לא מתנתקים: הגופים שדואגים שתמיד נהיה מחוברים לתשתיות החשובות
ועידת התחבורה, התשתיות והאנרגיה מאורגנת על-ידי קבוצת "ידיעות אחרונות" בשיתוף נותני חסות
החיים שלנו תלויים בתשתיות, שהן עורקי הקיום וההתפתחות שלנו - אם זה במים, בתחבורה או באנרגיה. ובעוד ישראל מתמודדת עם בצורת קשה, ואספקת החשמל שוברת שיאים, הפגשנו לפאנל מיוחד בנושא ההיערכות לעתיד שלושה בכירים שעוסקים בנושא - אייל בן דוד מחברת "מקורות", דורון שלגי מחברת החשמל ולאה שמול מנת"ע.
בפאנל, שהתקיים במסגרת בוועידת התחבורה, התשתיות והאנרגיה של ynet ו"ידיעות אחרונות, אמרה שמול כי "לא היה במדינה פרויקט באותו סדר גודל של המטרו. אני חושבת שהאתגר המרכזי שלנו זה להוציא אותו לפועל כמה שיותר מהר. המכרז, בשווי מאות מיליארדים, כבר יצא לדרך - ואנחנו מצפים להיענות מאוד יפה. התחלנו גם עבודות באתרים הקריטיים שלנו".
"כשאנחנו מדברים למשל על תחנת המטרו", הסבירה שמול, "אנחנו מדברים על כתם קרקע. בסדר גודל של בניין של 10 קומות שוכב. מעל כתם הקרקע הזה נבנו במשך עשרות שנים המון תשתיות. אנחנו נמצאים באזורים אורבניים וצפופים. כדי שנצליח לבנות את התחנה הזאת אנחנו צריכים לקחת את כל התשתיות שנבנו ולהסית אותם למקומות אחרים כמובן בתיאום עם חברות התשתית ואת התרגיל הזה צריך לבצע 100 פעם אז תעשו את המכפלות בראש ותראו כמה זה מורכב.
"זה ייקח את הזמן שזה יקח, אנחנו כמובן נעשה את הכי טוב שאפשר, והכי מהר שאפשר. צריך להבין את המורכבות, ושכולם יהיו שותפים לפרויקט הזה ויבינו שזה פרויקט משנה חיים. כולנו צריכים להירתם ופשוט לשים את זה בסדר עדיפות נכון".
"מבחינתי האתגר המרכזי שלנו , זה להכין את מדינת ישראל לשנת 2075", אמר אייל בן דוד מחברת מקורות. "משק המים במדינת ישראל צריך להתכונן לקצב הגידול ולאתגרים שהוא מביא איתו. בשנים האחרונות אנחנו בשנות בצורת וכתוצאה מכך אנחנו כחברה נאלצים להתאים את אופק התכנון. אנחנו רוצים לתת מענה לעשורים קדימה.
"ישראל היא משק מים מאוד מאתגר. יש לנו מצד אחד את המים העיליים, את הכנרת ומצד שני את האקוויפרים שזה מים תת קרקעיים שאנחנו שואבים. יש לנו את מתקני ההתפלה, שמייצרים לנו נפח מים מאוד מאוד גדול. כחברה לאומית שאחראית על אספקת המים באיכות ובכמות לייצר אמינות של שלוש מערכות האלה, היא מאוד מאוד חשובה, ולכן אנחנו מקפידים כל הזמן לייצר תשתיות הולכה של מים, ותשתיות כדי לקלוט את אותם מתקני התפלה שנכנסים למים".
להבטיח אספקת חשמל יציבה
דורון שלגי, נציג חברת החשמל בפאנל, התייחס לגידול חסר התקדים בצריכת החשמל - שצפוי להמשיך ולעלות - ואינו נובע רק מהגידול הטבעי של האוכלוסייה. לדבריו, משק החשמל מתמודד עם מהפכה של אנרגיה ירוקה, ובעיקר עם צרכני אנרגיה חדשים ועצומים שנוספו לרשת, ובראשם חוות השרתים לטובת מערכות AI ומתקני התפלת המים. מתקנים וחוות אלו צורכים אנרגיה בהיקפים גדולים מאוד, ומחייבים את חברת החשמל לעמוד בתוכנית פיתוח מואצת של מערכת ההולכה – כולל תחנות משנה וקווי מיתוג – על מנת לשנע את החשמל הדרוש למרכזי הצריכה הללו, וזאת לצד הגידול הצפוי בשימוש בכלי רכב חשמליים.
האתגר הופך למורכב עוד יותר כאשר המערכת נדרשת לבצע תפקיד כפול דרך אותן תשתיות. לדברי שלגי, "אנחנו מצד אחד צריכים לספק אנרגיה למתקנים, ומצד שני עם אותה מערכת אנחנו צריכים לאפשר להכניס אנרגיה לאותה מערכת". כלומר, נדרש גם לחבר צרכנים ענקיים דוגמת מתקני התפלה, שדורשים "חיבורי מתח עליון", וגם לאפשר למתקני אנרגיה מתחדשת - "שחלקם מאוד גדולים" - להתחבר לרשת ולהזרים אליה חשמל. האתגר הוא לשלב את כלל הפונקציות הללו באותה מערכת חשמל מורכבת.
במישור הביצוע, הדגיש שלגי את הפערים בלוחות הזמנים הנגרמים בשל קשיים רגולטוריים ובירוקרטיה ארוכה. לדבריו, פרויקטים חיוניים כגון בניית תחנות משנה ופריסת קווי הולכה "נבנות עם היתר בנייה" ו"פוגשים את אותן בעיות של היתרי בנייה" ככל בניין אחר. מעבר לכך, הוא הדגיש את הקושי לקדם תוכניות ארוכות טווח: "אנחנו צריכים תוכניות מתאר, ותוכניות מתאר יכולות לקחת ארבע וחמש שנים אם לא יותר מזה". תהליכים סטטוטוריים ארוכים אלה מאטים באופן משמעותי את היכולת להשלים את התשתיות בלוחות זמנים העומדים בקצב הגידול בצריכה.
אתגר נוסף של חברת החשמל קשור ליעד הממשלתי להגיע ל-30% ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות עד שנת 2030 - שעיקרן מאנרגיה סולארית, הזמינה רק בשעות מוגבלות. הוא הצביע על פתרונות לכך, ובהן "התפתחות טכנולוגית של אגירת אנרגיה - שנכנסת גם היא למערכת השיקולים של החיבורים". האתגר המיידי, הסביר, הוא להדביק את הפער בחיבור מתקני האגירה הרבים הללו לרשת - כדי לווסת את עקומת הצריכה, ולהבטיח אספקת חשמל יציבה גם בשעות שפל.
