ביקורת קשה של מבקר המדינה על פעילות קרן הפיצויים של רשות המיסים בעת המלחמה מתפרסמת היום (שלישי). המבקר קובע כי הקרן שילמה פיצויים בעיכוב רב ולא השקיעה את הכספים בקרן שתניב ריבית נאותה, ומוסיף כי משרד האוצר ורשות המיסים לא יזמו כלל הסדרה של תנאי הזכאות לפיצויים בגין נזקים עקיפים - ולא עיגנו את אופן חישוב הפיצויים בחקיקה שמעניקה להם תוקף קבוע.
בדוח מאשים המבקר את הרשות בעיקר בהליכים מסורבלים ובעיכוב רב ומיותר – מן המועד שבו נגרם נזק עקיף לעסקים לבין המועד שבו אפשר היה להגיש תביעה לפיצויים עברו 92 ימים, מה שאומר שהפיצויים הגיעו הרבה אחרי. "מצב זה הקשה על עסקים להתאושש מהנזקים שנגרמו להם ולהמשיך את פעילותם", קובע מבקר המדינה מתניהו אנגלמן. "אין להסכים לכך שמשך הזמן הממוצע לסיום הטיפול בעררים שהוגשו לוועדות הערר של קרן הפיצויים יעמוד על 851 ימים – 2.3 שנים".
עוד מציין המבקר בדוח כי מהסיורים שערך בגבול הצפון עלה שהרשויות מתקשות בניהול וביישום תהליכי השיקום הנדרשים, וכי לא קיים למעשה כלל מנגנון לאיגום תקציבים המיועדים לשיקום נזקי המלחמה.
קרן הפיצויים במספרים
אלה חלק מהנתונים שמפרסם המבקר בדוח החדש:
- בקרן הפיצויים הייתה ערב המלחמה, בסוף ספטמבר 2023, יתרה של 17.7 מיליארד שקל. סכום הפיצויים ששולמו מאוקטובר 2023 עד דצמבר 2024 מהקרן בגין המלחמה ונזקים נוספים הוא 18.8 מיליארד שקל, מה שהותיר את הקרן ביתרה שלילית בסך 1.1 מיליארד שקל.
- בסך הכל הוגשו לקרן הפיצויים מתחילת המלחמה 59 אלף תביעות בגין נזקים, לעומת 46 אלף תביעות במצטבר במהלך 18 השנים שלפני 2023, ממלחמת לבנון השנייה ב-2006. כמו כן הוגשו 525 אלף תביעות בגין נזקים עקיפים מראשית המלחמה עד סוף אוקטובר 2024, לעומת 197 אלף תביעות מ-2006 עד 2023.
- סך הפיצויים ששולמו על ידי קרן הפיצויים עד סוף דצמבר 2024 הסתכם ב-17 מיליארד שקל, מתוכם 1.9 מיליארד שקל לנזקים ישירים ו-15.1 מיליארד שקל לנזקים עקיפים.
- 57 ימים הם הזמן הממוצע שחלף בין המועד שבו נגרם הנזק העקיף לעסקים במלחמת חרבות ברזל לבין המועד שבו נכנסו לתוקפן הוראות החוק המסדירות את מסלולי הפיצוי בגין נזקים אלה. בתקופה שבין מרץ לאפריל 2024, הזמן הזה גדל ל-92 ימים.
- מספר רוכשי ביטוח מפני נזקים ישירים לחפצים ביתיים ערב חרבות ברזל היה 31 אנשים בלבד. כמו כן, רק 3,090 אזרחים רכשו את הביטוח מאז פרוץ המלחמה, וגם זאת לאחר מסע הפרסום שנערך במרץ 2024. "דבר זה מעמיד בספק את הלימות המנגנון הביטוחי המוצע לצורכי האזרחים", מציין המבקר.
- עוד נתון מגלה כי הפער המצטבר לשנים 2023-2011 בין הכנסות הריבית שנזקפו לקרן הפיצויים לבין ההכנסות שמקבל החשב הכללי באוצר על פיקדונותיו בבנק ישראל, לפי ריבית פריים, הגיע ל-2.8 מיליארד שקל.
- עניין חמור שמודגש בדוח המבקר הוא כי קרן הפיצויים שילמה לעסקים במלחמת חרבות ברזל (יצוין שהמבקר נוקב לאורך הדוח בשם זה, ולא בשם "מלחמת התקומה") ובסבבים קודמים תשלומים בגין נזקים עקיפים בהיקף של יותר מ-3 מיליארד שקל, בלי שמגישי התביעות היו זכאים להם. מחצית מהסכום (1.5 מיליארד שקל) שולמה ביתר בחרבות ברזל, וכ-1.9 מיליארד שקל טרם נגבו עד מועד סיום הביקורת.
"על רשות המיסים ומשרד האוצר ליזום הצעת חקיקה בעלת תוקף קבוע בעניין מסלולי פיצויים בגין נזק עקיף, במטרה לקצר את פרק הזמן שחולף מהמועד שבו נגרם נזק ועד המועד שבו מתאפשרת הגשת תביעה וקבלת פיצויים בגינו – מה שיעניק לעסקים ודאות בשעת חירום", קובע המבקר בפרק המסקנות.
נוסף על כך, המבקר קורא למשרד האוצר לבחון את אופן ההשקעה כך שתיעשה באופן מושכל, שיניב תשואה משמעותית יותר. כמו כן, נקבע בדוח כי על האוצר להציג גם לכנסת, במסגרת מסמכי התקציב, את הגירעון אשר ייתכן שיידרש לממנו בעת מצבי חירום, ובכלל זה ההתחייבות לקרן הפיצויים, וכן את עלויות המימון הכרוכות בגיוס החוב בעת מלחמה.
מרשות המיסים נמסר בתגובה: "קרן הפיצויים מקבלת את רוב ההערות בדוח המבקר. לחלקן נמצא מענה במהלכים שהקרן החלה לקדמם עוד לפני הביקורת וללא קשר אליה, וחלקן יעלו לדיון בקרוב לשם מציאת מענה הולם".
