תעשיית הנשק העולמית חווה תנופה חסרת תקדים. ההכנסות ממכירת נשק ושירותים צבאיים של 100 יצרניות הנשק הגדולות בעולם עלו ב-5.9% ב-2024, והגיעו לשיא של 679 מיליארד דולר, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו על ידי המכון הבינלאומי לחקר השלום בשטוקהולם (SIPRI).
בפרספקטיבה רחבה יותר, העלייה גדולה עוד יותר. במהלך העשור האחרון, בין השנים 2015 ל-2024, הכנסות 100 הספקים הגדולים ביותר עלו ב-26%. בשנה שעברה, לראשונה מאז 2018, כל חמש חברות הנשק הגדולות ביותר רשמו עלייה בהכנסותיהן.
עיקר העלייה העולמית מגיעה מחברות מאירופה ומארצות הברית, אם כי עליות נצפו בכל אזורי העולם המופיעים ב-100 הראשונים. החריג היחיד הוא אסיה ואוקיאניה, שם בעיות בתעשיית הנשק הסינית הורידו את היקף הפעילות האזורית.
בעיתונות האירופית שסיקרה את הדוח נכתב כי הסכסוכים באוקראינה ובעזה תרמו לגידול, וכי העלייה בביקוש באירופה קשורה "לתפיסת האיום הרוסי על ידי מדינות היבשת".
התפתחות זו נובעת מצד אחד מצרכי אוקראינה עצמה, ומצד שני מצרכי המדינות ששלחו לה ציוד וצריכות לחדש את המלאי שלהן. במדינות אירופה רבות, "ראינו תוכניות בביצוע שיהוו מקור ביקוש נוסף", נכתב בדוח.
הפגזים הצ'כים שקפצו בזכות אוקראינה
למרות העלייה באירופה, 39 מתוך 100 ספקי הנשק המובילים הם עדיין אמריקנים, כולל שלושת הראשונים: לוקהיד מרטין, RTX (לשעבר ריית'און טכנולוגיות) ונורת'רופ גראמן. כלל היצרנים האמריקנים רשמו מחזור מכירות משולב שעלה ב-3.8%, ל-334 מיליארד דולר (288 מיליארד אירו), כמעט מחצית מהסך העולמי. עם זאת, חריגות בתקציב ועיכובים משפיעים על מספר תוכניות מפתח בארצות הברית, כמו מטוס הקרב F-35 והצוללת מסוג קולומביה.
באירופה, מחזור המכירות המצרפי של 26 חברות הנשק הגדולות עלה ב-13%, ל-151 מיליארד דולר. החברה הצ'כית Czechoslovak Group, שנהנתה מהיוזמה הצ'כית לתחמושת המספקת פגזי ארטילריה לאוקראינה, ראתה את הכנסותיה קופצות ב-193% - העלייה החדה ביותר - והגיעו ל-3.6 מיליארד דולר.
יצרני הנשק האירופיים נתקלים גם הם בקשיים בהיענות לביקוש המוגבר, עם אספקת חומרים מורכבת יותר. לדוגמה, החברות הצרפתיות איירבוס וספראן, שלפני 2022 רכשו מחצית מהטיטניום שלהן מרוסיה, נאלצו למצוא ספקים חדשים.
המגבלות על יצוא מינרלים קריטיים שהטילה סין הובילו גם הן חברות כמו טאלס בצרפת וריינמטל בגרמניה לעלויות גבוהות יותר הקשורות לארגון מחדש של שרשרת האספקה שלהן.
הקשר הישראלי וההשפעה של עזה
שני יצרני נשק רוסים מופיעים גם הם בין 100 הספקים המובילים. רוסטק ו-United Shipbuilding Corporation ראו את הכנסותיהם המשולבות עולות ב-23%, ל-31.2 מיליארד דולר, למרות מחסור ברכיבים עקב הסנקציות הבינלאומיות, כאשר הביקוש המקומי מפצה במידה רבה על ירידת היצוא.
תעשיית הנשק הרוסית מתקשה למצוא מספיק כוח אדם מיומן "כדי לתמוך בקצבי הייצור הצפויים הדרושים להשגת יעדי המלחמה של רוסיה", כך צוין בדוח.
אזור אסיה ואוקיאניה היה היחיד שראה את ההכנסות הכוללות של החברות, 23 בסך הכל, יורדות ב-1.2%, ל-130 מיליארד דולר. לפי SIPRI, המצב באסיה אינו אחיד: חברות סיניות מכרו פחות נשק בעוד יצרניות יפניות ודרום קוריאניות ראו את הכנסותיהן עולות, מונעות על ידי הביקוש האירופי.
"סדרה של האשמות שחיתות ברכישת נשק בסין הובילה לדחיית או ביטול חוזי נשק גדולים ב-2024", אמר נאן טיאן, מנהל תוכנית ההוצאות הצבאיות וייצור נשק. ירידה זו העצימה את "אי הוודאות" סביב המאמצים של סין למודרניזציה של צבאה, הוסיף.
תשע מתוך מאה החברות המובילות ממוקמות במזרח התיכון, עם הכנסות משולבות של 31 מיליארד דולר. שלוש מהן ישראליות, אלביט, תעשייה אווירית ורפאל, שמייצגות יותר ממחצית מסכום זה (16%, ל-16.2 מיליארד דולר). "נראה שהתנגדות הגוברת לפעולות ישראל בעזה כמעט לא השפיעה על העניין בנשק ישראלי", ציינה החוקרת בדוח.
