המפקח על הבנקים, דניאל חחיאשוילי, הודיע היום (שישי) כי התקופה לקבלת הערות הציבור על טיוטת הוראת הדיוור הדיגיטלי הוארכה עד 30 בנובמבר 2026, וכי ההוראה לא תיכנס לתוקף לפני דיון נוסף בוועדת הכלכלה של הכנסת. ההודעה נמסרה במכתב תגובה ששיגר המפקח לחמישה חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה, שדרשו להקפיא את השימוע על העברת לקוחות הבנקים מהודעות מודפסות לדיוור דיגיטלי.
"הטכנולוגיה והשינוי בהעדפות הצרכנים הביאו לכך ש-92% מהפעולות הבנקאיות נעשות בערוצים ישירים, ולכן הפיקוח מקדם מעבר מדיוור פיזי לדיגיטלי - שקוף, נוח וידידותי לסביבה", כתב חחיאשוילי. לדבריו, המידע הפיננסי יוצג במקום אחד, ויהיה קל יותר לאתר הודעות. המפקח הדגיש כי הפיקוח מוודא שהשירותים הניתנים ללקוחות שאינם דיגיטליים לא ייפגעו.
דניאל חחיאשוילי, המפקח על הבנקים
(צילום: יאיר שגיא)
במכתבו פירט המפקח את השתלשלות המהלך: קידום הדיוור הדיגיטלי החל לפני ארבע שנים, והוחלט להקפיאו באוקטובר 2023 לאור אירועי 7 באוקטובר. לפני כשנה וחצי חודש התהליך, התקיימו מפגשים עם ארגוני צרכנים וגופים רלוונטיים, והתקיים דיון בוועדת הכלכלה. לטענתו, רוב חברי הוועדה תמכו בטיוטה, שנותנת מענה לטענות שהועלו.
לפי חחיאשוילי, ההוראה המוצעת לא תחול על לקוחות בני 70 ומעלה, וגם לא על לקוחות שלא השתמשו באתר הבנק או באפליקציה בשנה שקדמה לשינוי. המעבר יתבצע רק לאחר עדכון הלקוחות והסברת מאפייני הדיוור, והשינוי ייבחן באופן שוטף. לדבריו, ניתן יהיה לחזור לדיוור פיזי, והמעבר לא ייעשה ללא ידיעת הלקוח.
מכתב התגובה נשלח בעקבות פנייה של חברי הכנסת גלעד קריב, אפרת רייטן, אלמוג כהן, אחמד טיבי ויצחק פינדרוס לנגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, ולמפקח על הבנקים. לטענתם, פרסום מסמך השימוע ב-3 בנובמבר, בזמן חילופי הכנסות ולפני הקמת ועדת הכלכלה החדשה, מנוגד להתחייבות שניתנה לוועדה הקודמת שלא להתקדם בנושא בלי לגבש עמה הסכמות. "פרסום המסמך בעיתוי הנוכחי, ערב השבעתה של הכנסת החדשה, הוא מחטף הפוגע במעמדה של כנסת ישראל, שאיננו יכולים לעבור עליו לסדר היום", כתבו.
בדיון שקיימה ועדת הכלכלה בינואר השנה סוכם כי צוות ח"כים בראשות ח"כ אורי מקלב יבחן את הנושא מול בנק ישראל. לאחר הבחינה, במכתב ששלח מקלב במאי ליו"ר הוועדה דאז, ח"כ דוד ביטן, הובאה עמדת הצוות שלפיה אין להעביר לקוחות לדיוור דיגיטלי ללא הסכמתם המפורשת, וברירת המחדל צריכה להישאר דיוור מודפס. בעקבות מסקנות הצוות שלח ביטן ביולי מכתב לנגיד, ובו הבהיר כי באותה עת אין מקום לקדם את השינוי במתכונת שהוצגה או במתכונת דומה. ביטן ציין גם כי בנק ישראל הודיע לו ולחברי הוועדה שאין בכוונתו לפעול בלי לגבש עמם הסכמות.
לטענת הח"כים, במקום להמתין להקמת הוועדה החדשה ולדון עמה בנושא, הפיקוח מקדם כעת את אותו שינוי שעליו התנהל הדיון. לדבריהם, פעולה כזו פוגעת בפיקוח הפרלמנטרי ובאמון בין הכנסת לרגולטור.
החשש: "עיוורון פיננסי"
מאחורי המחלוקת המוסדית עומד חשש לפגיעה במי שמתקשים לעקוב אחר חשבון הבנק בדיגיטל. השינוי המוצע יאפשר לבנקים להעביר לקוחות לדיוור דיגיטלי כברירת מחדל, ללא בקשה מפורשת מצדם. הח"כים מזהירים כי לקוחות בעלי אוריינות דיגיטלית נמוכה, ובהם מבוגרים, עולים וציבורים שהשימוש בדיגיטל אינו שגור בהם, עלולים להחמיץ הודעות על חריגות ועל חיובים בלתי צפויים, ולאבד כלי מרכזי לבקרה על כספם. לטענתם, גם בכפוף להחרגות ולזכות לבקש דואר מודפס, אין לשנות את ברירת המחדל ללא הסכמה מפורשת של הלקוח.
"עבור אוכלוסיות אלה, הדיוור הפיזי אינו פריווילגיה אלא שירות בסיסי וחיוני", נכתב במכתב. הח"כים הזהירו מפני "עיוורון פיננסי" והדגישו: "עצמאותו של הפיקוח על הבנקים לא נועדה לאפשר פגיעה בצרכנים באופן חד-צדדי".
חברי הכנסת דרשו להקפיא את השימוע ולקיים דיון דחוף בוועדת הכלכלה מיד עם הקמתה, בהשתתפות נציגי הפיקוח על הבנקים ונציגי הגופים הנוגעים בדבר, כדי לבחון את השלכות המהלך ולמצות את הליך ההסכמות עם הוועדה.
