"היינו קרובים ללכת על הנפקה", מודה ניר מינרבי, מייסד-שותף ומנכ"ל חברת המחשוב הקוונטי הישראלית קלאסיק, שנמכרת לאינטל ב-2.3 מיליארד דולר. מינרבי סיפר שהחברה בחנה ברצינות כניסה לשוק ההון, הסביר למה בסוף העדיפה את ענקית השבבים, וחשף שהפעילות הקוונטית של אינטל תובל מישראל: "אינטל לא עושה מהלך כזה כדי לשמור אותנו קטנים וחמודים".
אחד הפאונדרים של קלאסיק הסביר מה בדיוק החברה עושה: "בסוף זה עולם מחשוב חדש. זאת מהפכה שמדברים עליה משנות ה-80, מסיבה די פשוטה - כל המחשבים שאנחנו מכירים, הלפטופים שלכם, האייפונים ומחשבי-העל, יש להם את אותו דנ"א, ופה פתאום יש חייזר, מחשב מסוג אחר לגמרי שמבטיח לשנות את העולם". לדבריו, מה שהשתנה בשנים האחרונות הוא המעבר מהשאלה "האם זה יקרה" לשאלה "מתי זה יקרה", ומאתגר מדעי לאתגר הנדסי וטכנולוגי.
גלריה
מימין: אמיר נוה, סמנכ"ל מוצר, יהודה נוה, סמנכ"ל טכנולוגיות, ליפ-בו טאן, מנכ"ל אינטל, ניר מינרבי, מנכ"ל Classiq
(צילום: באדיבות אינטל)
"מפתחים מערכת הפעלה למחשב שעוד לא קיים"
קלאסיק הוקמה לפני שש שנים כדי לפתור בעיה שמינרבי מגדיר "כמעט מביכה". "כל מיני חברות גדולות בונות את המחשב הכי חזק בעולם, ופשוט אף אחד לא מסוגל לעבוד איתו, כי אין תוכנה, אין מערכת הפעלה, אין סביבות פיתוח", אמר. "באמת זה היה הימור, גם כי לא ממש הייתה תעשייה, ובעיקר בגלל שלא היו מחשבים. מפתחים מערכת הפעלה למחשב שעוד לא קיים". לדבריו, שנתיים-שלוש אחרי הקמת החברה המחשבים התפתחו מאוד, התעשייה נוצרה, וקלאסיק הייתה בעמדה טובה לשרת את השוק.
לקוחות החברה הם כל מי שרוצה לפתח תוכנה למחשבים קוונטיים, בלי קשר לסוג המחשב. בין התאגידים הגדולים שעובדים איתה מנה מינרבי את ב.מ.וו, לופטהנזה, AT&T, קומקאסט ו-HSBC. בישראל עובדות עם החברה בין היתר בנק ישראל, דלויט ישראל, כיל ואיכילוב, וגם התעשיות הביטחוניות. "נתקלנו לאו דווקא בגופים שהייתם מנחשים", אמר. החברה עובדת גם עם ממשלות ואוניברסיטאות, וגם עם ספקיות החומרה, ובהן מיקרוסופט, אמזון, IBM, אנבידיה ואינטל.
את החיבור לאינטל תיאר מינרבי כטבעי. "קודם כול אני חיפאי במקור ובנשמה, אז אינטל ככה עמוק בלב, אני חושב, לכל ישראלי", אמר. "אבל בלי קשר, אינטל זאת כנראה החברה הכי אייקונית של עולם המחשוב, וכשבונים עולם מחשוב חדש, אינטל היא אחד השמות הראשונים שעולים לראש". לדבריו, לאינטל יש מחשב קוונטי משלה, ולצדו נכסים רבים בחומרה שיכולים לשרת את כל התעשייה, ובהם ייצור שבבים, אריזה, מערכות בקרה, סימולציות ומחשוב-על. "מה שהיה חסר זה התוכנה שתאפשר למשתמשים לעבוד עם כל זה", אמר, והשווה את הרכישה למערכת ההפעלה DOS של מיקרוסופט, שאפשרה בזמנו להשתמש במחשבים, ולפלטפורמת CUDA, שאפשרה להשתמש במעבדים גרפיים.
מינרבי סיפר עוד שאת דרכה התחילה קלאסיק דווקא באינטל, באקסלרטור Intel Ignite. "החיבוק הקורפורטי הראשון שקיבלנו היה מאינטל", אמר. "אחרי זה אינטל עברה כמה שנים מאוד מאוד קשות, לא עבדנו איתה בכלל, ובשנתיים האחרונות עבדנו איתה יותר ויותר, עם אנשים אחרים והנהלה חדשה".
מינרבי אישר שאינטל לא הייתה האופציה היחידה של קלאסיק. "הייתה פה הזדמנות ציבורית מאוד מעניינת, גם מכיוון של SPAC וגם מכיוון של הנפקה. זה מסלול שבחנו מאוד ברצינות, ואני חושב שיהיה פייר להגיד שהיינו קרובים ללכת עליו". על מסלולי מיזוג ורכישה אחרים העדיף שלא לפרט, אבל אמר שהיה "עניין אסטרטגי כללי", והוסיף: "אני מאוד שמח שזה אינטל".
לגבי החזון של אינטל לחברה, סיפר מינרבי שאתמול השתתף בשיחות עם מנהל הטכנולוגיה הראשי של אינטל, פושקר ראנדה, יד ימינו של המנכ"ל ליפ-בו טאן. ראנדה, שהפעילות הקוונטית כולה תהיה תחתיו, הציג לעיתונאים ולאנליסטים אמריקנים שקף בשלושה חלקים: DOS של מיקרוסופט בשנות ה-80, CUDA של אנבידיה בתחילת שנות ה-2000, ואינטל-קלאסיק במחשוב הקוונטי. "החזון של אינטל בסוף זה להיות התוכנה שמאפשרת את החומרה", אמר מינרבי.
משרדי אינטל בקליפורניה
(צילום: shutterstock)
לדבריו, התוכנה של קלאסיק תמשיך לעבוד עם כל סוגי החומרה ולשרת את כל התעשייה, ולא רק את המחשבים של אינטל. "יש שחקנים שאם אתה מסתכל עליהם בהיבט של מיזוגים ורכישות, אתה מאוד מוגבל, כי ברור שהם הולכים רק על המחשב שלהם", אמר. "אינטל היא לא כזאת, והחזון שלה הוא לא כזה". הוא אף הוסיף: "אני לא רוצה להיות ספקולטיבי, אבל ניפגש פה בעוד כמה חודשים, בעוד שנה ובעוד שנתיים. אני חושב שיש סיכוי לא רע שמישהו יגיד 'מחשוב קוונטי', ויחשוב מיד על אינטל".
מינרבי אף אישר כי פעילות החברה תישאר בישראל: "אינטל רואה בנו את ההובלה האסטרטגית והעסקית של כל המחשוב הקוונטי שלה, תוכנה, חומרה, ביזנס ואסטרטגיה, וזה יקרה מישראל". לדבריו, עוד מוקדם לומר מה יהיה התפקיד של כל אחד, אבל המבנה של החברה יישמר דומה מאוד לזה של היום. קלאסיק תהפוך ליחידה עסקית בתוך אינטל ותדווח לארגון של מנהל הטכנולוגיה הראשי. "אינטל מדגישה שהיא צריכה כל אחד ואחד מהעובדים", אמר. "הם הדגישו הרבה מאוד פעמים כמה חשוב להם שהפעילות שלנו, הסטארטאפיות והמהירות, ואפילו הישראליות, יישארו כמו שהן".
"צריך להפריד בין אות לרעש, ובתעשייה יש את שניהם"
לדבריו, הרכישה תכפיל את מספר העובדים של אינטל בתחום המחשוב הקוונטי. "היום יש להם כ-70, אנחנו 140, אבל בעיקר זה ארגון שהולך לגדול משמעותית. ברור שלא הכל יקרה בישראל, כי הרבה מהביזנס שלנו בעולם, אבל ישראל היא בהחלט בליבה של זה".
על ההכנסות של אינטל מהתחום אמר מינרבי שהחברה מבהירה במפורש שעד היום כמעט לא עשתה ביזנס בקוונטים, ובמכוון. "הם בנו הרבה מאוד נכסים, אבל עוד לא שיחקו את המשחק העסקי", אמר. "עכשיו, עם הרכישה הזאת והנגשת הטכנולוגיה למשתמשי הקצה, תהיה להם פתאום הזדמנות של מאפס לאחד".
על כך שכבר 20 שנה מבטיחים שהמחשב הקוונטי בדרך, וזה עוד לא קורה, אמר מינרבי: "צריך להפריד בין אות לרעש, ובתעשייה הזאת יש את שניהם". לטענתו, בשבע השנים האחרונות האתגר הפך ממדעי להנדסי, ואפשר לראות את המחשבים מתפתחים מרבעון לרבעון. "האם כל הכרזה של ספקית חומרה מ-2021 על 2026 התגשמה? לא", אמר. "אבל בפרספקטיבה של הדבר הגדול שקורה פה, קצב ההתקדמות די מטורף". לדבריו, כשמחשוב קוונטי יגיע זו תהיה הזדמנות עסקית של פעם ב-50 או 100 שנה, אבל כבר עכשיו יש לאינטל הרבה ביזנס לעשות בתחום. "אנחנו עובדים עם רבות מאוד מחברות Fortune 500, עם ממשלות ועם האקדמיה, ואנחנו לא עושים את זה בהתנדבות", אמר. "חברה כמו אינטל פחות רגישה לשאלה אם זה יקרה בעוד 12, 18, 36 או 40 חודשים".
מינרבי נשאל גם על קצב הצמיחה של החברה. "לא יודע מה בדיוק מותר להגיד על הכנסות, אבל בואו נגיד שיש לנו בוקינג של עשרות מיליונים בודדות השנה. זה כן ביזנס אמיתי". הוא גם לא ניסה לייפות את המצב בשוק. "מחשוב קוונטי לא מביא כיום ערך מסחרי אפליקטיבי לאף אחד. נקודה. אבל אף אחד לא משלם לנו כי הוא נחמד. ארגונים משלמים לנו כי הם מתכוננים לעידן המחשוב הקוונטי: בונים את הצוות, את האפליקציות ואת הקניין הרוחני שלהם בתחום".
לדברי מינרבי, ב-15 השנים הקרובות לפחות המחשוב הקוונטי יהיה היברידי. "מחשב קוונטי יושב לצד המעבד הרגיל ולצד המעבד הגרפי, בתוך דאטה-סנטר או מרכז מחשוב-על, והם יעבדו יחד. זה לא שמחשב קוונטי יחליף את הלפטופ שלך, כמו שמעבד גרפי לא החליף אף אחד". המחשב עצמו הוא "חתיכת בוקסה" שזקוקה לקירור מסיבי, ולאינטל יש "יכולות דרמטיות" באריזת חומרה ובשילובה בתוך דאטה-סנטר.
ניר מינרבי
(צילום: Eyal Touag)
הוא תיאר גם את הקשר בין קוונטים לבינה מלאכותית. לדבריו, מחשוב קוונטי יוכל להאיץ באופן דרמטי אימון של מודלי בינה מלאכותית, וכיוון שהוא צורך מעט מאוד אנרגיה, הוא יאפשר לאמן אותם בצורה חסכונית הרבה יותר. "זה יהיה אירוע דרמטי". מהכיוון השני, קלאסיק כבר שילבה בפלטפורמה שלה סוכני בינה מלאכותית שמאומנים לתעשיות שונות, למשל לפיתוח אלגוריתמים קוונטיים לתעשיית התרופות או לתעשייה הפיננסית.
שני חברים מתלפיות ואבא מ-IBM
מינרבי, בן 35, סיפר איך הכול התחיל. הוא ושותפו אמיר נוה, גם הוא בן 35, חברים כבר יותר מ-20 שנה, ושניהם בוגרי תלפיות. "ידענו שאנחנו רוצים להקים משהו. לא ידענו בדיוק מה, ידענו שלא כל כך סייבר". השותף השלישי, יהודה נוה, אביו של אמיר, הוביל באותה תקופה את המחשוב הקוונטי של IBM בישראל. לדברי מינרבי, ההכרזה של גוגלהב-2019 על עליונות קוונטית הבהירה להם שיש כאן הזדמנות גדולה, ושבלי יהודה אין להם סיכוי. "עם הזמן ניסינו לעניין אותו יותר ויותר, עד שהצלחנו".
קרן אנטרה קפיטל, שמינרבי הגדיר "by far משקיע הדיפ-טק הכי חזק בישראל", החליטה להשקיע בהם אחרי 35 דקות של פגישה. מאז, לדבריו, הדרך לא הייתה פשוטה. "דיפ-טק זה מונח שאני שונא, כי הוא נורא מכובס", אמר. "אם אני דיפ-טק, זה אומר שאין לי הכנסות ושאני לא צריך לקוחות. זה משחק שאפשר לשחק עד גבול מסוים". בשלב מסוים, סיפר, החליטה החברה לשחק את המשחק ההפוך ולצבור כמה שיותר לקוחות, גם בשלבים מוקדמים מאוד. "אני חושב שזה אחד הדברים שאינטל מאוד אהבה".
על היחס שקיבלה החברה מהמדינה אמר: "כספית, הסכום שקיבלנו מהממשלה על עבודה הוא מאוד מאוד קטן, אבל אסטרטגית הוא היה מדהים", אמר. הוא שיבח במיוחד את מפא"ת, שלדבריו מובילה את הפעילות הביטחונית בתחום בצורה יפה מאוד, ואת רשות החדשנות. "לפני החברה זה הרגיש לי כמו ביטוח לאומי לחברות כושלות, ולמדתי שזה מאוד לא המצב", אמר. "על כל שקל שהמדינה שמה דרך רשות החדשנות במחשוב קוונטי, לדעתי גייסו 100 או 200 שקלים מבחוץ". לדבריו, נשאר עוד הרבה מה לעשות. "אני מאוד מקווה שהממשלה הבאה תעשה כל מיני דברים, והקוונטים הם אחד מהם, אבל יש פה תשתית טובה".
