבעיה היא שהעובדה הזו מציבה לכאורה את סולברג בניגוד עניינים עמוק, שכן החברה של בני הזוג מעניקה שירותים למשרדי ממשלה ובהם משרד השיכון. בשנת 2025 קיבלה החברה ממשרד השיכון כ-10 מיליון שקל. רמ"י כפופה לשר השיכון, כך שלכאורה סולברג מעורבת במינוי של אדם שיכול להשפיע על הכנסות החברה שלה ושל בעלה.
לאור הפרסום הבוקר, נציג המדינה ביקש לדחות את הדיון כדי שהפרקליטות תוכל לעשות בירור נוסף באשר לטענות שעלו בכתבה. אולם שופטי בית המשפט העליון - יעל וילנר, עופר גרוסקופף וחאלד כבוב - דחו את הבקשה והסבירו כי גם ללא הכתבה עולות בעיות רבות במינוי.
הקשיים המשפטיים הבולטים, אך לא היחידים, הם בכך שסמוטריץ' ואליהו חברים, קרובי משפחה ושותפים לדרך פוליטית. שר האוצר הוא אחד משלושה חברי ממשלה שממנים את מנכ"ל רמ"י, כאשר יחד איתו חותמים על המינוי גם שר השיכון וראש הממשלה. בפועל, במקרה של אליהו, סמוטריץ' הוא זה שקידם את המינוי. אולם על פי החוק והפסיקה, מינוי של אדם עם זיקה לשר הממנה אפשרי רק כאשר יש לממונה כישורים מיוחדים ויוצאי דופן לעומת מועמדים אחרים. כבר מתגובת המדינה לעתירות אפשר היה להתרשם כי הכישורים של אליהו לא עולים על אלה של מועמדים אחרים.
המצב של אליהו רק החמיר בדיון: זה קרה לאחר שהשופטים ביקשו מהמדינה את גיליון הציונים שבו כל אחד מחמישה חברי הוועדה דירג את המועמדים. לאחר שבחנו את המסמכים, הבהירו השופטים בתקיפות כי הציונים לא תומכים בטענה כי לאליהו כישורים מיוחדים.
המינוי של אליהו בתחילת מאי השנה למנכ"ל רמ"י הוביל להגשת שלוש עתירות לבג"ץ על ידי האקדמיה למען ישראל דמוקרטית, ועתירה משותפת לשדולת הנשים, נעמת ופורום דבורה; עתירה שלישית הוגשה על ידי המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי. שתי הטענות המרכזיות בעתירות הן כי מתקיימת זיקה עמוקה בין אליהו לסמוטריץ'- הם חברים (ומודים בכך) ושותפים לדרך פוליטית 27 שנים. בנוסף נטען בעתירות כי הופרה החובה לייצוג הולם לנשים. כאמור, מינוי של אדם עם זיקה לשר הממנה אפשרית על פי חוק רק אם הוכח כי יש לממונה כישורים מיוחדים שמעניקים לו יתרון משמעותי על פני מועמדים אחרים. הסוגייה הזו מתחדדת כאשר בין המועמדים נשים, שאותן החוק מחייב להעדיף במקרה שבו הכישורים שלהן דומים לאלה של מועמדים גברים.
מאחר שאין מחלוקת על הזיקה בין השניים ועומקה, נדרש להוכיח כי לאליהו כישורים מיוחדים שמצדיקים את מינויו חרף הקשר ההדוק שלו לשר הממנה. השאלה הזו נבחנה בוועדת האיתור. ארבעה מחמישה חברי ועדה החליטו להמליץ על אליהו כמועמד יחיד בזכות ניסיונו הייחודי בתחום ההתיישבות ביהודה ושומרון. אבל המדינה מודה כי ועדת האיתור ייחסה משקל רב לניסיון שלו בתחום ההתיישבות בשטחים, אך התעלמה מהיעדר ניסיון לעומת מועמדים אחרים בתחומי פעילות אחרים של רמ"י, ובהם השוק הפרטי, יזמות, התחדשות עירונית, עליית מחירים באזורי ביקוש ועוד.
עו"ד אלירם בקל ממשרד גזית-בקל, המייצג את האקדמיה למען ישראל דמוקרטית, מסר בתגובה: "בית המשפט העליון צפה היום מקרוב בהתנהלות השערורייתית שהובילה למינויו של יהודה אליהו, חברו ובן משפחתו של השר סמוטריץ', לתפקיד מנהל רשות מקרקעי ישראל. המחזה, יש לומר, לא היה נעים לצפייה. ניתן עדיין להתעשת ולבטל את המינוי הפסול, ואם הדבר לא יעשה - אנו מאמינים שבית המשפט העליון יורה על כך".
