העימות בין משרד האוצר, גורמים ממשלתיים וארגוני רווחה לבין משרד הביטחון מחריף לקראת ההכרעה הצפויה בימים הקרובים על עתיד מערך השיקום של נכי ונפגעי צה"ל. ברקע עומדות המלצות ועדת השיקום בראשות פרופ' שלמה מור יוסף, שעשויות לשנות את מודל התקצוב ואת אופן הטיפול באלפי הזכאים שנוספו מאז מלחמת חרבות ברזל.
במשרד הביטחון מבקשים לאמץ במהירות את המלצות הוועדה, כדי להרחיב את הסיוע לפצועים ולמנוע עיכובים בטיפול בהם. מנגד, באוצר מזהירים כי יישום ההמלצות יגדיל את ההוצאה השנתית בכ-2.5 מיליארד שקל, ישנה את אופן קביעת הנכויות ויחייב בחינה מחודשת לפני קבלת החלטה.
בדיונים פנימיים באוצר נטען כי חלק מההמלצות עלול דווקא לפגוע בפצועים. "בזמן שכולנו בטוחים שמיליארדי השקלים מגיעים לגיבורים שנפצעו בעזה ובלבנון, מתברר שרבים מהליקויים במערכת כלל אינם מטופלים", אמר בעניין גורם בכיר ל-ynet. לדבריו, דוח שכוונותיו טובות עלול להפוך לכישלון, ומי שישלמו את המחיר יהיו דווקא מי שבאמת זקוקים לסיוע.
לטענת גורמים ממשלתיים, הבעיה המרכזית אינה גובה התקציב אלא אופן חלוקתו. לדבריהם, חלק מהמשאבים אינם מגיעים לנפגעים הקשים ביותר, בשל עיוותים במערכת התמריצים.
גרסת האוצר
לפי נתוני האוצר, כ-63% מהמוכרים הוותיקים וכ-51% מהמצטרפים החדשים לא נפגעו בנסיבות צבאיות מובהקות. באוצר סבורים שיש להבחין בין מי שנפצעו בפעילות מבצעית לבין מי שהוכרו בנסיבות אחרות.
עוד נטען כי אחוזי הנכות "קופצים" סביב נקודות המזכות בהטבות משמעותיות, כמו רכב רפואי או סיוע בדיור. לדברי האוצר, המערכת מתמרצת הגעה לסיפי זכאות במקום להתמקד בחומרת הפגיעה. כיום, לטענת האוצר, ערעור או בקשה להחמרת מצב יכולים רק להעלות את אחוזי הנכות ולא להפחיתם. כתוצאה מכך נוצר עומס כבד על הוועדות הרפואיות, המעכב טיפול במי שזקוקים לו באמת.
באוצר מציינים כי שיעור התעסוקה בקרב נכי צה"ל נמוך משמעותית מזה של גברים יהודים שאינם חרדים, וטוענים כי יש לבנות מנגנון המעודד שיקום ועבודה. לטענתם, גם זכאים ללא מגבלת ניידות מקבלים רכב רפואי, לצד הטבות נוספות שאינן תורמות ישירות לשיקום, כמו מענקי חימום, קירור וביגוד. לדבריהם, ניתן היה להפנות מאות מיליוני שקלים לשירותי שיקום חיוניים יותר.
טענה נוספת נוגעת להכרה בפגיעות נפשיות. באוצר מציינים כי ועדת המשנה של ועדת מור יוסף המליצה לרכז את קביעת אחוזי הנכות הנפשית במרכזים מקצועיים, כדי ליצור אחידות, אולם המלצה זו לא אומצה. לטענתם, המצב הקיים יוצר יתרון למי שפונים למטפלים פרטיים ומשלמים אלפי שקלים עבור חוות דעת.
עוד מותחים באוצר ביקורת על ההמלצה להרחיב את האפשרות לקיים ועדות רפואיות ללא נוכחות הנכה. לטענתם, ועדות כאלה עלולות לפגוע בדיוק קביעת הזכויות ולהוביל לזליגת כספים בהיקפים גדולים, כפי שלדבריהם אירע בתחומים אחרים. בנוסף, הם מזהירים שהעומס שייווצר על אגף השיקום יפגע דווקא בנפגעים הזקוקים למענה המהיר ביותר.
משרד הביטחון: לטענות האוצר אין אחיזה במציאות
במשרד הביטחון דוחים את הטענות ומציינים כי דווקא האוצר הוא שמעכב את יישום המלצות ועדת המומחים הציבורית, שאותן הגדיר בעבר שר האוצר כ"מהפכה היסטורית", וכעת מטיל את האחריות על משרד הביטחון, חברי הוועדה ואף על הפצועים עצמם.
במשרד מזכירים כי מאז תחילת המלחמה קלט אגף השיקום יותר מ-26 אלף פצועים ופצועות, ומספר המטופלים בו עלה בתוך שלוש שנים מ-62 אלף ל-89 אלף. בין פצועי המלחמה, כ-17 אלף מתמודדים עם פוסט טראומה או מצוקה נפשית, כ-30% עם פגיעות גפיים, 7% עם פגיעות עמוד שדרה, גב וצוואר, 10% עם פגיעות אוזניים, 2% עם פגיעות עיניים, יותר מ-100 קטועי גפיים ומעל 100 פצועי ראש קשים.
באשר לטענה שרוב המוכרים אינם נפגעי קרב, נמסר כי מדובר ב"אמירה מקוממת אחרי שלוש שנות מלחמה, שבהן הרוב המכריע של הפצועים הם פצועי מלחמה", וכי לנתונים שהוצגו "אין אחיזה במציאות".
על הטענה כי אחוזי הנכות מזנקים סביב סעיפי ההטבות, השיבו כי רק כ-20% מהנכים נמצאים ברמת נכות של 50% ומעלה, וכי "הפצועים מבקשים להשתקם ולהמשיך בחייהם ואינם עוסקים בחשבונאות שנרמז עליה".
בנוגע למנגנון הערעורים, טוענים במשרד כי האפשרות להפחית אחוזי נכות בעקבות ערעור תרתיע נפגעים מלפנות לקבלת סיוע. עוד ציינו כי מנגנון דומה קיים גם בביטוח הלאומי.
באשר לטענה שלפיה הקצבאות פוגעות במוטיבציה לעבוד, מדגישים במשרד כי הוועדה דווקא המליצה על שורת תמריצים לעידוד תעסוקה, ובהם נקודות זיכוי במס, מענקי עבודה והפרדה בין תגמול בסיסי לבין תגמול בגין אובדן כושר עבודה. לדבריהם, כ-75% מנכי צה"ל עובדים – שיעור גבוה ביחס לקבוצות אחרות של אנשים עם מוגבלות.
גם בנושא הרכב הרפואי דוחים במשרד את הביקורת. לטענתם, ניידות היא מרכיב מרכזי בתהליך השיקום ואינה מיועדת רק לקטועי גפיים או למי שמרותקים לכיסאות גלגלים.
אשר לפגיעות הנפשיות נמסר: "בלתי נתפס שאחרי שלוש שנות מלחמה יש מי שמפקפק בנסיבות פציעתם של הלוחמים".
לגבי הוועדות הרפואיות ללא נוכחות, מדגישים במשרד כי מודל כזה מקובל במדינות רבות ואף בביטוח הלאומי בישראל, ומתבסס על חוות דעת של רופאים מומחים ומסמכים רפואיים.
