הממשלה מבקשת תשלום מיישובי עוטף עזה שרוצים להמשיך ולהשתמש במאות הקרווילות שהיא הציבה כבתים זמניים לתושבים שפונו בעקבות טבח 7 באוקטובר. ניסיון למכור אותן ליישובי העוטף נכשל לאחר שמשרד האוצר הוסיף תנאי חריג שאוסר להשתמש במענקים שקיבלו מהמדינה, ומחייב אותם לממן את הקנייה בעלות עשרות מיליוני שקלים ממקורות עצמאיים.
לאחר שנכשל ניסיון למכור אותן ליישובי העוטף, הטיפול בהם הועבר לחטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית, שמגבשת כעת מסלול שבו היא תציע אותם להשכרה בעדיפות ליישובי עוטף עזה, אך הם יישארו באחריותה. אם לא יהיה ביקוש לכל הבתים הניידים, החטיבה להתיישבות תוכל להציב את הבתים העודפים על פי שיקול דעתה באזורים גיאוגרפיים אחרים. החטיבה היא יחידה בהסתדרות הציונית העולמית. למרות שאינה גוף ממשלתי, היא ממומנת מתקציב המדינה ומשמשת זרוע ביצוע של משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות, שבראשו השרה אורית סטרוק.
קרווילות בחצרים עבור מפוני קיבוץ בארי
(צילום: מאיר אבן חיים )
לחטיבה להתיישבות תרומה משמעותית בשיקום העוטף. מינהלת תקומה נעזרה בה לרכישת הקרווילות ולהקמת השכונות הזמניות שבהן גרים מפוני העוטף. אבל לחטיבה גם פעילות ענפה באזור יהודה ושומרון, שבו מתגורר הגרעין הקשה של מצביעי הציונות הדתית, שבראשה שר האוצר בצלאל סמוטריץ', וממנה הגיעה גם שרת ההתיישבות אורית סטרוק.
החטיבה תומכת בין היתר בחוות ובהתיישבות צעירה ביהודה ושומרון. בשנים 2023 עד 2026 הוקצו על ידי החטיבה מעל 100 מיליון שקל לפעילות זו. החטיבה אחראית גם על תקציב של 78 מיליון שקל לתוכנית שהממשלה אישרה בתחילת השנה לחיזוק אזרחי־ביטחוני בגבול המזרחי. התנאי שהציב משרד האוצר מונע מיישובי העוטף לקבל את הקרווילות שנקנו עבורם לאחר שאיבדו את ביתם, ויאפשר למשרד ההתיישבות להשתמש בהן למימוש מדיניות השרה.
קיצוץ מתקציב תקומה
בעקבות טבח 7 באוקטובר מנהלת תקומה רכשה כ־680 בתים ניידים שהוצבו בשכונות זמניות שהוקמו עבור תושבי הקיבוצים שפונו. הפרויקט הזה עלה כ־1.1 מיליארד שקל, סכום שמכסה את עלות רכישת הבתים, הובלתם ואת הקמת התשתיות. לקראת חזרת התושבים לביתם המקורי, או לבית חדש שבנו במקום זה שנהרס, פרסמה תקומה קול קורא שמזמין את יישובי עוטף עזה לרכוש את הקרווילות. ברשימה יש 560 בתים ניידים, לאחר ש־120 נרכשו על ידי משמר העמק, חצרים, רוחמה, רביבים, עומר ושפיים, יישובים שאירחו את המפונים ומבקשים להמשיך להשתמש בבתים לצרכים שלהם.
הממשלה טוענת כי המחיר שהיא דורשת עבור הקרווילות שנותרו משקף הנחה של 50% מעלות הרכישה. על פי המסמכים שבידי כלכליסט, ביקשה המדינה לגבות, אם תמכור את כל הבתים, כ־200 מיליון שקל. המחיר הממוצע לבית נייד לאחר הנחה הוא כ־350 אלף שקל. עבור מבנה שגודלו 120 מטר רבוע ובו חמישה חדרים היא דורשת 455 אלף שקל, עבור מבנה של 60 מ"ר עם שלושה חדרים 284 אלף שקל.
אולם לדרישת החשב הכללי במשרד האוצר הוכנס לקול הקורא תנאי יוצא דופן שלא הופיע במכרזים ובקולות קוראים אחרים שפרסמה תקומה, ובעקבותיו יישובים ומועצות לא הגישו הצעות. בהתאם לדרישת האוצר נכתב כי המימון לרכישת הבתים יהיה רק ממקורות עצמאיים של היישובים, ונאסר עליהם להשתמש בכספי תמיכה שקיבלו מהממשלה בכלל ובפרט ממנהלת תקומה. קיבוצים ומועצות אזוריות נדרשו למצוא ממקורותיהם עשרות מיליוני שקלים לרכישת הקרווילות שבהן חיים תושבים שביתם נפגע בטבח. למשל, במועצה האזורית אשכול ביקשו לרכוש כ־150 מבנים שיוצבו ביישובי המועצה שמהם מפונים, בעלות משוערת של כ־52 מיליון שקל.
המועצות והיישובים בחבל בחנו רכישת המבנים היבילים משתי סיבות: פתרון זמני לתושבים שביתם עדיין בשיפוץ או בבנייה אך מבקשים לחזור לקיבוץ, לאפשר לילדים להתאקלם ולחזור למסגרות. שנית, כדי לקלוט תושבים חדשים שמבקשים לעבור לגור בחבל זמנית במסגרת התנדבותית כגון שנת שירות. בקיבוצי העוטף בחנו גם אפשרות להשכיר את הבתים הניידים למשפחות או יחידים בהליכי הגירה לעוטף, לתקופת הביניים עד שייבנה בית הקבע שלהם. הביקוש למגורים בעוטף עזה גבוה מההיצע, והקרווילות יכלו לספק מענה לחלק מהביקוש.
אולם הדרישה המפתיעה של האוצר סיכלה את היוזמות האלה והקול הקורא נכשל. האבסורד כפול: ראשית, משום שחלק ממענקי תקומה מיועדים לגידול דמוגרפי של יישובי העוטף, וכן ניתן ליישובים סל תקציבי לשימוש לפי שיקול דעתם. כלומר, יד אחת נותנת להם כסף לצמיחה, אך יד אחרת כובלת אותם.
שנית, כי הקרווילות כבר נרכשו מתוך תקציב תקומה שמיועד לשיקום העוטף. הדרישה לשלם עבורן כעת היא דרך להחזיר למדינה מאות מיליוני שקלים. וזהו כסף שייכנס לקופת המדינה ולא יושקע בעוטף עזה, כלומר זה קיצוץ עקיף של מאות מיליוני שקלים מתקציב תקומה.
"היבילים יופנו לאזור אחר"
מהחטיבה להתיישבות נמסר כי "ניהול המבנים המתפנים מחבל תקומה יבוצע בהתאם למדיניות הממשלה. המבנים מיועדים להשכרה בלבד, והקצאתם תתבצע באמצעות קול קורא שקוף וקריטריונים מקצועיים שיגובשו ויתואמו במלואם מול משרדי הממשלה הרלבנטיים".
תגובת משרד האוצר: "עם סיום השימוש ביבילים, שהינם נכסי מדינה, חלף העברתם לשימושים אחרים של המדינה, ועל מנת לעודד התיישבות בחבל, הוחלט לוותר על חצי מהתמורה על היבילים לשם צמיחה דמוגרפית. על מנת להיות יעילים, ככל שלא יהיה ביקוש באזור החבל, היבילים יופנו לאזורים אחרים".
