פעם כשהיו מדברים על גגות ירוקים, הכוונה הייתה או לרעפים בצבע ירוק או לגגות ידידותיים לסביבה בהיבט של אנרגייה ירוקה ובעיקר פאנלים סולאריים. אבל היום מדובר כבר בהרבה יותר. התקדמות הטכנולוגיה מחד ועולמות העבודה והפנאי מנגד הובילו ליוזמות חדשות שהפכו את המונח "גג ירוק" לבעל משמעויות ותועלות חדשות.
אדריכל עדי רובננקו, מרובננקו אדריכלים, עושה סדר במונחים השונים ומסביר מה ההבדל בין ההגדרות השונות: "גגות ירוקים הם מושג בעל שתי משמעויות עיקריות. המשמעות הראשונה מגיעה מעולם הבנייה הירוקה - גג שאינו עוד משטח בטון חשוף לשמיים, אלא מערכת חכמה הכוללת שכבות בידוד, ניקוז, ספיחת מים וצמחייה, שתורמות ליעילות האנרגטית של המבנה ולהפחתת החום העירוני. זהו חלק בלתי נפרד מהשאיפה לבנייה בת־קיימא, שמתחשבת בסביבה ובאדם. אבל בשנים האחרונות קיבל המונח משמעות נוספת, תכנונית וחברתית - ‘גג ירוק’ כמרחב חיים פעיל. זהו גג שמיועד לשימוש האנשים המתגוררים או עובדים בבניין. גג מרוצף ומגונן, הכולל אזורי ישיבה, צמחייה, הצללות ולעיתים גם מתקני משחק. התפיסה הזו התפתחה מאוד בעקבות מגמות של עירוב שימושים כשקומות הקרקע בבניינים רבים הפכו למסחריות, והשטחים המשותפים עברו אל הגג. כך הגג הפך להיות למעשה ה’חצר החדשה’ של הבניין, מקום מפגש ובילוי שמעניק ערך אמיתי לדיירים".
עוד על פי רובננקו: "אנחנו רואים את זה בהרבה פרויקטים שאנחנו מתכננים בארץ. לדוגמה, בפרויקט בעירוב שימושים שתכננו בנתניה, במתחם חבצלת, הכולל שלושה מגדלי מגורים מעל קומת מסחר רחבה. מעל הקומה המסחרית נוצר גג גדול ומשמעותי, שהוסב כולו לשטח משותף לדיירים עם אזורי ישיבה, גינון, פינות משחק והצללות. זהו מרחב קהילתי שמחליף את הגינה שהייתה בעבר סביב הבניין, רק שהוא בטוח יותר, מנותק מרעש הרחוב ונעים לשהייה. גם בתחום המשרדים אנחנו רואים את המגמה הזו. כך למשל, בפרויקט משרדים שאנו מתכננים בפתח תקווה עבור קבוצת אמות, אחת המחשבות המרכזיות בתכנון הייתה יצירת גג פנאי. מדובר בכמעט 1,000 מ"ר של שטח ירוק פתוח בקומה ה־11. הגג נועד לשמש את העובדים למנוחה, פנאי ואירועים, והוא תוכנן כך שיפנה לנוף ויאפשר נגישות נוחה מהקומות העליונות. זהו חלק אינטגרלי מהחוויה האדריכלית ומהשפה העיצובית של הבניין. העובדה שגגות הפכו לחלק פעיל במרחב הבנוי מסמנת שינוי תפיסתי חשוב הגג כבר לא ‘שטח טכני’, אלא נדבך מרכזי בתכנון האנושי, החברתי והאקולוגי של המבנה".
אדריכלית דנית שנהב מכנען שנהב אדריכלים, מומחית בתכנון מגורים לגיל השלישי, מתייחסת אף היא לנושא מנקודת מבט אחרת של הדיור המוגן, שגם במסגרתו נעשה שימוש הולך וגובר בגג ירוק: "אנחנו רואים שהפרויקטים של הדיור המוגן נעשים גדולים יותר והמגרשים כל הזמן קטנים, לכן יש חשיבות רבה למצוא שטחים פתוחים שאינם על הקרקע במיוחד בפרויקטים שנבנים לגובה. גגות ירוקים מאפשרים לדיירים בדיור מוגן לצאת וליהנות מישיבה באוויר הפתוח בצורה נגישה, קלה וקרובה. בפרויקטים החדשים אנחנו מתכננים גגות ירוקים המאפשרים יצירת מפגשים בין האנשים, לארח את המשפחה, הנכדים והחברים, מקומות בהם יש אינטראקציה חברתית".
שנהב מעניקה גם דוגמה: "בפרוטיאה בים בראשון לציון, פרויקט דיור מוגן שעומד להיפתח השנה, תוכנן גג ירוק גדול המחבר בין שני מבני מגורים ויוצר גג ירוק פתוח ומיוחד מאפשר לשבת מול הים. יש בו אזור של מתקני כושר, פינות ישיבה המאפשרות מפגשים בין הדיירים, מקום להתכנסות, להופעות ומפגשים של כל דיירי הבית באוויר הפתוח עם מבט מרהיב לכיוון הים הכחול. על תכנון הנוף הופקד משרד צור וולף, שלקחו בחשבון את הצרכים המיוחדים של הדיירים ואת קשיי הנגישות שלהם, ויצרו מרחב נגיש, פתוח ומרווח של פעילות משולבת בערוגות מגוננות יפהפיות".
על פי שנהב, השנים האחרונות והמאתגרות של מגפת הקורונה מחד ומלחמה מנגד, זרזו גם הן את התפתחות הפתרונות של הגגות הירוקים: "השנים האחרונות, בעקבות הקורונה, חידדו גם בתחום המגורים לגיל השלישי ביתר שאת את ההכרה ששטחי חוץ מרווחים ומגוונים חייבים להיות חלק מכל דיור מוגן, גם אם הוא נבנה על מגרש קטן בתוך המרקם העירוני. גגות ירוקים מאפשרים ישיבה נוחה, אכילה בחוץ ומקומות מפגש עם משפחה וחברים, ונותנים הפוגה טובה ומשמחת במפגש עם האור הטבעי והאוויר הצח".
אדריכלים קובי גל וורד מצליח־אלנבוגן, מייסדים משותפים ב־GMA אדריכלים, תכננו מלון חדש בעמק החולה עם שימוש נרחב בגגות ירוקים. לדבריהם, בעולם שבו שטחי הקרקע הולכים ומצטמצמים והאקלים נעשה קיצוני יותר, האדריכלות המודרנית מחפשת פתרונות מתקדמים. אחד מאותם פתרונות הוא גגות ירוקים, תפיסה תכנונית שמחברת בין סביבה, כלכלה וקהילה. הגגות הירוקים הם חלק מתפיסת אדריכלית רחבה, תכנון שמבקש למזער את השימוש באנרגייה, חומרים מתכלים ושטחי קרקע, תוך שילוב מיחזור מים, שימוש במי מזגנים להשקיה ועוד. הגג הירוק הוא הרבה מעבר ל”גינה על הגג”. מדובר באלמנט שנועד להקטין את צריכת האנרגייה, לצנן את המבנה, וליצור מערכת אקולוגית שלמה בתוך הסביבה הבנויה. הצמחייה ממתנת את הטמפרטורה בחללים שמתחתיה, מפחיתה את השימוש במיזוג אוויר, משפרת את איכות האוויר ומוסיפה מרחבים קהילתיים ירוקים במקומות שבהם כמעט לא נותרה קרקע פנויה. החזון הוא מבנים שמספקים חלק מצרכיהם בעצמם: אנרגייה, מים וגידולים. הגגות הירוקים מאפשרים גידול ירקות, תבלינים וצמחי מאכל, מה שמחזיר את מושג “חקלאות עירונית” לגובה.
"גגות מועילים"
לא מעט חברות החלו לעשות שימוש בשטחי הגג למטרות שונות. כך למשל קבוצת עזריאלי בה מסבירים כי הם רואים בגגות חלק משמעותי בתפעול הירוק של הנכסים שלהם, ולכן מתייחסים אליהם כאל "גגות מועילים". "המטרה היא לנצל את הפוטנציאל של כל גג בהתאם ליכולותיו, תוך שילוב בין טכנולוגיה מתקדמת, חדשנות סביבתית וחיבור לקהילה", כך מסבירים בקבוצה. כחלק מהחזון הזה, כבר מותקנות על גגות נכסי הקבוצה 18 מערכות סולאריות פעילות, ועוד שתיים נוספות נמצאות בשלבי הקמה. מערכות אלו מייצרות יחד הספק של למעלה מ־3.5 מגה־וואט, נתון השקול לכשני שלישים מצריכת החשמל השנתית של מגדל טאון עזריאלי. בכך, הקבוצה לא רק מצמצמת את טביעת הרגל הפחמנית, אלא גם מציבה סטנדרט חדש להתייעלות אנרגטית במבני מסחר ומשרדים בישראל.
עוד על־פי גורמים בחברה, מעבר להפקת אנרגייה מתחדשת, הקבוצה רואה בגגות גם הזדמנות ליצירת ערך חברתי. כך נולד פרויקט "Azrieli Garden" - מרחב של חקלאות אורבנית הממוקם על גג עזריאלי תל אביב, ובהמשך יוקם בנכסים נוספים, מתוך מטרה לעודד קיימות עירונית, להנגיש ירוק במרחב האורבני, ולשתף את הקהילה בחוויות חינוכיות וקהילתיות. לצד אלה, פרויקט מגדל הספירלה, פרויקט הדגל החדש של הקבוצה בתל אביב, עתיד אף הוא לכלול גג ירוק משמעותי. על גג המגדל מתוכנן גג ירוק רחב ידיים, שבו ניתן יהיה לקיים פגישות, לבלות ולהשתמש באזורי הספורט.
חברה נוספת שעושה שימוש בפתרון הגגות הירוקים היא G-City. החברה מקימה מגדל משרדים בן 32 קומות בראשון לציון בתכנון משרד משה צור אדריכלים, ואחד המאפיינים הבולטים של המגדל הוא הגג הירוק, שתוכנן על ידי משרד מאזה אדריכלות נוף, ומשתרע על שטח של כ־1,600 מ"ר. מהחברה נמסר כי "הגג עוצב כחוויה דינמית ורב־שכבתית – מרחב מפגש פתוח לעובדי המגדל, המשמש גם כאזור בילוי ורגיעה במהלך יום העבודה. הוא כולל אזורי צל, מדשאה רחבה, משטחי דק מחומרים ממוחזרים, מתחמי פעילות לשיעורי ספורט ויוגה, ופינות ישיבה המעודדות מפגשים חברתיים ויצירתיים. כל אלה הופכים את הגג למרחב ירוק תוסס, המעשיר את חוויית היומיום ומחזק את תחושת הקהילה במקום".
גג ירוק בקומה ה־32
דוגמה נוספת לאימוץ הפתרון של גגות ירוקים אפשר למצוא במתחם אינפיניטי פארק רעננה. מדובר במתחם הממוקם בצומת רעננה כפר־סבא המשתרע על פני כ־150 אלף מ"ר של תעסוקה, מסחר ופנאי. לצד מרחבי העבודה והשטחים הציבוריים במתחם נבנו שני אזורים מרכזיים בהם שולבו גגות ירוקים, המשמשים את עובדי החברות השוכנות בפארק. הראשון ממוקם בקומת הגג של מגדל אינפיניטי בן 32 הקומות. הקומה מושכרת לאחת מחברות ההייטק הגדולות הפועלות בפארק, והגג הוסב למרחב פתוח ומעוצב לטובת רווחת העובדים. שטחו של הגג כ־200 מ"ר, והוא כולל גינות ירוקות, פינות ישיבה מוצלות ואזורי מנוחה לעובדים המעוניינים לקחת הפסקה מהעבודה השוטפת.
במקום מתקיימים גם אירועי חברה, הרמות כוסית, חגיגות ימי הולדת ומפגשים עסקיים, כשהתשתית כוללת מערכות תאורה וסאונד חכמות, צמחייה מגוונת ואווירה ירוקה ואקולוגית. מתחם נוסף של גגות ירוקים ממוקם בקמפוס אינפיניטי, שעבר לאחרונה תהליך חידוש מקיף שבמסגרתו עודכנו גם הגגות. הקמפוס, שתוכנן כמו יתר הפארק על־ידי משרד האדריכלים יסקי־מור־סיון, כולל כ־40 אלף מ"ר בנויים ב־4 מבנים בני 8 קומות כל אחד. הגגות בקמפוס תוכננו כהמשך טבעי לשטחי העבודה, ומשלבים צמחייה עשירה, דקים מעוצבים ופינות ישיבה מזמינות. כל גג מהווה למעשה מרפסת גדולה הצמודה לשטחי המשרדים, ומעניק לחברות השוכרות גישה בלעדית למתחם חיצוני ירוק ואינטימי.
לדברי שגיב שקד, מנכ"לית אינפיניטי פארק רעננה: "בעולם העבודה של היום, המחשבה על העובד מקבלת משמעות רחבה יותר. מעבר לתנאים ולתפקיד עצמו, אחד הנושאים המרכזיים הוא רווחתם האישית של העובדים - היכולת ליהנות מסביבת עבודה נעימה, בריאה ומעוררת השראה. מתוך תפיסה זו השקענו רבות ביצירת מתחמים המשלבים בין עבודה לפנאי, עם חיבור לטבע, לאור ולמרחבים פתוחים. במסגרת התכנון האדריכלי של הפארק שמנו דגש על יצירת מוקדים טבעיים למפגש חברתי - במעברים שבין המשרדים, בלובאים, באזורי הישיבה הציבוריים, במתחמי המסחר והמסעדות הסמוכים, וכמובן גם במרפסות ובגגות - שם הוקדשה תשומת לב מיוחדת לעיצוב ירוק ועשיר".
הפן המשפטי של גגות ירוקים
הגג הירוק מהווה פתרון מצוין לשוכרים וגם לדיירים אבל חשוב לזכור שבעלי הנכס חייב לבדוק היטב את החובות והמגבלות החוקיות. עו"ד גל חסון בעל פירמה המתמחה בנדל"ן, מתייחס לתופעה החדשה ומתייחס לפן המשפטי: "גגות ירוקים יכולים להביא למצב בו כמעט על כל בניין שלישי בישראל יהיה מעין פארק קטן לרווחת תושבי הבניין או הסביבה, מה שתורם גם לפן האסתטי, גם מביא לחיסכון והתייעלות ובוודאי תורם לאיכות החיים העירונית. לצד אלה, חשוב לזכור להסדיר גם את הפן המשפטי. במקרה הזה, הסדרת הזכויות בגג, טרם היציאה למהלך. ראשית, יש לבחון האם הגג רשום כשטח פרטי או שטח משותף - ככל ומדובר בשטח פרטי, הגם שהינו ניצב מעל דירותיהם של מספר בעלי דירות, קבלת ההחלטה ביחס לשימוש שמורה לבעלים הפרטי בלבד, כמובן תוך שימוש סביר שאינו פוגע בדיירים האחרים. במצב הדברים השכיח יותר, כאשר הגג הינו משותף, יהיה נכון להסביר לבעלי הדירות את היתרונות והחסרונות העולים מהפכת הגג לירוק, וכן להסדיר בתקנון הבית המשותף את אופן הניהול והשימוש כבר במועד הרישום הראשוני של הבית בטאבו. באופן זה, יוכלו בעלי הדירות ליהנות משטח נוסף ואיכותי שמנוהל ומוסדר באופן יעיל, במקום שטח אפור (תרתי משמע) המצריך ממילא תחזוקה שוטפת".
יתרונות לגג ירוק
אדריכלים קובי גל וורד מצליח־אלנבוגן מציינים מספר מישורים של השפעה של הגגות הירוקים על הסביבה העירונית
הצמחייה שעל הגגות סופחת פחמן דו־חמצני ופולטת חמצן, ובכך מסייעת לניקוי האוויר ולשיפור איכות החיים במרכזי הערים הצפופים.
הגגות הירוקים מצננים את הסביבה הטבעית סביבם. הם סופגים את קרינת השמש ומשחררים לחות.
במקום שמי הגשמים יזרמו ישר למערכות הניקוז, הגגות הירוקים סופגים אותם בהדרגה, שומרים עליהם ומפחיתים את העומס על התשתיות העירוניות.
הצמחייה יוצרת שכבת בידוד טבעית, שמפחיתה את הצורך במיזוג בקיץ ובחימום בחורף, ובכך גם מצמצמת את צריכת החשמל ואת פליטת גזי החממה.
הגגות הירוקים גם בולעים רעש. העלים, האדמה והלחות שוברים את גלי הקול ומסייעים להפחתת הרעש העירוני.
מעבר לאסתטיקה, הגגות הירוקים מאפשרים לציפורים, פרפרים וחרקים למצוא לעצמם בית גם בלב העיר. כך נשמר המגוון הביולוגי גם בגובה של עשרות קומות.
הצמחייה מגינה על שכבות האיטום של הגג מפני שמש, ברד ושינויי טמפרטורה קיצוניים, מה שמאריך את חיי הבניין וחוסך תחזוקה עתידית.
