ימים גורליים לעתיד משק האנרגיה הישראלי: היום (חמישי) תתכנס הממשלה לדון בחוק ההסדרים ובתקציב המדינה לשנת 2026, שכוללים גם סעיף בעל חשיבות שבו מבקש האוצר להגביל את יצוא הגז מישראל. במקביל, שר האנרגיה אלי כהן צפוי להודיע על אישור הסכם הגז עם מצרים וגם ועדת דיין עתידה לפרסם את החלטותיה באשר לכמות הגז שישראל תייצא ביחס לכמות שהיא תשמור לשימוש המדינה.
אל מול ההזדמנות המדינית והביטחונית, החשש הוא שישראל תאשר ייצוא רחב של גז שיפגע בביטחון האנרגטי וישפיע על מחירי החשמל, שכ-70% ממנו מיוצר מגז טבעי.
בשנים הקרובות החשמל בישראל צפוי להיות יותר ויותר תלוי בגז טבעי, מה שמציב את הממשלה בפני דילמה רצינית שתובא אל שולחן הדיונים: האם לשמור למדינה את הגז שברשותה המיוצר בעיקר במאגרים תמר ולווייתן, שמתופעלים על ידי תאגיד שברון האמריקני שמחזיק גם במניות של שניהם - או לייצר הזדמנויות כלכליות, מדיניות וביטחוניות מול השכנות הערביות כמו מצרים וירדן ואולי בעתיד מדינות נוספות.
הייצוא לירדן ומצרים אמנם חשוב בהיבטים גיאו-פוליטיים, ואפילו מייצר הכנסות גבוהות יחסית למדינה מתמלוגים ומיסים, אבל כל חלקיק גז שמיוצא, לא יוכל לשמש את המשק המקומי כדי להביא למחירי חשמל נמוכים. כדי לאזן בין האינטרסים הללו נקבע כי פעם בחמש שנים תתכנס ועדה בינמשרדית שתקבע את המדיניות הגז הטבעי לשנים הבאות. כעת, מתכנסת הוועדה, שבראשה עומד יוסי דיין, מנכ"ל משרד האנרגיה.
הוועדה פרסמה בתחילת השנה טיוטת מסקנות, שהיו מאוד שנויות במחלוקת גם בתוך הממשלה. כך, בצעד חריג, אגף התקציבים באוצר והמשרד להגנת הסביבה, שהיו חברים שניהם בוועדה, פרסמו באופן פומבי תגובה לוועדה שכללה מסקנות חלופיות, הקוראות להגדיל את היקף הגז הטבעי שיישמר עבור המשק המקומי, להפעיל מנגנונים שיגבירו את התחרות בין יצרני הגז השונים, ולהגביר מנגנוני שקיפות על היתרי ייצוא הגז. מאז, הוועדה ערכה סבב שבו היא שמעה את תגובות הציבור ובעלי עניין במדיניות, והתכנסה שנית על-מנת לדון במסקנות, אך טרם קיבלה החלטות סופיות.
לאחרונה פורסם ב-ynet כי שר האנרגיה האמריקני כריס רייט ביטל את הגעתו המתוכננת לישראל, בשל סירובו של שר האנרגיה אלי כהן לאשר את הסכם ייצוא הגז למצרים. זאת עד אשר יובטחו האינטרסים הישראליים, ויסוכם על מחיר הוגן לשוק הישראלי. השר כהן דרש שהמחירים לשוק הישראלי יישארו אטרקטיביים.
כעת, אחרי לחצים עצומים מצד הממשל האמריקני שנובעים מהלובי החזק של חברות הנפט והגז, שר האנרגיה אלי כהן צפוי כאמור להכריז על אישור עסקת ייצוא ענקית ממאגר לוויתן למצרים המוערכת בשווי של 35 מיליארד דולר, בה ישראל תתחייב לייצא כמות מסוימת של גז עד שנת 2040. פרטי העסקה התפרסמו כבר מאוגוסט אך מאז אנשי המשרד והשר כהן בחנו מחדש את כמויות הגז שיאושרו, כדי לנסות להימנע מפגיעה עתידית בהספק הגז שיישאר לישראל, מה שישפיע ישירות על התייקרות מחירי החשמל. על אף לחצים גדולים בישראל, כהן רוצה להיות זה שיביא את הבשורה המדינית הגדולה הזו שתגרום לתלות של מצרים בישראל, ולחתום על ההסכם בתנאים שתואמים את האינטרסים הביטחוניים והכלכליים.
לינור דויטש, מנכ״לית לובי 99, הלובי הציבורי, אומרת כי "יש חשיבות כלכלית וגיאופוליטית לייצוא גז, ואנחנו לא מתנגדים לו, אבל השאלה היא כמה. מאגרי הגז שהתגלו בישראל ובעיקרם מאגר לווייתן ותמר יספיקו כדי לענות על הביקוש בישראל לבין 15-25 שנה וטובי הגיאולוגים, ובראשם יוסי לנגוצקי, אבי תגליות הגז, טוענים בתוקף שאין יותר גז למצוא, בטח לא בכמויות משמעותיות״.
עוד אומרת דויטש כי ״כשיגמר הגז נצטרך לייבא ואז המחירים יעלו משמעותית. היצואניות הגדולות ביותר באזור הן קטאר, איראן ורוסיה - בהן אנו רוצים להיות תלויים? מדינות אחרות במצב מלחמה כמו שהייתה בשנתיים האחרונות, יכולות לבחור לא למכור לנו גז, ומה נעשה אז? נצטרך לשלם כל מחיר שידרשו מאיתנו. מחיר הטעות של לייצא יותר מדי פשוט גבוה מדי ומסכן את הביטחון האנרגטי של כולנו״.
ההערכה היא שהשר כהן יודיע על אישור העסקה עם מצרים רגע לפני הדיונים על חוק ההסדרים וההצבעה על מה הוא יכלול. בשוק מעריכים כי תמורת האישור לייצא, יתחייבו בעלי השליטה במאגרים למכור גז לחברת החשמל במחיר נמוך ומוסכם מראש.
לפי הצעת משרד האוצר לתקציב 2026, יוגבל יצוא הגז הטבעי מישראל, במטרה להשאיר יותר גז למשק המקומי, להגביר את התחרות ולהפחית את התלות בייצוא. ההצעה כוללת הגבלת ייצוא יומית (השארת 15% מהביקוש המקומי באדמה), חיוב שותפויות במאגרים למכור את חלקן בנפרד (גם כדי להגביר תחרות), והגבלת ייצוא במקרה של עליית מחירי הגז בשוק המקומי. אולם, מדובר בהצעה שעלולה להשפיע ישירות על הכנסות המדינה דרך קרן העושר שמשמינה כל שנה ממיסי הגז במאות מיליוני דולרים ובכלל היא מעוררת התנגדות מצד חברות האנרגיה ועדיין לא ידוע האם הממשלה תתמוך בה.
