ראיון לאולפן דר יובל מזר
(צילום: ליאור שרון)
הוועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה על הפחתת הריבית ברבע אחוז, ל-4.25% .לא צעד מהפכני: מי שיש לו משיכת יתר של 2,000 שקלים ישלם לבנק ריבית של שני שקלים פחות לחודש, מי שיש לו משכנתא של חצי מיליון שקלים בריבית משתנה ל-25 שנה עשוי לחסוך כ-80 שקלים לחודש.
התנהלותו הכלכלית לא תושפע מכך, במיוחד לאור העובדה שמשקל הלוואות לדיור בריבית משתנה (פריים) לא מגיע לשליש מסך המשכנתאות לסוגיהן. גם ההשלכה על כלל פעילות משק תהה מזערית. הבנקים ירוויחו קצת פחות מפערי הריבית בין פיקדונות לאשראי, הדולר והאירו יתחזקו במקצת מול השקל, לשמחת היצואנים, והבורסה תקבל עוד דחיפה להתנפח. אחרי שעלתה חזק דווקא כאשר הריבית עמדה יציבה על 4.5%.
בנקים מרכזיים ברוב מדיניות מפותחות כבר הורידו את הריבית בשיעורים הרבה יותר חדים בלי שהיו להפחתות אלו תוצאות מרשימות. צמיחה לא הואצה וחובות ממשלתיים לא קטנו. גם לא נרשמה השפעה מובהקת על קצב האינפלציה; הקשר בינה לבין שיעורי הריבית של הבנקים המרכזיים נחלש מאוד באחרונה. לדוגמא, במדינות החברות בגוש המטבע האחיד אירו נקבעת הריבית על ידי הבנק המרכזי האירופי והיא 2.15%. זאת כאשר קצב האינפלציה השנתי בגרמניה (2.4%) כפול מקצב האינפלציה בצרפת (1.2%).
מתי בכלל ראוי ורצוי להוריד ריבית של הבנק במרכזי? כאשר המשק לא צומח, כאשר האבטלה מרימה ראש, כאשר סכנת מיתון מרחפת מעל הפעילות הכלכלית, זה הזמן להפחתת הריבית, כלומר להוזלת הכסף. אלא שהנתונים האחרונים על כלכלת ישראל מעלים תמונה הפוכה: ברבע השלישי של 2025 חוותה ישראל התפרצות של צמיחה מסחררת בכל המגזרים. התוצר המקומי הריאלי זינק (הפעם זו המילה המתבקשת) בקצב שנתי של 12.5%, התוצר של המגזר העסקי ב-15%, הצריכה הפרטית עלתה בקצב שנתי של 23%, ההשקעות ב-37% , היצוא ב-19% והאבטלה נעלמה לגמרי. אומנם אופן החישוב המכונה "קצב שנתי" מנפח את המספרים משום שהוא מניח כי קצב הגידול המהיר ברבע השלישי הפוסט-מלחמתי יימשך לאורך שנה שלמה - ועדיין, ההתאוששות מדהימה. רמת החיים הפרטית הריאלית לנפש גבוהה כעת ב-15% לעומת הרבע השלישי של 2023.
אף על פי כן, הוועדה המוניטרית של בנק ישראל השתכנעה שיש כן מקום להפחתה קלה בשיעור הריבית. הנימוק הכלכלי העיקרי: האינפלציה נבלמה, לעת עתה, אף שההתפתחויות בחזיתות הלחימה עלולות עדיין לשבש את התחזיות.
מבלי לציין זאת במפורש בהודעותיה, נראה שהוועדה המוניטרית של בנק ישראל מצפה גם שהפחתת הריבית הראשונה מזה כשנתיים תרגיע – לפחות זמנית - את מקהלת הדורשים מהבנק לעבור מיד למדיניות של הזרמת כסף מסיבית, והמאיימים להפעיל המצאות ופטנטים חלופיים ומסוכנים. לא בטוח שהם יירגעו.
מניע נוסף להפחתת הריבית, והמסר העיקרי המהדהד של המהלך כולו, הוא היותו איתות ברור של המבוגר האחראי פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל, על שיבתה של ישראל למסלול של נורמליזציה כלכלית בתום הלחימה. נקווה שהאיתות לא מוקדם מדי.
