יותר מחודשיים לאחר פרוץ מלחמת "שאגת הארי" מליאת הכנסת אישרה היום (שני) את מתווה הפיצויים הסופי לעסקים ולעובדים. ניתן להגיש תביעות לפיצויים ומקדמות ראשונות ישולמו לעסקים כבר בימים הקרובים. המתווה אושר במליאה ללא מתנגדים, אולם הוא שונה לחלוטין ממתווה שגובש במשרד האוצר.
בניגוד למתווה הראשוני, במתווה שאושר עובדים שהוצאו לחל"ת לחמישה ימים עם פרוץ המלחמה יהיו זכאים לפיצוי. כמו כן במתווה הנוכחי יכללו גם עסקים שמיהרו להחזיר את עובדיהם מחל"ת.
מי יהיו העסקים שיזכו לפיצוי על פי המתווה?
עסקים עד למחזור שנתי של 400 מיליון שקל יהיו זכאים לפיצוי בתנאי שהמחזור שלהם נפגע לפחות ב-25% לעומת מחזורם הרגיל בחודש.
מה יהיה הפיצוי לעסקים הקטנים במיוחד (עד 300 אלף שקל)?
עד 50 אלף שקל הפיצוי יסתכם בשיעור אחיד של 1,750 שקל. לעסקים עם מחזור של עד 300 אלף יינתן פיצוי שיגיע בשיאו ל-14 אלף שקל.
במה מותנית הזכאות?
בהגשת דוחות תקופתיים למע"מ.
היכן ניתן להגיש את התביעה?
רק באמצעות האתר המקוון של רשות המיסים.
מהי ההכרה בחמשת ימי השבתת המשק, ומה משמעותה לעובדים ולמעסיקים?
חמשת הימים הראשונים של מבצע "שאגת הארי", שבמהלכם המשק היה מושבת והעובדים לא יכלו לעבוד, יוכרו כימי חופשה ללא תשלום (חל"ת). ההכרה הזו מסדירה את מעמד הימים הללו ויוצרת בסיס משפטי וכלכלי אחיד לטיפול בעובדים שלא הגיעו למקום העבודה בתקופת ההשבתה. עם זאת בשאר ימי המלחמה ישולמו דמי אבטלה רק לעובדים ששהו ברצף בחל"ת לפחות 10 ימים.
מהו מנגנון "לחיצת הכפתור", ולמה הוא נחשב לחידוש חשוב במיוחד במתווה?
עד כה בכל משבר כנו בקורונה או במבצעים צבאיים היה צורך לגבש בכל פעם מחדש את מתווה הפיצויים. מעתה ולתקופה של חמש שנים המתווה שאושר היום ייוותר בתוקף למשך חמש שנים ויכלול מנגנון הפעלה אוטומטי במצבי חירום. כך, ניתן יהיה להפעיל את מערך הפיצויים במהירות וללא כל צורך בחקיקה מחודשת בכל פעם. החידוש המרכזי הוא היכולת לקבוע מראש את כללי המשחק, באופן שעסקים שנפגעים בעת אירוע ביטחוני או משברי יקבלו מענה מיידי, במקום להמתין להליכים פרלמנטריים ממושכים - כמו במלחמה האחרונה.
אילו יישובים בצפון ייכללו הפעם במתווה המחזורים המורחב?
מתווה המחזורים יורחב ויחול לראשונה גם על ישובים מסויימים מעבר לקו העימות הראשוני, ובהם הישובים מרום הגליל, עכו, צפת, כרמיאל, ראש פינה, חצור הגלילית, קצרין וקדמת צבי. ההרחבה נועדה לתת מענה רחב יותר לעסקים שנפגעו באזורים אלה, שלא נכללו עד כה במסגרת הפיצויים על בסיס מחזורים.
איך ייקבע גובה הפיצוי בענף המלונאות?
בענף המלונאות נקבע כי שנת הבסיס להשוואת הפגיעה תהיה 2023, כדי לאפשר חישוב מדויק והוגן של הירידה בהכנסות. הבחירה בשנת 2023 כשנת השוואה מאפשרת לבתי המלון להציג את היקף הפגיעה ביחס לתקופה שלפני המלחמה ועוד טרם השפעות מצטברות של אירועים נוספים.
מהו המענה הייחודי לבני ובנות זוג של משרתי המילואים?
המתווה כולל התייחסות מיוחדת לבני ובנות זוג של משרתי ומשרתות המילואים, באמצעות הרחבת הזכאות לפיצויים והתאמות בתנאים. ההכרה הזו נועדה להקל על משפחות שבהן בן או בת הזוג גויסו לשירות מילואים ממושך, ושנאלצו להתמודד עם פגיעה כלכלית כפולה - היעדרות המפרנס מצד אחד והשפעת המצב הביטחוני על מקום העבודה של בן הזוג השני.
אילו הטבות יקבלו הגנים הפרטיים?
גנים פרטיים יקבלו אפשרות לבחור את חודשי מאי-יוני, במקום מרץ-אפריל, לצורך חישוב הזכאות והחזר להורים. בנוסף, הם ייהנו מהגדלת מקדם הפיצוי על הוצאות קבועות ב-33% יותר מכפי שנקבע במתווה המקורי. השינוי הכפול יהווה גמישות בבחירת חודשי הייחוס ומקדם פיצוי גבוה יותר - ונועד להתאים את המתווה למאפייני הפעילות הייחודיים של ענף הגנים הפרטיים.
איך יוסדר תשלום הארנונה ביישובי קו העימות?
תשלום הארנונה ביישובי קו עימות יועבר ישירות ממס רכוש לרשויות המקומיות, ולא יועבר יחד עם שאר כספי הפיצוי לבעלי העסקים. הסדר זה נועד למנוע מצב שבו תיפתח חזית מול בעלי עסקים שלא העבירו בזמן את תשלום הארנונה, ולהבטיח שהרשויות המקומיות יקבלו את הכספים שלהן ישירות.
מה השינוי במנגנון החל"ת בנוגע לימי החופש?
מנגנון החל"ת ישונה כך שיום חופש לא יבטל את הזכאות למסלול הפיצוי. מעסיקים יהיו זכאים לרכיב השכר גם עבור עובדים ששהו בחל"ת, בתנאי שמדובר בעד 10 ימים במהלך חודש מרץ. השינוי נועד למנוע מצב שבו עובד שיצא לחופשה קצרה גורם לשלילת זכאותו של המעסיק לפיצוי בגין כלל העובדים.
כיצד יחושבו הפיצויים בהתאם למדרגות השכר?
הפיצויים יוצמדו למדרגות השכר, כדי לייצר חלוקה מדויקת יותר של הסיוע בהתאם להכנסות. ההצמדה למדרגות השכר נועדה לוודא שהפיצוי משקף את הפגיעה בפועל בעובדים בעלי רמות שכר שונות, ולא מחלק את הסיוע באופן אחיד שאינו מתחשב במאפייני השכר במשק.
מה גובה התקציב שהוקצה לעמותות?
התקציב לעמותות יוכפל ויעמוד על 40 מיליון שקלים, תוספת של 20 מיליון שקלים מעבר לתכנון המקורי. ההגדלה נועדה לחזק את פעילותן של העמותות בתקופות משבר ולהבטיח המשך אספקה של שירותים חיוניים לציבור - בעיקר באזורים שבהם המגזר השלישי משלים את פעילות המדינה במתן מענה לאוכלוסיות פגיעות.
