אחרי מעל לשנתיים של הקפאה, ההתיישבות הכפרית בנגב ובגליל חוזרת להתרחב: מועצת רמ"י אישרה מנגנון חדש להקצאת קרקעות ביישובים הכפריים, שיאפשר חידוש קליטת משפחות חדשות דרך המועצות האזוריות ובאישור רמ"י. ההחלטה, שנכנסה הלילה (ראשון) לתוקף, מסירה חסם ביורוקרטי שהביא בפועל לעצירת ההרחבות מאז ספטמבר 2023.
"לאחר שנתיים קשות ומבישות נוכל סוף־סוף לשחרר את ההתיישבות הכפרית מטבעת החנק שהוטלה עליה," אמרה שרת ההתיישבות אורית סטרוק עם כניסת המדיניות החדשה לתוקף. בהודעה ששלחה לראשי המועצות האזוריות כתבה כי "החסימה הפקידותית איימה להביא את ההתיישבות הכפרית באזורי עדיפות לאומית למצב של הזדקנות, הידלדלות, ואף נמק, ולהביא לאובדן דה-פקטו של חבלי ארץ בעלי חשיבות אסטרטגית".
המשבר שהגיע כעת לסיומו החל כשברמ"י החליטו להשוות בין הליכי השיווק ביישובים הקהילתיים - שבהם פועלות ועדות קבלה - לבין הליכי ההגרלות והמכרזים הרגילים, ורק לאחר הליך בחירת הזוכים הם יופנו לוועדות הקבלה. המועצות האזוריות התנגדו למהלך, שטענו כי הוא מבטל בפועל את עצמאות ועדות הקבלה ותפקידן בשמירה על צביון יישובי הספר הקטנים. התוצאה הייתה עצירה מבוחלטת של קליטת משפחות חדשות כמעט בכל יישובי הנגב והגליל.
אורית סטרוקצילום: שלו שלוםעל פי המתווה החדש, המועצות האזוריות יחזרו לפרסם ולקלוט מועמדים כבעבר, בעוד ההגרלות ינוהלו על ידי רמ"י. כך נשמר מנגנון הקליטה המקומי לצד פיקוח ממלכתי. "לבשורה הזאת ממתינות כ-500 משפחות שמבקשות להיקלט ביישובים שלנו", אמר ראש המועצה האזורית משגב, דני עברי. "ההחלטה מבטלת את התרגיל שעשו רמ"י ואני מברך את שרת ההתיישבות אורית סטרוק ומנכ"ל משרדה אבי מאיר על המאבק העיקש". קליטת 500 משפחות חדשות ביישובים הקהילתיים במועצת משגב משמעותה גידול של 10 אחוזים במספר התושבים בה. "אנחנו רוצים כעת לחכות ולראות שהעיוות אכן תוקן והצדק נעשה", הוסיף עברי.
"זה רק הצעד הראשון"
במהלך השנתיים האחרונות עלו טענות הדדיות בין רמ"י ליישובים: ברשות האשימו את מנגנון ועדות קבלה בהתנהלות לא שקופה ושימור קרקעות למקורבים, ואילו ביישובים טענו כי רמ"י מנסה "להשתלט" על הליך הקליטה ולפגוע במרקם הקהילתי. בני בן מובחר, יו"ר מועצת מבואות החרמון, בירך על ההחלטה: "אנחנו רוצים להביא משפחות צעירות לגליל ולחזק את היישובים. כמו שסמכו עלינו בקורונה ובמלחמה, שיסמכו גם כאן על שיקול דעתנו. נשמח שכמה שפחות בירוקרטיה ומכשולים יעמדו בפנינו במשימה להבאת משפחות חדשות לגליל".
פריצת הדרך לשינוי שעליו נאבקו ביישובים הקהילתיים בנגב ובגליל, הגיעה לאחר כניסתו של שר הבינוי והשיכון חיים כץ, שהוביל יחד עם שרת ההתיישבות סטרוק, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ומזכיר הממשלה יוסי פוקס מהלך לתיקון המדיניות. כץ אמר כי שיתוף הפעולה בין המשרדים "מאפשר לראשי הרשויות ולתושבים להמשיך לבנות, להתרחב ולחזק את היישובים באזורי עדיפות לאומית".
חיים כץ צילום: משה מזרחי
ב"פורום ההרחבות הקהילתיות והמאבק להתיישבות בגליל" בירכו גם הם על ההחלטה, אך הזהירו: "זה רק הצעד הראשון. רמ"י חייבת כעת להתאים את תקרת ההנחות למחירי הקרקע הגבוהים בגליל, לשמור על חוק ועדות הקבלה ולתקן עיוותים במכרזים שיוצרים פערים בין מחירי מגרשים ביישובים דומים וסמוכים". בהודעת הפורום נאמר כי "רמ"י חייבת להבטיח מדיניות שוויונית, שקופה והוגנת שתשקף את הצורך האמיתי בחיזוק ההתיישבות, במקום ליצור פערים בלתי מוצדקים בין המתיישבים בגליל. אנו מצפים שרמ"י תפעל במהירות, בשקיפות ובהגינות, ותיישם את האמירות שהושמעו על ידי נציגיה בוועדות".
אופיר שיק, יו"ר לב בגליל וסגן ראש מועצת גליל תחתון, מסר: "החלטת רמ"י היא לא רק טכנית – זה שינוי מגמה של ממש בהתייחסות המדינה להתיישבות בגליל ובנגב. אחרי שנתיים של קיפאון בירוקרטי, המדינה סוף סוף מחזירה את הסמכות ליישובים ולמועצות ומאפשרת להם לגדול. להערכתנו, כבר בשלב הראשון שלאחר התיקון כ-1,200 משפחות בגליל ובנגב יוכלו סוף סוף להתקדם לבניית ביתן".
