בזמן שרובנו משתדלים להעלים את האשפה מהעין (ומהאף) כמה שיותר מהר, עבור עומר מוסנזון, חן חלפון וינון חלפון, היא מהווה שליחות שהולידה עסק כלכלי שמביא לישראל את המגמה העולמית. כך הוקם לפני חמש שנים בתל אביב מיזם Save-It פורץ הדרך, שמחולל מהפכה של ממש בניהול וטיפול בפסולת בישראל עם מבט שאפתני גם לעבר השוק העולמי. "בתפיסה שלנו, רווח עסקי ושיפור סביבתי הם שני צדדים של אותו מטבע", מסביר מוסנזון, מנכ"ל החברה והאחראי על שיווק ולקוחות אסטרטגיים. "חברה כמו מיקרוסופט או אפל יודעת לכתוב קוד גאוני אך לא יודעת לנהל אופרציה של פסולת בנכסיה. אנחנו נכנסים בדיוק לשם ומוכיחים שאפשר לפתור בעיות, לייצר עסקים ברי קיימא, ולהפוך את הפסולת לבעלת ערך".
מימין לשמאל: עומר מוסנזון, ציון חלפון, ינון חלפון וחן חלפון
(צילום: תמר גרין)
המילה "חדשנות" מתקשרת לרוב למסכים, לקוד ולאפליקציות שחוסכות לנו עוד כמה דקות ביום, אבל החדשנות שמביאה חברת Save It מטפלת בבעיה פיזית ומעשית שנוגעת לכולנו. שלושת היזמים, שמעידים על עצמם כאוטודידקטים שצמחו מהשטח ולמדו מתוך עשייה, הבינו את מה שארגונים גדולים רק מתחילים להפנים: כדי להציל את העולם לא מספיק רק לדבר על קיימות. צריך לבנות מערכת הפעלה חכמה שתגרום לזה לקרות בפועל. להבין שפסולת היא לא מטרד שיש להיפטר ממנו, אלא משאב קריטי לניהול חכם, שבו כל אחוז של הפרדה ומחזור הוא צעד נוסף למען איכות הסביבה, הכלכלה והדורות הבאים. בגישה פרקטית, טכנולוגית ואנושית, הם מוכיחים שאפשר לשבור את המוסכמות ולייצר מתווה חדשני שבו ארגונים גדולים יכולים לקחת אחריות סביבתית אמיתית, ועולם העסקים יכול לייצר מודלים מצליחים שלא רק מניבים רווחים, אלא גם משאירים כאן עולם טוב יותר.
תשכחו מהטמנת פסולת
מוסנזון, איש עיצוב ושיווק עם הבנה עמוקה בהייטק, וחן חלפון, מומחה למערכות בקרה תעשייתיות, נפגשו מתוך חזון משותף: לקחת את התחום הסביבתי, שנתפס במשך שנים כ"טרחני" וכמשעמם, ולהפוך אותו לסקסי, מתוחכם וטכנולוגי. "הייתי באחד הקמפים במידברן עם קבוצה של אנשים מטורפים שמחפשים פתרונות יצירתיים", משחזר עומר, "קיבלתי טלפון מחבר שאמר לי ‘בוא, יש בחור נחמד’. כשהגעתי, ראיתי את חן עם תינוק קטן על הידיים, עושה סיבוב כדי להרדים אותו. בשיחה היה קליק, הבנו שיש בינינו שותפות והבנה לגבי מהי השליחות שלנו". מאוחר יותר הצטרף ינון חלפון, בן דודו של חן, שהביא איתו יכולות אופרטיביות שהפכו את המיזם לחברה לוגיסטית מורכבת. "רצינו לקדם מיזם חיובי. משהו שיעשה טוב לישראל ולעולם", מסביר חן.
בין לקוחותיהם תמצאו ארגוני ענק כמו מיקרוסופט, גוגל, אפל ועזריאלי. המודל העסקי שלהם מוכיח איך אפשר להרוויח יחד עם השפעה חברתית, ואת המהפכה הזו הם עושים גם באמצעות החברה השנייה שלהם WI (Waste Intelligent) המפתחת מערכות לאיסוף נתונים (Data) על פסולת.
כיצד אתם פועלים ומממשים את מטרות המיזם?
"התפיסה שלנו היא אפס פסולת להטמנה (Zero Waste To Landfill). מאחר, ולצערנו, בישראל יותר מ-80 אחוזים מהפסולת מוטמנת מתחת לאדמה, אנחנו עוזרים לארגונים ולמנהלים ליישם את מדיניות הסביבה שלהם. הטמנת פסולת באדמה היא כישלון סביבתי וכלכלי אדיר. בעוד שהעולם המערבי, ובעיקר אירופה, עובר לרגולציה מחמירה של אחריות תאגידית, ארגונים בישראל נותרו מאחור. אנחנו לא מייצרים להם עוד עבודה, אלא לוקחים את הצורך הארגוני מוציאים אותו לפועל".
חן: "ניהול פסולת זה דבר יחסית פשוט וגם מורכב. יש בארץ מאות חברות שמייצרות פסולת בכמויות של שכונה ממוצעת. לא תמיד החברות האלה מסוגלות, יודעות או יכולות לנהל את הפסולת שלהן כמו שצריך. אנחנו עוזרים להן ליישם את המדיניות בשטח".
החברה מספקת ‘וואן סטופ שופ’ לטיפול בפסולת: תכנון המערך בתוך הבניין, הדרכת עובדים, מיקום הפחים בצורה חכמה וחיבור למתקני הקצה הטובים ביותר, החל ממתקני ביו-גז לפסולת אורגנית ועד למחזור אריזות. "מעבר לזה שזה הדבר הנכון לעשות עבור הסביבה והדורות הבאים, אנחנו מוכיחים שאפשר לייצר מודלים עסקיים רווחיים. אנחנו רוצים להראות שהעולם העסקי יכול לקחת אחריות, ושניהול פסולת הוא לא ‘טרחני’, אלא תחום כלכלי ומתקדם", אומר מוסנזון, וקורא לעוד חברות להצטרף למהפכה של ניהול הפסולת.
"הבנו שהמהפכה הדיגיטלית דילגה על תחום הפסולת. זה סקטור שמעולם לא חווה מהפכה מלאה", מוסיף מוסנזון. "אנחנו מייצרים מיפוי דיגיטלי ומדויק של הפסולת וכך מתאפשר לנו להגיע לאיכות הפרדה פנומנלית של 95%. דיגיטציית הנתונים מאפשרת לארגונים לא רק להפחית את כמות הפסולת שהם מייצרים, אלא לעמוד בדרישות רגולטוריות נוקשות שמאיימות כיום על כל חברה גדולה שרוצה להיות מוכרת כ"ארגון אחראי".
צמיחה אל מול המשברים
כמו חברות עסקיות רבות בישראל, גם Save-It עברה טלטלה במהלך מגפת הקורונה, המלחמות וחוסר היציבות הפוליטי והכלכלי, אך על אף הקשיים, החברה הצליחה לצמוח. "הסוד הוא ריאליזם", אומר חן, "כיזמים, אנחנו מחפשים את הפתרונות. בזמן משבר, למשל, אתה מצמצם הוצאות, מתייעל, ומתמקד בפתרון בעיות".
עומר: "היכולת להסתכל לאנשים בעיניים, החל מהעובד שמנקה את הקומה ועד למנכ"ל החברה, היא המפתח. העולם זקוק לאינטליגנציה רגשית. אנשים צריכים להרגיש שהם חלק מהשינוי, לא רק בורג במערכת".
כמי שהוכיחו שלא הגיעו מחדרי ישיבות ממוזגים, אלא חיים את שטח הם תופסים מנהיגות קודם כל כנאה דורש נאה מקיים. "זה לעשות את הדבר הכי קשה בעצמך", אומר מוסנזון. "מנהיגות זה לעשות את הדברים הקשים בעצמך. כשמפקד מבקש מהצוות שלו לעשות משהו מורכב, הוא עשה אותו קודם. ככה אנחנו מתנהלים מול העובדים שלנו בראיית האדם ובאינטליגנציה רגשית. אנחנו לא מבקשים מעובד לעשות משהו שלא עשינו לפני כן בעצמנו. כשכולם אמרו שאין בישראל מתקני קומפוסט איכותיים, אנחנו הלכנו וחיפשנו, עד שמצאנו והוכחנו שאפשר".
החזון של Save-It לא עוצר בגבולות ישראל. כיום, באמצעות חברת WI, הם מבקשים להתרחב גם לעולם הגדול. שיחות עם לקוחות כבר מתקיימות, והשאיפה היא לספק שירותי ניהול פסולת ל-15 קמפוסים ברחבי העולם. "אנחנו רוצים להראות שגם מחברה ישראלית קטנה, שבנתה את עצמה בלי משקיעים או תמיכה, יכול לצאת מודל שישנה את הדרך שבה העולם כולו מתייחס ל’זבל’ שלו. אנחנו אומרים לסקטור הפרטי בישראל, אל תחכו למדינה, אל תחכו לממשלה שתבוא ותפתור את הבעיות. אתם יכולים לעשות ביזנס ואימפקט בו זמנית. זה לא סותר, זה אפילו עוזר. תלמדו את השטח, תהיו אוטודידקטים, ותמיד, אבל תמיד תישארו עם הרגליים על הקרקע".
