ועידת העתיד - האבות המייסדים
(צילום: סנטרל הפקות)
"השאלה היא לא כמה כסף עשינו בעסקאות, אלא כמה כסף ההייטק ימשיך להביא. אנו רואים לצערי הרב דעיכה. שונאים אותנו בעולם, וזה לא רק ברמה של פרו-פלסטינים, אלא של חברות שלא רוצות לעבוד איתנו. אני מקבל תשובות מיזמים שזה לא הזמן הנכון שלהם לעשות עסקים עם ישראל. זה החיים שלנו. עד כמה זה משפיע? זה בשוליים, אך השוליים גדלים וזה יגיע ללב העשייה. בכל מקרה אני אופטימי לגבי העתיד כי אני יזם, אין יזמים לא אופטימיים", כך מנתח היזם דב מורן את מצב ההייטק הישראלי. מורן אמר את הדברים בפאנל בהנחיית פרופ' אלישי עזרא צור, דיקן הלימודים וראש התוכנית לתואר שני בלמידת מכונה באוניברסיטה הפתוחה, במסגרת ועידת העתיד של המדינה של ynet, "ידיעות אחרונות" והאוניברסיטה הפתוחה.
בהמשך התייחס לתחום הלוהט בתעשייה - הבינה המלאכותית, ואמר כי "רואים שיש השקעות אדירות בתחום ה-AI. הסקר של הלמ"ס מראה שלעסקים רבים יש בינה מלאכותית בפנים. מצד אחד אנו אומרים שהדעה הרווחת שישראל פספסה את הרכבת של AI, אך מצד שני מדברים על השקעות בתכנית לאומית ל-AI ועל סופר מחשב. ישראל בפיגור אך פיגור אפשר להשלים. זה דורש הרבה מאמץ. יש את רשות החדשנות שעושה תהליכים אדירים, אך צריך מדיניות ממשלתית שתגיד שזה חשוב ומרכזי. ההייטק הפך להיות הייטק של AI. כשזה לא AI הסיכוי לגיוס כסף הוא נמוך. זה לא עולם של הייטק של מספרים קטנים, העולם השתנה וצריך לפעול בהתאם כמו שיש מדיניות בצרפת, אנגליה, ובטח בסין שיש מדיניות שמכתיבה ועוזרת לעיצוב ההייטק. זה משפיע על איך שהמדינה הזאת מתנהלת".
היזם המיתולוגי יוסי ורדי אמר כי "כשמדברים על השקעות ב-AI יש 3 השקעות עיקריות. שכבת הבסיס זה המחרשות - הצ'יפים והאנרגיה שעולים הרבה כסף. מעל לשכבה זו יש את השכבה של מודלי השפה, זה בסיסי הנתונים הענקיים שמריצים אותם על התשתית ומוציאים את היכולת שהמכונה תבין מה אומרים לה ומעל זה יושבים מיליוני אפליקציות, כמו שיש במובייל בטלפון, שאותם יותר קל לפתח ויותר זול לפתח וגם היום משתמשים ב-AI שיפתח את השכבות האלו בעצמו".
לדבריו, "כשמדברים על ישראל, לאנשים כאן יש דמיון ואנשים יכולים לראות מה הם מאמצים. בשכבה שלנו יש לנו מקום כדי להגדיר, שלושת השכבות האלו, ישקיעו בהם עד 2030 סכום של 7 טריליון דולר, שזאת כמות כסף ענקית שישראל בכלל לא יכולה להתמודד איתה ולכן השאלה, כמו בדברים אחרים, איזה מגזרים ספציפיים אנו יכולים לאמץ ולעשות אותם טוב מכל דבר אחר, בדומה לתעשיות הביטחוניות. בכסף לא תהיה תפארתנו. כמו בכל תעשיית הייטק חדשה, הכסף הזה ילך לאיבוד, כמו שהיה במכוניות, במטוסים וברדיו בתחילת הדרך. נכנס המון כסף, חלק מהכסף הזה מתאדה אך בעצם הוא לא מתאדה, הוא משמש להכשרת אנשים שעובדים בחברות שנסגרות ולאחר מכן הם מקימים את הדור הבא שצומח".
לגבי השינויים בשוק התעסוקה שגורמת מהפכת ה-AI אמר ורדי כי הוא דואג בעיקר למדעי הרוח: "הבעיות שיוצר ה-AI הן מתחום האתיקה והפילוסופיה. בלי מדעי הרוח לא יהיה מדעי המחשב".
מורן סיכם: "עולם התעסוקה משתנה וחלק גדול ממה שהיה עולם טכני משתנה. צריך ללמוד פיזיקה, כימיה ורפואה וצריך ללמוד דברים רב תחומיים כמו מדעי המחשב וגם היסטוריה, כדי שלא נעשה שגיאות שנעשו בשנים האחרונות".
