בשיתוף פרוטיאה בים
כתבת: שי בן יעקב | צילום: ירון שרון | עריכה: אסף אושי
כבר בתחילת הדרך, כששרהל'ה אוקון עברה לגור ב"פרוטיאה בים", היא מצאה את עצמה רוקדת בלובי - וכשהילדים נחשפו לתמונות, הם זיהו אצלה ניצוץ חדש בעיניים. "הם שאלו אותי, 'אמא, מה עם הכאבים? אמרת שהכל כואב לך'", היא נזכרת. "כנראה שהנפש שלי כל כך שמחה, כל כך טוב לי פה, שאני לא מרגישה כאבים".
כמו שרהל'ה, עשרות צעירים וצעירות בנפש בני 65 ומעלה עברו לפרויקט אחרי שהתאהבו בנוף לים והחליטו שהגיע הזמן להתחלה חדשה. "אני מאוד אוהב את המשפט שאומר 'מתי בפעם האחרונה עשית משהו בפעם הראשונה?'", אומר שאולי
שאולי דור, מנכ"ל "פרוטיאה בים"צילום: ירון שרוןדור, מנכ"ל פרוטיאה בים, שמדגיש כי הדימוי הרווח של דיור מוגן, שמזוהה לא פעם עם ויתור או עם "סוף הדרך", רחוק ממה שמתרחש כאן בפועל. המקום יושב על הטיילת של ראשון לציון, כ-130 מטר בלבד מקו המים, ובנוי משני בניינים בני 11 קומות, מדורגים ובעלי מרפסות דמויות גלים שעוצבו בהשראת אוניות העוגנות מול החוף. ברשת מציינים שמדובר באחד מבתי הדיור המוגן הקרובים ביותר לים בישראל.
"רשת פרוטיאה פועלת בתחום למעלה מ-25 שנה ומונה כיום ארבעה בתים", מספר שאולי דור. במתחם החדש מתארים את התפיסה כאורח חיים בנוסח ריזורט יוקרתי בהשראת מלונאות בוטיק. "לצד הדירות פועלים במתחם בריכה מקורה, חדר כושר, ספא ומסעדה והכל עם נוף פתוח לים התיכון" - במילים אחרות, זה לא בדיוק הדיור המוגן הסטנדרטי.
מזומבה בלובי למסעדת שף - עם נוף לים
חגית דנה ודורון הררי, זוג שעבר לפרוטיאה בים יחד, הכירו עוד קודם לכן בשידוך שערכו להם חברים משותפים. חגית, סטייליסטית שאוהבת להיות בתנועה, ודורון, רופא שיניים שגר שנים במבשרת ציון, מספרים בסרטון על הדרך המשותפת שלהם, והיא נזכרת איך הכול התחיל.
"הכרנו דרך חברים משותפים שהחליטו לשדך בינינו", היא אומרת. "לי אמרו מה מטרת הפגישה, לדורון לא. לדורון, שהיה עוד חדש בכל התחום הזה, בכלל לא הבין שמנסים לשדך לו. לקח קצת זמן, בסוף הסבירו לו ברחל בתך הקטנה ואז הוא הבין ומאז אנחנו יחד בעצם".
"מהרגע שנכנסנו לזה, הרגשתי כאילו אני בקרוז". שרהל'ה אוקון ואילן גושן, דיירי "פרוטיאה בים"
(צילום: ירון שרון)
אילן גושן הגיע בדרך אחרת. הוא ואשתו תכננו את הצעד הזה שנים מראש, עוד בתקופה שבה דיור מוגן כמעט לא היה מוכר בארץ. "בארץ עדיין לא היה מקובל דיור מוגן וכבר אז חשבנו שיהיה נחמד מאוד אם נוכל בשלבים מתקדמים של החיים להיכנס לדיור מוגן", הוא מספר. אשתו נפטרה לפני כמה שנים, והוא נכנס בסופו של דבר לבדו אל התוכנית שרקמו יחד. את התחושה מאז הוא מתמצת במשפט אחד: "מהרגע שנכנסנו לזה, הייתה לי הרגשה כאילו אני בקרוז".
"פה את אף פעם לא בודדה"
היום בפרוטיאה בים מלא בפעילות, ושגרת המתחם מציעה מגוון רחב של אפשרויות לאורך כל שעות היום. הדיירים יכולים לבחור בין חוגי זומבה בלובי, חבורת זמר וערבי ברידג', לצד הרצאות ואירועי תרבות באולם המופעים. במקביל פועלים במתחם בריכה מקורה, חדר כושר, בית קפה ומסעדת שף, שיעורי פילאטיס ויוגה, הרצאות וסדנאות - וכל זה משקיף אל הים. "פשוט צריך לרדת במעלית ויש לך הכל", מתארת חגית. "איפה יש דבר כזה זמין?"
חגית מצביעה על מה שמשתנה עם השנים ועל מה שהמקום מציע בתמורה. "במשך השנים חברים נעלמים, הניידות כבר לא אותו הדבר ותקועים בבית עם מטפלת, זה המקסימום", היא אומרת. "ופה אין את הדבר הזה, את אף פעם לא בודדה, יש כאן מעטפת של חברים. יש פה הכל".
"כאן את אף פעם לא בודדה"
(צילום: ירון שרון)
לצד חיי הקהילה, חלק מהדיירים מדגישים דווקא את מה שלא נראה לעין. דורון מצביע על הביטחון הרפואי שהמקום מעניק: "חשוב שיש פה כיסוי רפואי ולא בכל בית אבות או דיור מוגן יש את זה. רופא במקום, אחיות". עבור חגית, המעבר קיבל משמעות נוספת דווקא בתקופת המלחמה. "הגענו בתקופת המלחמה ולנו זה היה מאוד חשוב כי בדירה בירושלים לא היה ממ"ד, היה מקלט וירדנו כל פעם 3 קומות, לפעמים כמה פעמים בלילה", היא משחזרת. "כאן כיף לעבור מחדר לחדר, סידרנו שם חדר נחמד עם טלוויזיה וספה שנפתחת".
"אחד הדברים שהכי מייחדים אותנו הוא השקיעות והזריחות שלנו"
(צילום: ירון שרון)
מעל הכל נמצא הים, שמלווה את חיי הדיירים מכל פינה במתחם. "אחד מהדברים שהכי מייחדים אותנו בפרוטיאה בים זה הזריחות והשקיעות שלנו", אומר דור. "ניתן לראות אותן מבעד לחלון כל הדירות וכמובן מהשטחים הציבוריים". עבור חגית, הים הוא שהכריע בסופו של דבר. "כשהגענו לכאן הים כבש אותי", היא אומרת, "ואמרתי לו שאם יש מקום שאוכל להזדקן איתך זה כאן".
בשיתוף פרוטיאה בים
