בזמן שהמציאות הביטחונית בצפון מסרבת להתייצב, וימי הפינוי הממושכים של רבבות תושבים הולכים ונשכחים בקרב הממשלה, מתברר שהקרב האמיתי של תושבי קו העימות הוא על היכולת לגמור את החודש. אבל כעת, אחרי חודשים ארוכים של תחושת הפקרה ומאבק ציבורי עיקש, מסתמן שינוי כיוון שצפוי להעניק חמצן כלכלי לעשרות אלפי משפחות.
ל-ynet נודע כי בישיבת הממשלה הקרובה צפויה לעלות להחלטה הטבה דרמטית להורים צעירים ביישובי קו העימות המרוחקים עד תשעה ק"מ מהגבול, מקריית שמונה ועד נהריה: הנחה של אלפי שקלים בתשלום למעונות היום לגילאי לידה ועד שלוש. מטרת ההחלטה, אותה מוביל שר מנהלות הצפון והדרום, ח"כ זאב אלקין, שתהיה תקפה לחמש השנים הבאות, היא אחת - לנסות ולעצור את הנטישה של המשפחות הצעירות שקורסות תחת יוקר המחיה והיעדר הפרנסה באזור מוכה האסון.
על פי המתווה המסתמן, עלות מעון לילד, שעומדת כיום עד לכ-3,800 שקלים לחודש, תקטן לכ-1,139 שקלים. המנגנון אמנם טרם נסגר סופית, אך הצפי הוא שתושבים ביישובים צמודי גדר, או במרחק של עד 5 ק"מ מהגבול, יקבלו זכאות אוטומטית לדרגה 3, והיתר - ביישובים המרוחקים עד 9 ק"מ מהגבול – יקבלו זכאות של דרגה 5 וישלמו לכל היותר 1,623 שקלים עבור ילד במעון.
"המון דברים לא חזרו לעצמם, בעיקר החינוך"
נורית בן שימול היא אימא לנויה (שנתיים וחודשיים) ומאור (עשרה חודשים), תושבת קריית שמונה שחזרה לעיר למרות הכל. היא מתארת את המציאות הבלתי אפשרית שעמה מתמודדים כיום ההורים, הממתינים להתגייסות הממשלה: "חזרנו לעיר ממש ברגע שהתאפשר. החזרה לא הייתה פשוטה ובעיקר עניין החינוך", היא מספרת. "התשלומים שאני משלמת על שני הילדים שלי הם 7,700 שקלים. ההנחה בעלות מעונות היום של הילדים שלי עבורי היא כמו אוויר לנשימה. אין לי דרך אחרת להסביר את זה".
נורית מתארת את הטלטלה שעברה המשפחה מאז השבעה באוקטובר, ועדיין לא נרגעה: "עזבנו את הבית כאן ברגע שהתחילה המלחמה, התינוקת שלי הייתה בת שבוע, ועדיין נשארנו כאן בצפון, בגלל המשפחה שלנו, בגלל הקרובים, בגלל העבודות של שנינו, וחזרנו לעיר ממש ברגע שהתאפשר".
אלא שהחזרה הביתה לוותה במכה כלכלית: "המון המון דברים עוד לא חזרו לעצמם, ובעיקר עניין החינוך. חוץ מהתשלומים הקבועים של תעריף המעונות הממשלתי, אנחנו נדרשים לשלם תוספת למטפלת כי יש מחסור בכוח אדם, תשלומים למנה בשרית, כי אנחנו צריכים בעצם להוסיף את זה, וגם לחוגים שיש - הכל בשביל לאפשר לילדים כמה שיותר שגרה וכמה שיותר להעניק להם".
דביר אוחנה, בעל עסק בקריית שמונה ואב לשלושה מוסיף: "אני משלם 5,000 שקל בחודש לכל המסגרות. גיסי, שהוא גם עצמאי משלם 7,600 שקל. אלו סכומים מטורפים". לדבריו, "המהלך חשוב כי הוא גם יתרום לעסקים בעיר כי כל משפחה תישאר עם אלפי שקלים בכיס, והוא גם חשוב כי עד עכשיו אין שום פיצוי או סיוע של המדינה, ביום שאחרי ובקושי של החזרה לשגרה כבעל עסק".
אוחנה מדגיש כי אסור למרוח את הזמן: "בסוף, חשוב להבין, זה לא רק הקטע של המעונות. העיר במצב קשה, והעיר צריכה החייאה, ועכשיו. ברור לכולם שכל החלטה שהממשלה לשיקום וחיזוק העיר שלנו, לא תביא לתוצאות מיידיות - ההחלטה הזאת תייצר לכולנו תקווה שדברים משתנים פה בפועל לטובתנו, והיא חייבת לעבור בימים הקרובים".
יו"ר פורום יישובי קו העימות וראש המועצה האזורית מטה אשר, משה דוידוביץ', בירך על ההחלטה הצפויה וציין כי הוא מקווה שזו תעלה ללא כל דיחוי נוסף על שולחן הממשלה.
מי שמכיר את המספרים לעומק הוא רפאל סלאב, סגן ראש עיריית קריית שמונה והממונה על החינוך, שמסביר את האבסורד שנוצר: "כדי לקבל הנחה במעון צריך לעבוד, אבל אין די מקומות תעסוקה באיזור, ובטח שלא בהיקף השעות המזכה בדרגת הנחה מקסימלית. יש צורך משמעותי לסייע ולתת כלים לתושבים 'להרים את הראש מעל המים' ולהתפנות להתפתחות ולמציאת עבודה. הזכאות לדרגה נובעת ממצב התעסוקתי. וכתוצאה מכך אנשים שאין להם עבודה לא זכאים לדרגה. הורים לשני ילדים יכולים לשלם מעל ל-7,000 שקל. אי אפשר לעמוד בזה עם המציאות התעסוקתית פה".
רפאל סלאב, מחזיק תיק החינוך בקריית שמונהצילום: אביהו שפירא הנתונים שהוא מציג מדאיגים: "אנחנו מכירים פה את מצב התעסוקה. שירות התעסוקה מדבר על 680 דורשי עבודה בקריית שמונה, ועוד 300 מהיישובים מסביב, אבל לפי הרישום של ביטוח לאומי בכל האיזור יש מעל ל-4,000 חייבי ביטוח לאומי שלא מוכרים כ'עקרות בית' ומחויבים בתשלום דמי ביטוח לאומי. למעשה, יותר משליש מתושבי קריית שמונה הבגירים לא עובדים כיום. זה נתון מטורף. כל אלו לא זכאים. תחשוב מה זה עושה לכלכלה וליכולת ההשתכרות של התושבים? אין לתושבים יכולת לקנות ולהחזיק את הכלכלה המקומית כשאלפי שקלים הולכים למעונות".
לסיום סלאב משגר מסר לשרים אלקין וסמוטריץ', שמובילים את המהלך: "לא ייאמן שהיינו צריכים להיאבק ולדרוש את מה שמקבלים תושבי העוטף בדרום, במאמצי השיקום שהממשלה פועלת למענם, וכאן לא. זה היה צריך להיעשות לפני חצי שנה ולא עכשיו. אם זה לא עובר בימים הקרובים, התושבים לא יוכלו לקבל החזר על הכספים רטרואקטיבית. אסור לנו לאבד את השנה הזאת. אני שמח שהשרים אלקין וסמוטריץ' הבינו את עומק משמעות העניין ומובילים את ההחלטה, ואני מקווה שהיא תעבור בהקדם ולא תתקע תחת גלגלי הבירוקרטיה".
