3.5 מיליארד שקל: זהו סכום השיא שגבו חמשת הבנקים הגדולים מציבור המשקיעים ב-2025 עבור עמלות מסחר. הנתון הדרמטי הזה, המשקף זינוק של 18.4% ברווחי הבנקים מסעיף זה תוך שנה אחת בלבד, מסביר בדיוק מדוע הצוות הבין-משרדי המיוחד – המשותף לבנק ישראל, רשות ניירות ערך ואגף התקציבים באוצר – החליט שהגיע הזמן לגעת בחגיגת העמלות.
חצי שנה לאחר שפרסמו את דוח הביניים, ולאחר למעלה משנתיים של עבודה, פרסמו אתמול (ג') הרגולטורים את הדוח הסופי של הרפורמה במסחר הקמעונאי בשוק ההון. המטרה היא לעשות סדר במבנה העמלות, לפשט את חוקי המשחק ולצמצם את מנגנוני הסבסוד העקומים שבהם הלקוחות הקטנים מממנים את מערכי הייעוץ של הלקוחות העשירים. המתווה יתבצע בשלושה שלבים שונים, בהתאם לרמת היישומיות של כל צעד, וכדי למנוע זעזועים ולאפשר לשוק להסתגל.
מטבעות ושטרות (אילוסטרציה)
(צילום: shutterstock)
בשלב הראשון, שאינו דורש חקיקה, הבנקים יוכלו לאפשר ללקוחות לראשונה לעזוב את שיטת התשלום הנפרד על כל פעולה ולעבור למסלול של חבילות שירותים ("הכל כלול"), במסגרתו ישלם הלקוח סכום שקלי קבוע מדי חודש שיכסה הן את דמי הניהול והן מכסה מוגדרת של פעולות קנייה ומכירה.
במקביל, הבנקים יצטרכו לגבות עמלה ייעודית עבור ייעוץ משכנתאות. כיום, שירות הייעוץ בבנקים מוצג כ"חינמי" אך עלותו מגולגלת אל כלל הלקוחות דרך דמי ניהול מנופחים. מעתה, רק לקוח שיבחר לקבל ייעוץ אקטיבי ישלם על כך עמלת ייעוץ ישירה וגלויה, בעוד שמי שאינו מקבל ייעוץ לא ישלם דבר על השירות. ההערכה היא כי בשלב הראשון הבנקים יסבסדו באופן מלא את השירות.
בשלב השני, שמחייב שינוי בתקנות ואסדרה רחבה יותר, יחול שינוי בעמלות ההפצה. כיום, מנהלי הקרנות האקטיביות משלמים לבנקים עמלת הפצה של עד 0.35% על כלל הלקוחות – שארית היסטורית שגורמים בצוות אף מגדירים כ"תשלום שניתן לבנקים בוועדת בכר לפני עשרים שנה כדי שיסכימו להיפרד מהקרנות". המנגנון הזה גורם גם למי שרוכש קרן באופן עצמאי בדיגיטל, ללא שום עזרה, לסבסד בעל כורחו את מערך הייעוץ של הבנקים. לפי המתווה החדש, עמלות אלו יבוטלו ובמקומן תיקבע עמלת תיווך אחידה ומופחתת של 0.2% בלבד. עם זאת, היא תחול גם על קרנות פסיביות. כלומר, ההוזלה בקרנות האקטיביות תקוזז בהתייקרות הקרנות הפסיביות. אך לכך יש להוסיף שעמלת התיווך תשולם לבנק אך ורק אם הרכישה בוצעה בעקבות פעולת ייעוץ בפועל. תקוות הרגולטורים היא כי צמצום העמלה יפנה סוף סוף "בשר כלכלי" ליצרני הקרנות, שיאפשר להם לפתח מערכי ייעוץ עצמאיים מחוץ לבנקים (למשל, דרך סוכנויות הביטוח הגדולות) ולחולל מפץ תחרותי בשוק.
כאן טמונה אחת מנקודות החולשה של הרפורמה: מכיוון שיצרני קרנות הנאמנות יכללו את עמלות התיווך בדמי הניהול של הקרן, ואלו אחידים לכולם, המשמעות היא שלקוחות שמבצעים פעולות ללא ייעוץ עדיין יסבסדו דרך דמי הניהול את הלקוחות שכן מבצעים פעולות בייעוץ. הרגולטורים עצמם מודים בדוח בחצי פה כי לא הצליחו לפתור את העיוות הזה במלואו. כתוצאה מכך, לקוח עצמאי שיפעל לבד בדיגיטל עלול למצוא את עצמו משלם פעמיים: הוא גם ישלם דמי ניהול גבוהים יחסית שבהם מגולמת עמלת תיווך, ובנוסף ישלם לבנק עמלת קנייה ומכירה שממנה היה פטור עד כה. יתרה מכך, החלת עמלת התיווך החדשה בשיעור של 0.2% על הקרנות הפסיביות – מוצר שהיה פטור לחלוטין מעמלות הפצה עד היום – עלולה להוביל לייקור ישיר של דמי הניהול שלהן עבור כלל הציבור. מי שהוחרג מהמהלך הן הקרנות הכספיות, לגביהן הוחלט להשאיר את מודל עמלת ההפצה הנוכחי בבנקים על כנו (בשיעור של 0.1%) ללא עמלות קנייה ומכירה ללקוח, במטרה לשמר אותן כחלופה לפיקדונות.
השפעת המהלך על יצרני קרנות הנאמנות עדיין לא ברורה: מצד אחד, קרנות פסיביות יחויבו כאמור לראשונה בעמלת תיווך; מצד שני, העמלה תחול רק על פעולות של לקוחות מיועצים, בעוד שכיום הקרנות האקטיביות משלמות עמלת הפצה על כלל הפעולות. המשמעות היא שהיקף ההכנסות תלוי גם בהתפתחויות בענף הייעוץ בעקבות העמלה החדשה.
גם אם העמלות שמנהלי הקרנות משלמים יוזלו, לא בטוח שהחיסכון יתגלגל אל הציבור. הסיבה: רבות מהקרנות משתמשות ב"מלכודת דבש" – דמי ניהול נמוכים בתחילת הדרך, שמועלים בהמשך באופן חד ועקבי. מכיוון שמעבר לקרן אחרת נחשב לאירוע מס, אין דינמיקה מלאה של תחרות שתביא לגלגול מלא של ההוזלה לציבור. דינמיקה זו עשויה להתפתח רק אם וכאשר תושלם הרפורמה בחשבון ההשקעות, שתאפשר לסוחרים בשוק ההון ליהנות מפטור עבור פעולות קנייה ומכירה עד היקף מסוים.
בשלב השלישי, הרפורמה תשנה את דמי הניהול שנגבים כיום כאחוז מגובה התיק אחת לרבעון, והם יהפכו לסכום שקלי קבוע שישולם מדי חודש. עם זאת, בעקבות לחצי הבנקים בשימועים, הרגולטורים נסוגו מקביעת מדרגות חובה קבועות בחוק לתיקים קטנים, והנושא רק ייבחן מחדש בהמשך.
החלוקה החדשה מסדרת באופן ברור יותר את מבנה העמלות, אך בטווח הקצר היא עלולה לייצר גם התייקרויות ספציפיות. המפסידים המיידיים יהיו הלקוחות המיועצים, שרגילים במשך עשורים לקבל שירות ייעוץ במסווה של "חינם" וכעת יראו שורה חדשה וישירה של חיוב בחשבון. כאן בדיוק טמון הפרדוקס הצרכני הגדול של הדוח: רק 9% מהלקוחות בעלי התיקים הקטנים (עד 300 אלף שקל) זוכים בכלל לקבל ייעוץ השקעות בבנקים. המשמעות היא ש-91% מהלקוחות הקטנים פשוט מסבסדים במשך שנים, דרך דמי הניהול שהם משלמים, את שירותי הייעוץ היקרים שניתנו כמעט בלעדית ללקוחות האמידים.
הרפורמה אמנם משחררת את הלקוחות הקטנים מהסבסוד הכפוי, אך סקר שבוצע במסגרת הדוח מעלה את החשש לכך שהציבור יסתייג מתשלום על ייעוץ: 66% מהמשיבים המקבלים ייעוץ הצהירו במפורש כי יסרבו להמשיך לקבל את השירות אם הוא יהיה כרוך בעלות ישירה נוספת. הרגולטורים עצמם מודים בדוח כי מדובר באתגר של שינוי הרגלי הצרכנים, אך הם מעריכים כי בטווח הארוך הציבור יתרגל לכך.
בזמן שהרגולטורים משרטטים שלבים ומתווים, השטח עצמו כבר החל לזוז – בעיקר בשל התחרות מצד בתי ההשקעות, שמציעים עמלות מסחר זולות משמעותית מהבנקים, וסוחפים את הדור הצעיר. אמנם כ-85% מתיקי ההשקעות כיום עדיין נמצאים בבנקים, אך כשבוחנים את שיעור חשבונות המסחר החדשים שנפתחו, הרי שאצל חברי בורסה שאינם בנקים (בתי השקעות ואפליקציות מסחר) השיעור זינק מכ-7% בלבד בשנת 2019 לכ-47% בשנת 2024. לא בכדי, בכל הבנקים הגדולים החלו להציע בשנה האחרונה הטבות שונות לסוחרים צעירים, כדי למנוע את הסחף החוצה.
לכן, ניתן להניח שגם ללא הרפורמה כעת, בטווח הארוך התחרות המתגברת הייתה מובילה לשינוי בגובה העמלות, אך השינוי שמקודם כעת יכול לזרז את התהליך, ולתת ללקוחות שמעוניינים בכך כלים להשוות הצעות מהבנקים ולהבין יותר טוב על מה הם משלמים. במובן הזה, הרגולטורים ניקו את האורוות, פישטו את הטבלאות והביאו את הסוסים אל המים, השאלה היחידה שנותרה פתוחה היא האם המשקיע הישראלי ישכיל להשתמש בהם, או שיעדיף להמשיך לשלם את מס האדישות לחשבון של הבנקאי שלו.
כרגע, תיקוני האסדרה המיידיים חלים אך ורק על הבנקים, מה גם שחלק מהצעדים כבר מיושמים הלכה למעשה בבתי ההשקעות – כגון גביית עמלה חודשית שקלית קבועה כדמי ניהול. עם זאת, בכוונת הצוות הבין-משרדי להחיל בעתיד אסדרה זהה גם על בתי ההשקעות (חש"בים) כדי לייצר אחידות מלאה בשוק. מהלך זה צפוי להתממש עם השלמת חקיקת חוק "ברוקר-דילר", אשר יסדיר את פעילותם של בתי ההשקעות ויכפיף אותם באופן מלא לפיקוחה של רשות ניירות ערך. עם זאת, החוק תקוע בכנסת כבר למעלה משנה וחצי מבלי שעבר אפילו קריאה ראשונה, בעוד שכרבע מיליון חשבונות מסחר המנוהלים מחוץ לבנקים פועלים כיום בשוק שאינו מפוקח בצורה מספקת.
אי אפשר לראות את רפורמת ניירות הערך במנותק מהאקלים הכלכלי הנוכחי. הדוח הסופי הזה הוא חלק מ"בליץ" רגולטורי כולל על העמלות שגובים הבנקים. מוקדם יותר השבוע פרסם בנק ישראל רפורמה בעמלות העו"ש, ובמקביל מתגבשת בימים אלו רפורמה בעמלות המט"ח.
