במשרד האוצר ממליצים חד-משמעית להימנע מהטלת מיסוי ייעודי על הבינה המלאכותית – כך נודע היום (ג') ל-ynet. בחודשים האחרונים ביקש שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מאנשי משרדו לקיים בחינה מקצועית של מדיניות המיסוי בעידן ההולך ומתפתח של כלי הבינה המלאכותית, המוטמעים בשוק העבודה ובכלל.
היום הוגשו לשר ההמלצות הראשוניות להתאמת מערכת המס לעידן הבינה המלאכותית. הממצאים וההמלצות הראשוניים של עבודת המטה, שנערכה לבקשת שר האוצר ובהובלת הכלכלן הראשי והממונה על הכנסות המדינה, ד"ר שמואל אברמזון, בהתייעצות עם גורמי ממשל וציבור, כוללים המלצה שלא להטיל מיסים ייעודיים על בינה מלאכותית.
רשות המיסים, בינה מלאכותית
(צילום: יובל חן, ChatGPT)
המענה המומלץ של מערכת המס לשינויים הטכנולוגיים כולל הגברת הוודאות במשטר המיסוי, העדפת מיסים שאינם מוטלים על עבודה, הגברת האטרקטיביות לפעילות ולרישום של חברות בישראל והתאמת המערכת למניעת הסטת הכנסות לחו"ל, תוך שיתוף פעולה עם מהלכים גלובליים.
מחברי הדוח סוקרים את התרחישים המרכזיים לגבי השפעות הבינה המלאכותית על הכלכלה, שמתאפיינים באי-ודאות גדולה, והם מדגישים שלושה גורמים עיקריים שדרכם הבינה המלאכותית עלולה להביא לפגיעה בהכנסות המדינה ממיסים.
הראשון הוא שחיקת בסיס המס על עבודה, לפחות בטווח הקצר והבינוני. תרחישים של ביטול משרות, קיפאון בשכר והחלפת עובדים מקומיים בשירותים דיגיטליים מחו"ל עשויים לצמצם את גביית המיסים שמקורם בעבודה מקומית.
השני הוא הסטת רווחי הייטק לחו"ל. קיים חשש שהרווחים המיוחסים לפעילות מו"פ בישראל יוסטו למדינות האם ולמדינות שבהן קיימות תשתיות בינה מלאכותית מתקדמות יותר, בעיקר ארה"ב.
הגורם השלישי שמונים מחברי הדוח הוא הקושי לשמור על תחרותיות ועל גידול בפריון. לפי הדוח, שימור סביבה עסקית תחרותית בראייה גלובלית, לרבות בהיבטי מס, הופך לקריטי עוד יותר בעידן הבינה המלאכותית.
בפרק ההמלצות נקבע כי הנזק ממס ייעודי על רובוטים, סוכני AI או מחשוב גדול בהרבה מהתועלת שבו, וכי הוא עלול לפגוע במנועי הצמיחה של המשק, בהתפתחות הטכנולוגית ובהקמה ובהתרחבות של חברות ישראליות בתחום. לעומת זאת, מומלץ לפעול לשימור של מיסוי חברות שאינו גבוה מהמקובל בעולם, סביבה עסקית נוחה, נגישות לתשתיות ברמה גבוהה והון אנושי באיכות גבוהה.
בהקשר זה ממליץ הכלכלן הראשי להגביר גם את הוודאות במשטר המיסוי הנוגע לפעילות מבוססת בינה מלאכותית. כדי להתמודד עם שחיקה
אפשרית בבסיס המס, ממליצים באגף הכלכלן הראשי להעדיף העלאת מיסים שאינם מוטלים על עבודה, ובכלל זה מיסוי קרקעות פנויות, תמרוץ חלוקת רווחים לא מחולקים ומיסוי צריכה.
הכלכלן הראשי, ד"ר שמואל אברמזוןצילום: דוברות משרד האוצראשר לשוקי חו"ל, מחברי הדוח קוראים לפעול להגברת האטרקטיביות לפעילות ולרישום של חברות בישראל ולהתאים את המערכת למניעת הסטת הכנסות מחוץ לישראל, בין היתר באמצעות ייעול האכיפה ושיתוף פעולה עם מהלכים גלובליים.
במקרים מסוימים, נכתב בדוח, צעדי מיסוי יוכלו לסייע בהקצאה יעילה ותחרותית של משאבים מוגבלים הנוגעים לעולם הבינה המלאכותית, כדוגמת משאבי אנרגיה וקרקע.
הצוות בראשות הכלכלן הראשי ימשיך בעבודת המטה וצפוי להגיש ממצאים ומסקנות מעודכנים בנושא בחודשים הקרובים.
