בשיתוף האוניברסיטה הפתוחה
הרגע שבו צעירים וצעירות שוקלים להירשם ללימודים אקדמיים נתפס לעיתים כמרגש מאחר שהוא מסמל בחירת כיוון בחיים, אבל בפועל הוא מלווה לא פעם בהתלבטויות רבות ולחץ כבד. מגוון האפשרויות, והניסיון להתחשב בשיקולי קריירה, פרנסה, גמישות אישית ומציאות חיים עלולים לבלבל את הצעירים שמנסים להבין מה הצעד הבא שלהם.
"ההתלבטות הראשונה היא תמיד סביב תחום הלימודים", אומרת מיכל צנטר, דיקנית הסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה. "מאוד טבעי לחשוב על תואר כעל שער לעתיד המקצועי, ולכן קשה להפריד בין בחירה אקדמית לבין מחשבות על תעסוקה והכנסה".
לדבריה, הצעירים של היום מגיעים לשלב הבחירה כשהם כבר מבינים שהעולם משתנה בקצב מהיר. מקצועות נולדים ונעלמים, טכנולוגיות מחליפות תחומים שלמים, מה שדורש להסתכל על ההחלטה בעיניים מפוכחות.
ללמוד מה שמעניין - או מה שיבטיח פרנסה?
אחת השאלות המרכזיות שעולות שוב ושוב היא עד כמה חשוב לבחור תחום שמתחבר לעניין האישי. "עניין והנאה מהתחום הם גורמים מכריעים בהתמדה בלימודים", מדגישה צנטר. "סטודנטים שלומדים נושא שמסקרן אותם חווים חוויית לימודים עמוקה יותר, לא רק פונקציונלית".
לדבריה, תואר ראשון הוא לא רק הכשרה מקצועית צרה. "הרבה פעמים מדובר בלימודים רוחביים, מרחיבי דעת, שמעניקים גם כלים יישומיים. אבל בלי חיבור אמיתי לתחום, קשה מאוד להחזיק לאורך זמן". יתרה מכך, לדבריה הטעות הגדולה ביותר היא ניתוק בין עניין אישי לבחירת תחום, והבחירה הנכונה יושבת בדיוק במפגש שבין סקרנות, יכולת ותכנון ריאלי של החיים.
שילוב עבודה ולימודים
אם בעבר עבודה בזמן הלימודים נתפסה כהכרח כלכלי בלבד, היום היא הפכה לשיקול אסטרטגי. "צעירים בוחנים את שוק העבודה כבר בשלב מוקדם מאוד", אומרת צנטר. "הם לא רוצים לעצור את החיים לכמה שנים, אלא לשלב תעסוקה רלוונטית תוך כדי הלימודים".
"על פי סקר שנערך בשיתוף מכון גיאוקרטוגרפיה, 64% מבוגרי ובוגרות האוניברסיטה הפתוחה עבדו בעבודה מקצועית כבר במהלך התואר", היא מציינת. "זו תפיסת עולם שמאפשרת לצבור ניסיון ולא להגיע לשוק העבודה בידיים ריקות".
מיכל צנטר, דיקנית הסטודנטים באוניברסיטה הפתוחהצילום: איציק בירןהחיבור בין תיאוריה לפרקטיקה, לדבריה, מחזק גם את תחושת המסוגלות. "מי שמשלב לימודים אקדמיים עם עבודה מרגיש שהידע מקבל תוקף בעולם האמיתי. הבוגרים האלה מגיעים לשוק העבודה עם ביטחון ויתרון ברור".
השכר העתידי
שאלת ההכנסה העתידית מרחפת כמעט מעל כל החלטה. לדבריה של צנטר, "בחירת תחום ומוסד בהחלט משפיעה. מנתונים של סקר גיאוקרטוגרפיה עולה כי בוגרי האוניברסיטה הפתוחה מרוויחים בממוצע כ-20% יותר בעבודה המקצועית הראשונה, בהשוואה לבוגרי מוסדות אחרים".
בתחומים מסוימים הפער אף בולט יותר. "לפי אתר עבודאטה (מיזם משותף של משרד העבודה וג'וינט-ישראל) עולה כי בוגרי מדעי המחשב שלמדו באוניברסיטה הפתוחה מרווחים בממוצע 36% יותר, בהשוואה לבוגרי מוסדות אחרים", היא מוסיפה. "השכר מושפע מהרבה גורמים, אבל הניסיון שנצבר במהלך הלימודים משחק תפקיד משמעותי".
קרבה גיאוגרפית וגמישות
מעבר לתוכן הלימודים, גם האופן שבו לומדים משפיע על הבחירה. "יש סטודנטים שקרבה לבית היא שיקול מרכזי עבורם, במיוחד כשעולה השאלה האם לצאת לעצמאות או להישאר בבית", אומרת צנטר. "האפשרות ללמוד מרחוק, לשלב קמפוסים בפריסה ארצית ולבנות מודל היברידי גמיש מאפשרת התאמה לחיים עצמם". לדבריה, רבים מהסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה משלבים למידה דיגיטלית עם מפגשים פרונטליים. "הגמישות הזו מאפשרת לאנשים עם עבודה, משפחה וחיים מלאים לא לוותר על השכלה".
כלים לטווח הארוך
בעידן שבו מהפכת ה-AI משנה מקצועות רבים, עולה השאלה איזה ערך אמיתי נותן התואר. צטנר ממליצה לבחון את התואר הפוטנציאלי לפי הכלים שהוא מעניק לטווח הארוך, ולא רק לפי המקצוע הראשון: "הידע המקצועי חשוב, אבל לא מספיק. חשיבה ביקורתית, יכולת למידה עצמאית והתמודדות עם מצבים חדשים הם כישורים קריטיים".
היא מאמינה שהאקדמיה צריכה להעניק בסיס רחב. "צעירים מחפשים ערך מוסף ולא רק הכשרה טכנית, אלא יכולת להשתנות יחד עם העולם. אנחנו רואים צעירים שמבינים שהשכלה אקדמית עדיין חיונית, אבל היא חייבת להיות מחוברת לעולם האמיתי ולאתגרים העתידיים". היא מסכמת כי "השאלה היא לא רק מה לומדים, אלא איך הלימודים מכינים אותך למציאות משתנה".
בשיתוף האוניברסיטה הפתוחה
