חברי "ועדת נגל" לקביעת תקציב הביטחון לעשור הקרוב החלו כבר לכתוב את הדוח הסופי של הוועדה, אולם ביום ראשון הפסיקו את הכתיבה וקיימו ישיבה דחופה מיוחדת לאור ההתפתחויות הבלתי צפויות בסוריה, נפילת משטר אסד והשתלטות ארגוני טרור על המדינה. כך נודע ל-ynet. עם זאת, צפוי שסיום כתיבת דוח הוועדה, מסירתו לחברי הממשלה ופרסום עיקריו לציבור לא יידחו מעבר לסוף החודש הנוכחי.
בשל חילוקי דעות מהותיים בין חברי הוועדה על שיעור הגדלת תקציב הביטחון – מסתמן שיפורסמו שתי חוות דעת שונות בדוח הסופי של הוועדה, בדבר מידת הצורך בהגדלת תקציב הביטחון עד כדי פער שנתי של כ-10 מיליארד שקל בין שתי העמדות.
על חברי הוועדה נאסר עם מינויה למסור פרטים כלשהם על דיוניה והם אף הוחתמו על מסמך סודיות, אולם ל-ynet נודע, כי בראשית השבוע אמור היה שר הביטחון, ישראל כ"ץ, להופיע באופן חריג ודחוף בפני הוועדה, בעקבות ההתפתחויות בסוריה, אולם בשל דיונים שהיה עליו לנהל עם גורמי ביטחון ומפקדי צה"ל והחלטתו לסייר עם ראש הממשלה בנימין נתניהו בגבול סוריה, הופעתו נדחתה.
עם זאת, שר הביטחון יופיע בפני 12 חברי הוועדה בדחיפות, בשל הצורך להתקדם בכתיבת דוח הוועדה, לבקשת חבריה. זאת, כדי לשמוע את הצרכים המיוחדים החדשים שיידרשו מול הגבול הסורי, כבר בתוך ימים, יתכן שעוד השבוע.
כפי שנודע עמדת משרד הביטחון, שהוצגה כבר בפני הוועדה, היא שבעקבות הפסקת האש בגבול לבנון, שתחייב החזקת כוחות צבא גדולים בגבול הצפון לאורך זמן, ובשל נפילת משטר אסד בסוריה, שהיה יציב בסך הכל לאחרונה והשתלטות ארגוני טרור על המדינה, כולל בקרבת הגבול עם ישראל – יהיה על הוועדה לשקול תוספת נוספת חדשה לתקציב הביטחון לפחות לשנה הקרובה.
גורמים במשרד האוצר טוענים טענה הפוכה. בשל השמדת הצבא הסורי כמעט כליל על ידי צה"ל בימים האחרונים, יהיה אפשר דווקא להרפות מעט מהכוננות בגבול הצפון ולכן יידרשו פחות תקציבים לגיוס מילואים והצבת כוחות גדולים יותר בגבול סוריה לאורך זמן.
להגדיל את יעד הגירעון
כל חברי ועדת נגל סבורים שכדי לממן את התוספות שיידרשו לתקציב הביטחון יש להגדיל את יעד הגירעון בתקציב המדינה ולא לבצע קיצוצים תקציביים בתחומים אחרים, כולל בתחומים חיוניים ורגישים. בכתב המינוי של הוועדה נדרשו חבריה להחליט מהיכן יבוא המימון לתוספות תקציביות למערכת הביטחון. על פי ההערכות של חברים בוועדה תידרש הגדלת הגירעון בשנים הבאות בשיעור של כחצי אחוז בכל שנה.
המשמעות היא שבתקציב 2025, שיובא לאישור הכנסת בחודש פברואר או מרץ 2025, יוגדל הגירעון הנוכחי מ-4.4% ל-4.9%, אולם בשל ויתורים ממש בימים האחרונים של משרד האוצר על גזירות אחדות בתקציב, כמו הפחתת המיסוי על הרכבים החשמליים וויתור על ביטול חלק מההטבה למשיכת כספי פנסיה, צפוי שהגירעון יועמד לקראת אישור התקציב על כ-5%.
בשלב כתיבת דוח הוועדה, שהחל בימים האחרונים, הורחקו מדיוני הוועדה ארבעה משקיפים שמונו לה, בהם נציגי בנק ישראל, משרד האוצר, המל"ל וראש הממשלה. עם זאת נותר בעת כתיבת דוח הוועדה כמשקיף נציג של היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה.
בוועדת נגל יש 12 חברים, שאותם מינו ראש הממשלה ושרי האוצר והביטחון, כולם נציגי ציבור ולא פוליטיקאים או נציגיהם.
בכתב המינוי של הוועדה נאמר כי עליה להמליץ על תקציב רב-שנתי למערכת הביטחון לעשור הקרוב, עד לשנת 2035.
ב-14 באוקטובר פרסמה הוועדה דוח ביניים, שבו לא הייתה עדיין התייחסות לתוספת התקציבית שתידרש למערכת הביטחון. על פי מספר המלצות חסויות של הוועדה כבר ביצע הצבא הזמנות רכש מסוימות שהוגדרו כדחופות.
תקציב הביטחון הנוכחי לשנת 2025 עומד על 117 מיליארד שקל בתוספת של כ-25 מיליארד שקל של הסיוע האמריקני, שחלקו יועבר רק בראשית שנת 2025. ראש הממשלה יצטרך להכריע אם להגדיל את תקציב הביטחון החדש, כהצעת האוצר, רק בכ-10 מיליארד שקל, או לפי עמדת משרד הביטחון, ביותר מ-20 מיליארד שקל. בוועדה מעריכים שראש הממשלה יחליט על פשרה שתיפגש באמצע.
