מה עושים עם המינוס, כמה משלמים על הדירה, איפה הייתה החופשה האחרונה ועל איזו הוצאה מצטערים במיוחד? אנשים מרחבי הארץ מספרים בגילוי לב על החיים עצמם, לפני ובצל המלחמה. והפעם: משפחת פנחס ממושב איתן.
בצילום: אלון (35), מירב (33), הוד (3), אורי (6), דרור (9), הללי (11).
29010115_991203.jpg (אסי חיים)
הבית: בית קרקע בשכירות. משלמים 4,000 שקל.
מושב איתן? ליאור: "אנחנו פה שנה וחצי. הגענו לכאן מנגוהות, שזה יישוב בחבל לכיש. איתן הוא מושב עם אוכלוסייה מעורבת, אנשים מבוגרים שהגיעו בשנות ה-50 וגם צעירים. רצינו לגור באזור ותוך כדי החיפושים הגענו גם לכאן, קנינו בית בהרחבה ואנחנו מתכננים אותו ובינתיים שוכרים".
התרגשות? מירב: "מאוד. אנחנו עם האדריכל על איך זה ייראה". ליאור: "קנינו קרקע ב-1.7 מיליון ועל זה צריך להוסיף את הבנייה, אבל זה עדיין הרבה יותר זול מלגור במרכז".
איך הכרתם? מירב: "חברה טובה שלי יצאה עם חבר של ליאור ואמרתי שלה שתדאג גם לחברה שלה. הם הכירו בינינו ויצא שהתחתנו לפניהם". ליאור: "זה השותף שלי בחברה״.
מה אתם עושים? מירב: "אני אחות בפגיה בסורוקה. למדתי עיצוב אופנה בכלל אבל כשהתחלתי לעבוד בזה הבנתי שאני אמנם אוהבת אמנות אבל אני לא אוהבת לעסוק בזה. בעיקר שבר אותי הקטע של השיווק. עשיתי שמלות כלה וניסיתי לשווק לחנויות ולא אהבתי את החלק הזה. כשהחלטתי לעזוב הייתה לי הקלה".
שמלות כלה? מירב: ״הפנטזיה שלי מכיתה ט' הייתה שיהיה לי סלון כלות. הייתי מציירת שמלות וזה היה החלום, אבל כל העולם הזה של למכור את השמלות היה לי קשה. לא היה לי נעים שיוציאו כסף על השמלות שלי. כשאתה עצמאי אתה צריך להתעסק יותר בשיווק ובמכירות וזה לא היה בשבילי. הלכתי ללמוד להיות אחות שזה מדהים, אבל בא עם מחיר משפחתי גדול".
מחיר? מירב: "אני מאוד נהנית מהעבודה, זה סיפוק עצום. אתה לא סתם מגיע לעבודה, אתה מציל תינוקות, אבל יש גם ימים קשים ואני משתדלת לא להביא את זה הביתה. המשפחה משלמת את המחיר כי אני עובדת כמעט בכל סוף שבוע, ובחגים. אני מרגישה שהילדים בתחושה שאני כל הזמן הולכת, שאני לא פה, וזה קשה".
ליאור? "אני מנכ"ל של חברת וויסלרייט שמלווה יזמים משלב הרעיון והיתכנות, בונים איתם תוכנית עסקית ועד גיוס הכספים, פיתוח המוצר ושיווק. לא תמיד מי שיש לו רעיון לסטארטאפ יודע מה לעשות עם זה. ברוב המקרים הם צריכים עזרה לממש אותו וכאן אנחנו נכנסים לתמונה. אם צריך לפתח יש לנו בית תוכנה לפיתוח מוצרים טכנולוגיים, ייעוץ עם מומחים, שיווק, יחסי ציבור. כל מה שסטארטאפ צריך".
איך הגעת לזה? ליאור: "עבדתי באינטל הרבה שנים בכספים, יש לי שותף שמהנדס מוצר והשותף השלישי הוא איש שיווק. כמי שעבד באינטל היו פונים אליי בשאלות מה ואיך לעשות, ואל מי לפנות, והבנתי שיש ביקוש של אנשים שיש להם מיזם ולא יודעים איך לקדם אותו. בהתחלה ליוויתי אנשים בזמן שעבדתי באינטל תמורת אחוזים אבל זה הלך וגדל, והחלטנו, אני והשותפים שלי, להקים את החברה. היום יש לנו 20 עובדים ויותר מ-120 חברות. הרבה פעמים אנחנו עושים חיבורים בין החברות שלנו".
הצלחות? ליאור: ״יש הרבה. יש לנו חברה שנמכרה ממש לפני שלושה חודשים. היא עושה תרגום מכונה לשפת הסימנים. היא לוקחת תרגום כתוב והופכת את זה לשפת הסימנים. למשל, כל סרט נטפליקס אתה יכול ללחוץ על כפתור וקופץ לך אווטאר עם שפת הסימנים. זה כיף לבוא לעבודה ולשמוע כל יום עשרה רעיונות חדשים".
אקזיט? ליאור: "זה החלום הגדול, אבל זה לוקח זמן. קודם צריך למכור חברות במאות אלפי דולרים, מיליוני דולרים, עשרות מיליוני דולרים. עברנו הרבה בשנים האחרונות וחייבים אורך רוח. אני למשל הייתי מגוייס למילואים 250 ימים והשותף שלי עשה 600 ימים, וזה היה לא פשוט להחזיק את החברה".
איך הסתדרת? מירב: "סיוט. נסיעות הלוך חזור להורים לשים את הילדים ולעבודה. בהתחלה כשהוא היה חוזר ממילואים הייתי אומרת בעבודה שאני בבית, לא עובדת. באיזשהו שלב זה נהיה כשהוא חוזר ממילואים אני מעבירה לו את הילדים ורצה לעבודה". ליאור: "זו בסוף השליחות שלנו. הפסד כלכלי זה לא מה שימנע מאיתנו לשרת. אנשים הקריבו הרבה יותר". מירב: "אני מתוסכלת כמו כולם מזה שלא מחייבים את כולם להתגייס. אפשר לשלב לימוד תורה עם צבא, זה לא סותר".
מצב כלכלי? מירב: "הוא אחראי על זה, אין לי מושג". ליאור: "אנחנו שמחים בחלקנו ולא חסר לנו כלום". מירב: "אם לא היינו בונים בית היינו יכולים יותר להתרווח".
הבילוי שלכם? ליאור: "יש לנו במהלך השבוע ערב קבוע של ארוחה עם הילדים. הם מחכים לזה". מירב: "זה הפך לחוק כי בשאר השבוע אנחנו לא מצליחים לשבת יחד". ליאור: "וגם לנו יש דייט שבועי, ערב שלנו בהגדרה, בדרך כלל בבית אבל לפעמים גם יוצאים. זה כביכול מאולץ אבל זה עובד הכי טוב כשזה קבוע".
