משפט ידוע גורס ש"אם אתה עובד במה שאתה אוהב לעשות, לא תעבוד עוד יום נוסף בחייך". עבור גיא חמו, מדובר למעשה בהגשמת חלום שהפך לעסק רציני הרבה יותר שצבר תאוצה בשל המלחמה. האיש שחלם כילד על בניית טיסנים הקים את חברת RC Team Aviation, שתוך שלוש שנים הפכה לספקית של פלטפורמות מעופפות ומנועי סילון לחברות ביטחוניות. "כל הלקוחות שלנו כעת הם לקוחות ביטחוניים, וכולם צריכים את המוצרים לאתמול", הוא מסביר את הצורך החיוני. "ולכן, לעתים עובדים בצורה מקבילית: עושים תכנון ראשוני ומתחילים בייצור בזמן שמשלימים את עבודת ההנדסה, המכונות, התוכנה, האווירונאוטיקה והחשמל, ואם יש אינפוטים שצריך לשנות דברים אז משנים".
הוא נולד באופקים ולמד בישיבה התיכונית המקומית של בני עקיבא, "אפיקי ארץ". במקצועו הוא מהנדס חשמל ואלקטרוניקה, שימש בעברו כמנהל מוצר בקרמר אלקטרוניקה וניהל כשכיר את חברת ויז’ן לאב. לפני שלוש שנים, הקים חמו (37) עם שותפו ישי וויצנברג
את RC Team Aviation - עסק עצמאי שייבא טיסנים ומנועי סילון לטיסנים וסיפק שירותים לשוק האזרחי. באוגוסט האחרון הכל השתנה. RC Team Aviation הפכה לחברה בע"מ והחלה לספק שירותים אך ורק לגופים ביטחוניים. החברה מתמקדת במתן שירותי פיתוח, תכנון, ייצור ואינטגרציה של כלי טייס מעופפים, או כמו שהוא מכנה זאת "פלטפורמות מעופפות".
מה ניתן לספר על מה שאתם עושים?
"יש לנו מגוון פעילויות ובהן, למשל, עולם המטרות שבו לקוח מבקש ‘מטרה’ שתוכל לטוס במהירות מסוימת עם משקל מסוים. אנחנו בודקים אם יש מוצר מדף שיכול להתאים כגוף הפלטפורמה, קונים ומזוודים אותו עם כל האינטגרציה או לחילופין מייצרים הכל אין האוס. אנחנו גם מייצרים רפליקות - העתק מדויק לכטב"מים של האויב שמשוגרים לישראל, כמו ה’שאהד 136’, ‘אבאביל’ ושאהד 238’ וכדומה. יש יחידות מבצעיות שמזמינות אותנו לבוא ולבחון כלי טיס שנתפסים. מביאים לנו את הפלטפורמות המעופפות ואנחנו חוקרים אותן, לומדים אותן עד לרמת באיזה סוג חומר בדיוק השתמשו ואיפה כדאי לייצר אותו".
קצת קשה לבצע הינדוס לאחור על כלי שמתרסק.
"לא כולם מתרסקים, אבל גם כשהכלי מתרסק, לעתים אנחנו מקבלים את השברים ואז אפשר לעשות ממש reverse engineering כדי לראות מאיזה חומר בדיוק זה בנוי, וכמה שכבות של חומרים מרוכבים".
בהקשר זה, ראוי לציין שהאיראנים בנו את הכלים שלהם אחרי שהנדסו לאחור כטב"מים אמריקנים שנפלו בשטחם וכלי טיס בלתי מאוישים ישראלים שנפלו בלבנון. כיום,
RC Team Aviation וחברות נוספות משתמשות בהינדוס לאחור כדי להבין כלים שנבנים מראש בהנדסה לאחור על כלים מערביים.
אתם גם חלק מבניית "טייסת אדומה" (טייסת אימונים שמייצגת אויב) של כטב"מים עבור ישראל?
"ויותר מזה. בגלל שאנחנו כבר עושים reverse engineering למגוון רחב של כטב"מים, אנו גם מייעצים לגופי ביטחון על דרכי ההתמודדות. למשל, איפה נכון לפגוע, איזו פגיעה תביא ברמת סמך גבוהה לכדי הפלה ומה הפגיעה שהמטוס בכלל לא ירגיש".
לא ניכנס לסודות ביטחוניים, אבל כמה זמן בערך לוקח מהרגע שמגיעה בקשה לייצר רפליקה עד שמרימים דבר כזה?
"ברמת העיקרון, פרק זמן סביר לדבר כזה זה הוא כשלושה חודשים, אבל גם עשינו זאת בזמנים קצרים יותר. למשל, לא אשכח ששבוע אחרי השבעה באוקטובר קיבלנו שיחת טלפון בשבת בעשר בבוקר שבה נתבקשנו לייצר רפליקה של ‘שאהד 136’ הכי מהר שאפשר. ב-12 בצהריים כל החברה כבר עבדה מסביב לשעון, לילות כימים, עשינו עבודה של שלושה חודשים בארבעה ימים, והכלי היה באוויר. ברור שהיה צריך עוד להשלים מה שצריך, אבל ברמת העקרון – זה טס וזה עבד וזה היה מטורף לראות איך כל החברה עובדת, לראות את ההירתמות של העובדים שמבינים שמדובר בביטחון מדינת ישראל וכמה המשימה חשובה".
מחויבות עד הסוף
RC Team Aviation מונה כיום 18 עובדים, ונמצאת במגמת התרחבות מואצת מאז תחילת המלחמה. חמו מנהל אותה ביד רמה יחד עם שותפו ישי וייצנברג (58), בעל ידע רב בתכנון וייצור כלי טיס המשמש בתפקיד ה-CTO. "הלקוחות מגדירים אותו כמגשים החלומות", אומר חמו, שממשיך יחד עם שותפו לסמן מטרות: הכפלה ואפילו שילוש של מספר העובדים בשנה הקרובה.
איך היה המעבר בין חברה שבעצם הייתה תחביב למשהו רציני הרבה יותר, בטח כשמדובר בתחום הבטחוני?
"כשעזבתי את תפקיד המנכ"ל בחברה הקודמת הבנתי על מה חשוב יותר לתת את הפוקוס. אם אתה מתחייב, אתה צריך להיות מפוקס עד הסוף. זו לא חנות שמישהו בא, רוכש מוצר והולך, אתה חייב להיות מחויב ללקוחות שלך עד הסוף. באוגוסט כבר קיבלנו את ההחלטה שאנו עוברים פול טיים להתמקד בצד הבטחוני. התחלנו גם שיפוץ במבנים שלנו, והגענו למצב שקצב הייצור לא מאפשר לנו לסיים את השיפוצים. עד היום חלק מהמשרדים אצלנו בלי דלתות כי המקום פעיל ולא מצליחים להתפנות לרגע שיבוא קבלן ויניח משקופים".
המלחמה הציבה לכם אתגרים מיוחדים?
"ודאי, הגיעה אלינו יחידה מבצעית שמטפלת במנהרות וצריכה טיפול במערכת, שלא באמצעות רחפנים. לא נפרט את מהות הפתרון, אבל מצאנו אחד יוצא דופן ויצירתי. לקחנו מערכת קיימת בצבא, ששוקלת 120 קילו וצריך האמר כדי לשאת אותה ולתפעל אותה, והבאנו פתרון מבוסס מוצרים שלנו ששקל 12 קילו ועשה פי אחד וחצי מהמערכת הקודמת".
ומה הלאה?
"הכוונה שלנו היא להמשיך ולייצר מוצרים שבסוף של תהליך יציבו את מדינת ישראל בפסגת הטכנולוגיה. כל מה שהחיזבאללה וחמאס עשו לנו הרי זה לא הגיוני, אנחנו נמצאים בחזית הטכנולוגיה ומובילה בכל מה שקשור לכלי טיס, ובסוף אנחנו נופלים על הכטב"מים הקטנים האלה? אנחנו נוביל לכך שגם בכטב"מים ישראל תהיה המובילה בעולם".
