אסתר אושרית פלד, מומחית לסייבר משפטי, בעלת תעודה בינלאומית בבדיקות תוכנה ואבטחת מידע, היא דוגמה קלאסית לאופן שבו משבר אישי יכול להצית מהפכה ציבורית. אחרי שמצאה עצמה בתוך מאבק משפטי של קרובת משפחה מבוגרת שנוצלה, לכאורה, משהו בה התעורר והיא החלה לחקור לעומק את מערכת בתי המשפט הישראלית. "בשנת 2024 הייתה לי השראה שבעצם הובילה אותי להיכנס לעובי הקורה ולבחון את התיק המשפטי שלי לעומק, וגיליתי המון טעויות ובעיות. הבנתי שהידע הטכנולוגי שצברתי לאורך השנים, מסייע לי כעת לבקר את הטעויות של מערכת המשפט", אומרת פלד, אקדמאית שבעברה למדה הוראת מתמטיקה ועסקה בבדיקות תוכנה וסייבר, מצאה את עצמה מעורבת באופן עמוק בהליכים משפטיים אישיים.
כשמדברים על מערכת המשפט, לרוב נשמע על שופטים, מינויים בג"צ ומהפכה משפטית, אולם נושא אחד פחות זוכה לתשומת לב: המעבר של המסמכים המשפטיים לקבצים דיגיטליים במערכת "נט המשפט" הממוחשבת, והבעיות שנובעות מכך. "כמו בכל מערכת טכנולוגית, יש באגים ופרצות הקוראים לגנב. תפקידנו הוא לאתר, לחסום ולדווח לציבור", מצהירה פלד.
בימים אלו היא מובילה את המאבק למען הוספת סעיף בחירה חופשית בחוק פרסום פסקי הדין למתדיינים, שנכפה עליהם ההליך, ומסייעת לנתבעים ואף לעורכי דין לנהל את ההליך בליווי שירות הסייבר המשפטי. לטענתה, המערכת הממוחשבת של בתי המשפט, שהחלה לפעול באופן דיגיטלי כבר ב-2010, אינה מותאמת לעולם הדיגיטלי הנוכחי, ואינה עדכנית מספיק. "פיתחתי מתודולוגיה של בדיקות שבעזרתה גיליתי ליקויים רבים כמו, למשל, חוסר תיעוד של כניסות לתיקים. גיליתי ליקויים מהסוג של כניסות לא מוסברות לתיקים חסויים, או כניסות למערכת מצד עורך דין שנפטר לפני עשור. אלו טעויות שנוגעות בדיני נפשות, ויכולות גם להשפיע על הכרעת התיק", היא אומרת. "עולם המשפט הוא עולם של חוקים ותקנות. המערכת אמורה להגן עליך ולשמור על פרטיותך, וזה לא קורה מספיק כשאנחנו מגיעים לשמירת מסמכים באופן דיגיטלי".
סייבר למען השקופים
העשייה של פלד הביאה אותה להקים את החברה החלוצית "אור הלבנה כחמה", העוסקת בבדיקות תוכנה ובקרת סייבר חיצונית על מערכת "נט המשפט" ועל הליכים דיגיטליים. זאת במטרה לאתר כשלים מערכתיים, חריגות ופגיעות אפשריות בהגנת הפרטיות ובתקינות ההליך השיפוטי (כגון זיהוי כניסות לא מוסברות או עקיפת תקנות). קהל היעד שלה הם בעלי דין אזרחים, שלא זכו להליך תקין בבית המשפט, ועורכי דין, המעוניינים לשלב ניתוח סייבר-משפטי בתיקים שלהם כדי להגן על לקוחותיהם. "אני מזהה דפוסים לקויים במערכת הדיגיטלית ופועלת לתיקונם", היא אומרת.
באילו סיפורים ועיוותים נתקלת בעבודתך?
"אינסוף, באמת. החל מאיתור של כניסות לא מוסברות לתיקים חסויים שמתנהלים בדלתיים סגורות, דרך חשיפת כשלים בניהול רכושם של קשישים וחוסים על ידי עמותות אפוטרופסות, עבור בעיוותי הליכים: ניתוח קשרים בין גורמים בהליך והצעות לתיקוני חקיקה. אנשים שעוברים הליכים משפטיים, ואין להם את הכלים או הידע איך להתמודד עם המערכת, מרגישים חסרי אונים. אני מלווה ותומכת בהם גם באופן רגשי. מאוד חשוב לי שהם ירגישו שהם לא לבד".
את, ראוי להבהיר, אינך עורכת דין. איך זה מסתדר?
"נכון, אני מומחית סייבר, אני לא מתיימרת להחליף עורכי דין. אני עובדת עם עורכי דין ומעודדת שיתופי פעולה בין עורכי דין ואנשי סייבר משפטי, שמטרתם זהה - לסייע ללקוח המשותף שלנו במסמך משפטי, שכולל בתוכו גם דוח סייבר. הייחוד שלי הוא ביכולת להפיק ראיות טכנולוגיות חותכות המעידות שההליך נכפה במלואו על בעל דין. למשל, עורך דין שחש שההליך אינו תקין, נעזר בשירות שלנו ובזכות הממצאים המקצועיים קיבל גושפנקא לכך שתחושותיו לאי-תקינות ההליך הן אמת מבוססת נתונים. אנחנו פועלים למען האנשים השקופים, שהקול שלהם לא נשמע".
כאשת טכנולוגיה, פלד מביטה קדימה לאתגר הבא: הכנסת הבינה המלאכותית אל תוך מערכת המשפט. בעוד שה-AI טומנת בתוכה הבטחה לייעול, היא גם מציבה סיכונים חדשים שדורשים התייחסות מיידית. "הבינה המלאכותית מהווה סכנה ממשית אם תיפול לידיים הלא נכונות. לכן, יש לפתח בדחיפות קוד אתי לבינות".
בקרה מקצועית חיצונית
הסייבר המשפטי שפיתחה פלד נתפס לעיתים "מהפכני מדי", והיא נתקלת בהתנגדות מסוימת, כולל קושי של הממסד הישראלי להכיל נישה חדשה. הדרך להתמודד עם הטכנולוגיה החדשה והאתגרים שהיא מציבה, לדעתה, היא באמצעות בקרה חיצונית מקצועית. "השינוי חייב לבוא. צריכים לקבל אותנו, אור הלבנה כחמה, כגוף היחידי שממשיך לפתח נישה ומספק בקרה חיצונית המפקחת על נט המשפט. כלומר, במקום להסתמך על פיקוח פנימי, יש להכניס בקרה עצמאית כדי למנוע את הסכנה שה-AI תגביר את העוולות הקיימות".
מעבר למאבק על שקיפות דיגיטלית, פלד אינה שוכחת את הצורך בתיקון עוולות בעולם המשפטי. אחת היוזמות הבולטות שהעלתה במסגרת פעילותה הציבורית נוגעת לתשלומי מזונות. היא מציעה שיטת חישוב חדשנית, המבוססת על מודל של "חלוקת אחריות הוגנת" בין שני ההורים. הרעיון הוא להתאים את גובה התשלום לא רק להכנסות, אלא בעיקר לשעות ההורות הפעילה של כל הורה. גישה זו שמה דגש על עקרונות של שוויון ושותפות, ומכירה בפועל בתרומתו של כל הורה לגידול הילדים. פלד רואה בשינוי זה גם כלי למניעת "ניכור הורי", מתוך אמונה כי הכרה בשותפות מלאה מפחיתה את החיכוך".
"התפיסה הזו, היא אומרת, נולדה מהחוויות האישיות, הכאב והמאבקים שחוותה מול מערכת המשפט."מנהיגות אמיתית נמדדת מול אדם אחד: לראות אותו, להרגיש את כאבו, להזכיר לו שאינו שקוף ושאינו נלחם לבד. כשאדם מרגיש שראו אותו באמת - זה כבר חצי פתרון. הדור שלנו מחפש צדק חדש, שקיפות ומענה אמיתי לצרכים. סייבר משפטי הוא כלי שיכול לספק זאת, ואנחנו יכולים להגיע למקום שבו הטכנולוגיה משרתת את הצדק", היא מסכמת באופטימיות.
