"שוק ההון הולך ומשתנה לנגד עינינו בשנים האחרונות", מצהיר אילן גילדין, הכלכלן הראשי של הרשות לניירות ערך, בראיון פרישה מיוחד. "השווקים כיום הרבה יותר מהירים, ומאופיינים בירידות מאוד חדות לצד התאוששות יחסית מהירה. בנוסף, הסוחרים הולכים ונהיים יותר ויותר מתוחכמים באמצעות בניית כלים ופלטפורמות טכנולוגיות המסייעים להם להשתכלל בתחום. אם בעבר חלק מהכלים לא היו זמינים לכולם, הרי שכיום הם זמינים לציבור הרחב, וזאת הודות למהפכת ה-AI".
מהפכת ה-AI ודאי מתבטאת גם בסיכונים חדשים למשקיעי שוק ההון?
"בהחלט. המהפכה הזו הולידה תופעות שליליות ובראשן הגידול בתרמיות בינלאומיות. בעבר, מחסום השפה שמר על המשקיעים אך עם כניסת ה-AI לחיינו גם המחסום הזה נפרץ. בשנתיים-שלוש האחרונות אנו רואים יותר ויותר תופעות של משקיעים שמקבלים הודעות וואטס אפ, טלגרם וכדומה עם המלצות השקעה בכל מיני מניות פנטסטיות והבטחת תשואות יוצאת דופן של מאות אחוזים. משקיעים צריכים להתייחס לכל הודעה כזו בחשדנות רבה, לבדוק בצורה יסודית מאיפה היא מגיעה ועל אילו נתונים היא מסתמכת. באופן עקרוני, כשאתה רואה הבטחת תשואה חריגה, אוטומטית עדיף לך לעבור לצד השני של הרחוב".
חשבתי שדווקא המשקיעים בבורסה לא יילכדו במלכודות השקופות האלה.
"לשוק ההון של היום נכנסים ציבורים יותר ויותר רחבים, וזאת על בסיס אותם כלים מתקדמים שאותם תיארתי. כלומר, אנחנו רואים יותר משקיעים בעלי רמת אוריינות פיננסית נמוכה שיכולים להילכד ברשת הזו".
גילדין מתאר בדבריו מגמות חברתיות- כלכליות מעניינות הנוגעות להיווצרותו של "המשקיע החדש", וזאת בשונה מהמשקיעים הוותיקים, שהם מיומנים ושמרניים יותר. "קיים תהליך פסיכולוגי מעניין שבו הטראומה ההיסטורית של קריסת שווקי ב-2008 - שהדירה אנשים רבים מהבורסה - חלפה, ומאז משבר הקורונה, קצב כניסת משקיעים חדשים לבורסה נמצא בשיא", הוא מפרט. "במקביל לכך, אנו רואים שתאוות הסיכון הולכת וגדלה ומתבטאת בהרצת מניות קטנות, בהשקעות מסוכנות בשוק הקריפטו וכיוצא בזה. אחת המגמות החברתיות המעניינות, אך גם המצערות, שגורמת להתפתחותו של "המשקיע החדש", היא חוסר התוחלת הכלכלית שאנשים בישראל (ובמדינות שונות במערב) רואים בכל הקשור לעתידם הפיננסי. כשאנשים מבינים שאין להם יכולת ממשית לרכוש בית או להתקדם לפאזה כלכלית גבוהה יותר, תאוות הסיכון שלהם עולה והם מסתכנים יותר בתקווה לעשיית רווחים גבוהים בשוק ההון שיוציאו אותם מהמצב שאליו הם נקלעו. זהו שילוב נפיץ בין כלכלה למגמות חברתיות".
גילדין בן ה-38, נשוי פלוס 3, כיהן בשש וחצי השנים האחרונות ככלכלן הראשי של הרשות לניירות ערך. במקביל, הוא מרצה מבוקש באקדמיה ומרצה בתחומי הכלכלה, שוק ההון, פיננסים ופינטק באוניברסיטת תל אביב, באוניברסיטת בר אילן, המכללה למינהל והאוניברסיטה לניהול של סינגפור. הוא מומחה לשווקים פיננסיים, וטרם הקדנציה ברשות לניירות ערך כיהן כמנהל אסטרטגיית המקרו בחטיבת ההשקעות של גוף מוסדי עמיתי לקרנות הפנסיה הוותיקות.
במהלך כהונתו, ניהל את המחלקה הכלכלית שסיפקה ניתוחים מקרו-כלכליים ומחקרים אסטרטגיים שתמכו בקבלת החלטות ברשות ובמערכת הפיננסית. גילדין היה שותף למגוון רחב של החלטות, תהליכים ומחקרים מרכזיים שהובילה וקידמה הרשות. בין הפרויקטים המרכזיים שהוביל ניתן למנות את אוגדן הניתוחים שחקר את שוק ההון במהלך משבר הקורונה, וכן את ניתוח השפעת מלחמת "חרבות ברזל" על שוק ההון הישראלי, אשר סיפקו תמונת מצב חיונית למקבלי ההחלטות בזמן אמת. במהלך מבצע "עם כלביא", הוביל ניתוח מעמיק של דפוסי המסחר והתנהגות השווקים תוך כדי האירועים, שסייע לרשות בהבנת התפקוד השוטף של שוק ההון בתנאי חירום.
אובדן העליונות האמריקאית
מגמה מעניינת נוספת שאותה מזהה גילדין נוגעת לירידת בעליונותו של שוק ההון האמריקאי, שבה לדבריו ניתן להבחין מאז כניסת הממשל החדש ב-2025. "עד לפני כשנה-שנה וחצי מדדי המניות האמריקאים הגיעו לשיאים היסטוריים ושער הדולר היה גבוה מאוד", הוא מציין. "מאז, גם בגלל הסיטואציה הפוליטית בארה"ב, גם בגלל מלחמות הסחר, וגם בגלל מדיניות מוכוונת להחלשת הדולר של הממשל, אנו רואים שהעליונות הזו בנסיגה. זה גרם למשקיעים הגלובליים לחפש אחר אלטרנטיבות, ולכן אנו רואים גידול בהשקעות במדדי סחורות, זהב ומתכות שונות".
ואתה מזהה ביצועים טובים יותר בשווקים אחרים?
"אנו רואים זאת גם בהתפתחות של שווקי מזרח אירופה, מדינות הבלקן, אמריקה הלטינית, מזרח אסיה, וגם פה אצלנו בישראל. כל השווקים האלה, מתחילים כעת, אחרי פרק זמן של קרוב ל-15 שנה, להפגין ביצועים טובים יותר בהשוואה לשוק האמריקאי. אנחנו כבר רואים בשוליים שארה"ב היא כבר לא ההגמון הכל יכול, ולא בטוח שכל הז’יטונים צריכים להיות מונחים בסל שלה. בראייתי, אין מדובר על אפיזודה קצרה אלא על מגמה שהיא ארוכת טווח".
כיצד אתה מאפיין את שוק ההון הישראלי?
"שוק ההון הישראלי עבר מהפכה, ודאי בחמש השנים האחרונות שבהם היקפי המסחר צמחו מפחות ממיליארד שקל ליום למעל 4 מיליארד. לטעמי, הבורסה הישראלית הפכה בחומש הזה להרבה יותר אטרקטיבית, לא רק בגלל העליות שהיא חווה אלא גם ובעיקר בשל החברות המגוונות שנוספו אליה וסל מוצרי ההשקעה שהתרחב. אנו עדים לחזרתם של המשקיעים הזרים לישראל, על אף המלחמה והמצב, וזו העדות החזקה ביותר לאטרקטיביות של שוק".
"כחלק מהגדלת האטרקטיביות שלה, הבורסה הישראלית שמה דגש בשנים האחרונות על הגדלת הנזילות בשוק המקומי. בין היתר, היא עברה לימי מסחר של שני עד שישי כך שהיא מתואמת עם השווקים הגלובליים. תורמת לכך העובדה שהבורסה מנוהלת בצורה מאוד מקצועית עם רגולטור פיננסי מצוין - הרשות לניירות ערך בסופו של יום, התוצאות מדברות בעד עצמן ואחרי שב-2024 הבורסה עלתה ב-30% היא סיימה את 2025 כאחד השווקים הכי חזקים בעולם".
איך זה מסתדר עם יוקר המחיה המאמיר, והתחושה שיש לכל ישראלי שההכנסה מהמשכורת לא משתווה להוצאות משקי הבית הגדלות?
"בסוף אני מסתכל על נתונים מקרו כלכליים, ובנתונים האלו יש הלימה בין חוזקת הבורסה לחוזקת המשק: שיעור האבטלה בשפל ברמה המבנית, שיעור המשרות הפנויות בשיא כל הזמנים, הצריכה הפרטית חזקה מאוד, שיעור הוצאות כרטיסי האשראי נמצא מעל קו המגמה הרב-שנתי וגם שיעור ההכנסות ממיסים נמצא מעל קו המגמה הרב-שנתי. אז נכון, הריבית עלתה בשנים האחרונות, מה שמקשה על לא מעט ישראלים, אבל כשמסתכלים על הנתונים המצרפיים, בטח לעומת שנתיים של מלחמה, אולי הקשה ביותר שחווינו פה, מדובר על נתונים שבעיניי מראים שהבורסה שיקפה נכונה את המצב של הכלכלה הישראלית".
אתה יודע כבר לאן פניך מועדות אחרי התפקיד הנוכחי?
"אני פותח קרן גידור שהתמחותה היא שווקים מתפתחים. אני חושב שהעולם עובר מהפכות מבניות שיימשכו איתנו בשנים הקרובות והן הולכות להשפיע על מחירי נכסים ועל זרימת כספים ברחבי העולם. אני מאמין שיש בכוחי לזהות את המהלכים ואת החברות הספציפיות האלו, וקרן הגידור שלי תעסוק בתחומים אלו".
בסיכום הריאיון עימו מבקש גילדין לומר מספר דברים בנימה אישית יותר: "בחמש השנים האחרונות, שהיו רוב הקדנציה שלי ברשות לניירות ערך, השוק בישראל הוכיח שהוא אג’ילי, בלתי שביר, וכל מכה רק מחזקת אותו. היו כאן חברות שעברו שבעה מדורי גהינום, כך שהיום הן בלתי מנוצחות. לכן למרות כל הציניות אליה אנו רגילים אני חושב שצריך לתת קרדיט לכלכלה הישראלית, לחברות הישראליות ולאנשים הפשוטים שעושים את העבודה היומיומית שלהם ומצליחים להעמיד פה כלכלה פנטסטית על הרגליים. אני גאה על כך שניתנה לי ההזדמנות להיות חלק מהסיפור הזה".
