האם יש קשר בין מה שאישה אוכלת ובין תקינות ההיריון שלה? האם יש לכך השפעה גם על בריאותו של העובר ברחמה או על הילד שכבר נולד לה? התשובה היא חד משמעית, כן.
"המצב הבריאותי שבו נשים מצויות לפני הכניסה להיריון והתזונה שלהן משפיעים קודם כול על הפוריות שלהן - ככל שהמצב התזונתי והבריאותי טוב יותר, איכות הביצית תהיה טובה יותר", פותחת ומסבירה טובה קראוזה, דיאטנית לנשים סביב היריון ולידה.
כלומר?
"לפני הביוץ הביציות עוברות שלב שנקרא החלוקה המיוטית השנייה. בשלב זה הביצית פגיעה מאוד להשפעות סביבתיות, למשל השפעה על ה־DNA באופן כזה שאומנם רצץ הגנים לא משתנה, אבל המצב של הגוף מפעיל גנים מסוימים ולא מפעיל אחרים. אפשר לדמות זאת לקבוצת כדורסל, שמתוך כלל שחקניה המאמן בוחר למשחק רק חמישה.
3 צפייה בגלריה
(צילום: shutterstock)
"ללא קשר להיריון, עודף משקל מוגדר לפי ה־BMI (היחס בין המשקל לגובה בריבוע) של האישה בטרם הכניסה להיריון, כאשר ערכי BMI 30-25 נחשבים לעודף משקל, ומעל 30 מדובר בהשמנה (Obesity). בהתאמה לכך יש טווח מומלץ לעלייה במשקל בהיריון לכל אחת מדרגות ה־BMI- וככל שהוא גבוה יותר לפני ההיריון, ההמלצה היא על עלייה קטנה יותר במשקל. לאישה שהחלה היריון במשקל תקין, מומלץ לעלות במהלכו 16-11.5 ק"ג. מי שהרתה בעודף משקל, מומלץ לה לעלות 11.5-7 ק"ג, ובמקרה של השמנה מומלץ לעלות 9-5 ק"ג בלבד. כל עלייה מעבר להמלצות היא למעשה עודף משקל בהיריון, ויש לכך השלכות על תקינותו.

לפני ההיריון

"השמנה יכולה לפגוע בפוריות", מסבירה קראוזה. "רקמת השומן מייצרת אסטרוגן, ונשים עם עודף רקמת שומן מייצרות יותר אסטרוגן, שעלול לשבש את ההורמונים האחרים החשובים לביוץ תקין, מה שיכול לפגוע בביוץ. כמו כן כמות עודפת של שומן עלולה לגרום לדלקת כרונית ולהשפיע על תאי מערכת החיסון ברחם, וכך לפגוע בהשרשה של העובר.
3 צפייה בגלריה
(צילום: shutterstock)
"זאת ועוד, נערך מחקר בקרב נשים עם עודף משקל ונשים במשקל תקין שעברו טיפולי פוריות. אצל הראשונות מצאו בנוזל שמקיף את הביציות רמות גבוהות באופן לא תקין של שומן ושל חומרים נוספים, המעידים על דלקת ועלולים להשפיע על תפקוד הגנים של הביצית ובהמשך גם על הגנים של העובר המתפתח. בביציותיהן של נשים עם עודף משקל מצאו גם יותר נזקים ל־DNA, כך שלעודף משקל יש השלכות עוד לפני הכניסה להיריון".
ומה באשר להיריון בתת־משקל?
"בקרב נשים עם BMI מתחת ל־18.5, ולמעשה כבר מתחת ל־20, ריכוזי ההורמונים עשויים להיות נמוכים מדי, וזה עלול לייצר בעיה בביוץ ובסדירות המחזור החודשי. אנחנו רואים זאת אצל נשים שמתמודדות עם הפרעות אכילה, ספורטאיות שתזונתן קפדנית ובמקרים נוספים. במקרה זה חשוב להיות בטיפול ובמעקב תזונתי כדי לעלות במשקל באופן הדרגתי. הגוף לא סלחן, ולעיתים תחלוף כשנה ואף יותר עד שהמחזור יחזור להיות סדיר".

במהלך ההיריון

בתחילת ההיריון ההשמנה מהווה גורם סיכון להפלות, מומים מולדים ובהמשך ליתר לחץ דם, רעלת היריון, סוכרת היריון, היווצרות קרישי דם, לידה מוקדמת ולידה בניתוח קיסרי, כך מציינת קראוזה ומוסיפה שעולה גם הסיכון לסיבוכים אחרי הניתוח, למשל איבוד דם רב יותר וזיהום החתך, זאת בהשוואה לנשים במשקל תקין שעברו את הניתוח.
3 צפייה בגלריה
טובה קראוזה, דיאטנית לנשים סביב היריון ולידה
טובה קראוזה, דיאטנית לנשים סביב היריון ולידה
טובה קראוזה, דיאטנית לנשים סביב היריון ולידה
(צילום: ענת וקין הייניש)
עוד לדבריה, עוברים שנחשפים להשמנה ברחם, מתפתחים בסביבה מטבולית שאינה אופטימלית עבורם, זה מגביר את הסיכון שיפתחו תסמונת מטבולית בבגרותם, הכוללת השמנה, יתר לחץ דם, תנגודת לאינסולין שיכולה להוביל לסוכרת, כולסטרול ושומנים גבוהים בדם ועוד.

מה ההשלכות של תת־משקל בהיריון?

"כאן מדובר בגורם סיכון לפגות ולמשקל לידה נמוך. בעצם באופן פרדוקסלי תת־משקל ועודף משקל מובילים לתוצאה זהה, שכן אם האם שנמצאת במשקל חסר ואינה אוכלת מספיק בהיריון, העובר נמצא בסוג של תת־תזונה ברחם, וכתוצאה מכך הוא בסיכון להשמין ולפתח תסמונת מטבולית בבגרותו".
בהקשר זה קראוזה משתפת במחקר מרתק על "תקופת הרעב" בהולנד, שנמשכה מאוקטובר 1944 ועד מאי 1945, ימי מלחמת העולם השנייה.
באותם ימים כפו הנאצים אמברגו על מערב הולנד. התושבים שם לא קיבלו מזון, והצריכה היומית ירדה לכ־400 קלוריות. "הייתה פה חצי שנה של הריונות בתת־תזונה. מנתונים שהתגלו בשנות ה־90 בבית יולדות ליד אמסטרדם, הצליחו החוקרים לפלח באיזה שלב בהיריון העוברים נחשפו לרעב, ולאחר שאיתרו את האנשים שנולדו לאותן נשים, גילו שמי שבריאותו הייתה הכי פגועה, נחשף לרעב בשליש הראשון להריון. כלומר בתקופה הקריטית של ההתפתחות העובר לא קיבל את כל צרכיו.
הרעב נפסק לאחר חצי שנה, אולם חוסר ההתאמה בתזונה הוביל בסופו של דבר לתחלואה בקרב מי שנולדו לאותן נשים".

מה עוד כדאי לדעת על משקל לא מאוזן בהיריון?

"אימוץ תזונה מתאימה יכולה להשפיע על תקינות ההיריון. מומלץ להיות במודעות וככל הניתן להתכונן להיריון בעזרת דיאטנית, שתסייע לרדת או לעלות במשקל באופן מתון ומאוזן. חשוב להדגיש, שכל ירידה במשקל בכל היקף מסייעת להגברת הפוריות. באחד המחקרים מצאו, למשל, שדי בירידה של כשישה קילוגרם כדי לשפר את הפוריות.
"הרזיה מכוונת בזמן ההיריון אינה מומלצת, אבל יש הבדל אם האישה עולה במשקל לפי ההמלצה ולא מעבר לה. אם את כבר בהיריון, ייעוץ אצל דיאטנית יכול להפוך אותו לבריא ולצמצם סיכונים. כך למשל לפי כל המחקרים שבוצעו עד כה, הדרך הטובה למנוע סוכרת היריון היא לפני ההיריון, אבל גם במהלכו יכולים פרמטרים בריאותיים רבים להשתפר דרמטית בזכות תזונה ופעילות גופנית".

ובלי קשר לייעוץ תזונה פרטני, מהי בכל זאת התזונה המומלצת?

"לפי מחקרים, התזונה הים־תיכונית מספקת לגוף את מה שהוא צריך, שכן היא מבוססת מזון מהצומח, וזהו דפוס התזונה הבריא ביותר בכל שלבי החיים. אנחנו בישראל וחיים לחוף הים התיכון, התזונה הזו נגישה לנו, ואנחנו מוזמנים ליישם אותה".