דוח האושר העולמי 2025 של האו"ם שפורסם היום (ה') מציג תמונה מורכבת ביחס לישראל: מצד אחד, חוזקותיה הייחודיות של החברה הישראלית באות לידי ביטוי בלכידות החברתית, באיכות הקשרים וברמת התמיכה הגבוהה, אך מנגד – חלה שחיקה משמעותית באמון הציבור במוסדות המדינה ועלייה ברמת הרגשות השליליים שחווים האזרחים.
ועדיין, כאשר צוללים פנימה אל תוך מסד הנתונים מגלים שישראל, כמו ישראל, גם באחת השנים הקשות בתולדותיה, שוברת שוב את כל הסטטיסטיקות ופורצת את גדרות ההיגיון כאשר אנחנו מוצאים את עצמנו במקום ה-8 בעולם במדד שביעות הרצון מהחיים. איך זה יכול להיות?
3 צפייה בגלריה
מדד שמשקף שביעות רצון מהחיים. מבלים בשוק מחנה יהודה
(צילום: Kartinkin77 / Shutterstock)
לענת פנטי, חוקרת מדיניות אושר בתוכנית למדע, טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר אילן, יש הסבר מלומד ומנומק לכך שגם השנה, על אף שידוע לכל שעברנו גיהינום אישי ולאומי בתוך מלחמה חיצונית ופנימית לא נגמרת, אנחנו עדיין מדורגים בעשירייה הפותחת.
לפני שניגש להסבר, ראשית יש לזכור שמדובר בממוצע תלת-שנתי, כלומר, שתוצאות דוח 2025 מבוססות על ממוצע הדגימה שבין השנים 2022 עד 2024. כלומר, יש כאן כמעט שנתיים שלמות בין 2022 ועד אוקטובר 2023 שלא הייתה בהן מלחמה (אף שכן הייתה מהפכה משפטית), והן מגינות על התוצאה הישראלית ומסבירות – מעבר לכך שאנחנו באמת עם של אופטימיים חסרי תקנה – איך הגענו למקום כל כך גבוה בדגימה של שלוש שנים ששנתיים מהן במצב מלחמה.
חוסן חברתי
"המדד הזה הוא מדד שביעות רצון מהחיים ומשקף יציבות חברתית מבנית, אבל לא בודק את הרגשות שלנו", אומרת פנטי. "הרגשות נמדדים בנפרד, וגם אליהם נתייחס מיד, אבל המדד כשלעצמו מוסבר על ידי שישה פרמטרים: תמ"ג לנפש, תמיכה חברתית, תוחלת חיים, החופש לעשות בחירות בחיים, נדיבות ותפיסת שחיתות".
באילו פרמטרים ירדנו השנה בהשוואה לשנה שעברה, ירידה שהביאה אותנו מהמקום ה-5 ל-8?
"השנה ירדנו בתוחלת החיים כיוון שלצערנו ישראלים רבים נרצחו או נפלו בקרב, ירדנו גם בחופש לעשות בחירות בחיים, וירדנו מאוד ביכולת לתת אמון במוסדות השלטון".
והיכן עלינו?
"בתמיכה חברתית ואיכות הקשרים החברתיים, ובנדיבות שנמדדת על ידי אחוז התרומה לצדקה. התמ"ג לנפש נשאר די זהה למדידה של השנה שעברה ותורם ליציבות המדד. כאשר מסתכלים על הפרמטרים האלה, מבינים מדוע הגענו ברמת התמיכה החברתית למקום ה-5 מתוך 147 מדינות, ומה שעוד מהדהד את זה הוא המדד של מספר הקשרים החברתיים שלנו ואיכותם, שנבדק על קבוצת הצעירים בכל המדינות. ישראל מדורגת במקום 7 בעולם במספר הקשרים החברתיים, ובמקום ה-1 בעולם באיכות הקשרים החברתיים".
המשמעות, אומרת פנטי, מעידה בעיקר על חוסנה של החברה הישראלית, "כי אנחנו חשים ביטחון רב יותר ביכולת שלנו לסמוך על הסביבה שלנו בעת משבר, שזה יתרון קריטי בזמן מלחמה ובזמן מצוקה ומשבר". פנטי מזכירה שבמדד של השנה שעברה שהתבסס על השנים 2021 עד 2023 קבוצת הצעירים בישראל הגיעה למקום ה-2 הכולל בעולם בשביעות הרצון מהחיים. "אם לא המלחמה היינו במקום ה-1 בשביעות הרצון של הצעירים בישראל", היא מעריכה.
והמלחמה רק הדגישה את זה מן הסתם.
"נכון. השאלה ששאלו כדי לענות על הסעיף הזה הייתה: 'כאשר את במצוקה האם יש לך למי לפנות', וכולנו יודעים שבישראל לא חסר למי לפנות ובעיקר במצוקה. אנחנו הרי הכי טובים בתמיכה בזמן משבר והשנה הזו משקפת את זה בדיוק. וגם באופן כללי אין דבר כזה שבישראל לא יהיה לך למי לפנות. זו ליבת הקיום הישראלית, ולכן זה לא מפתיע אותי שאנחנו במקום 5 בעולם בתמיכה חברתית, שזה אחד מ-6 הפרמטרים שמסבירים את המיקום הגבוה שלנו. וגם לא מפתיע אותי שאנחנו השנה במקום ה-1 באיכות הקשרים החברתיים. ככה אני מפרשת את התוצאות שישראל הגיעה אליהן".
ענת פנטי, חוקרת מדיניות אושרצילום: דנה קופלפנטי גם מוסיפה כי הקולגות שלה בעולם ממשיכים לומר לה שישראל היא מקום משוגע שהמודל שלהם לא מצליח להסביר במאה אחוז.
זינוק במדד הרגשות השליליים
מדד האושר העולמי מתבסס על שביעות רצון מהחיים, שהוא מדד יציב המשקף מאפיינים מבניים כמו חוזק הכלכלה, רמת מעורבות חברתית ואיכות שירותי בריאות.
איך רואים את השפעות המלחמה במדדים הרגשיים?
"מתוך 147 מדינות אנחנו במקום 120 במדד הרגשות החיוביים, עלייה של 3 מקומות מהשנה שעברה, אבל במדד הרגשות השליליים עלינו מהמקום ה-60 למקום ה-50 וזה נתון שמשקף שהשנה האחרונה הייתה רוויה בשלושת הרגשות שנמדדו – דאגה, עצב וכעס. כלומר בשנה האחרונה רמת הרגשות השליליים שלנו מאוד עלתה, קפצנו עשרה מקומות למעלה בכמות הרגשות השליליים. זה לא נתון קל. אמנם אנחנו לא במקום ה-1 ברגשות השליליים, אבל אנחנו במגמת עלייה בשנים האחרונות. בדוח של 2023 (שהתבסס על 2020-2022) היינו במקום 119. בשנה שעברה המלחמה העלתה אותנו למקום 60 כהשפעה ישירה של 7 באוקטובר, והשנה עלינו למקום 50".
כלומר, לצד היותנו במקום 8 בשביעות הרצון הכללית מהחיים, אנחנו במקביל במקום 50 בעולם במדד הרגשות השליליים?
"כן. בעוד המדד הכללי כפי שאמרנו הוא לא מדד רגשי אלא מדד שבו מעריכים את החיים באופן כללי, הרי שכאשר פונים למדד הרגשי, רואים שהוא בהחלט משקף את שנת המלחמה הנוכחית ומה שהרגשנו בה – דאגה, עצב וכעס".
3 צפייה בגלריה
ישיבת ממשלה. ישראל במקום ה-109 במידת האמון של הציבור במוסדות השלטון. ירידה של 29 מקומות
(צילום: מעיין טואף/לע״מ)
פנטי מוסיפה שמעבר למאפיינים שאותם בוחנים בדוח, ניתן לייחס את יציבות הדירוג הישראלי לחוזקות של העם בישראל כמו משפחתיות, אמונה, קשרים חברתיים ויכולות התמודדות עם מצבי טראומה – שאלה הם מאפיינים ספציפיים לישראל המגנים על האוכלוסייה הישראלית גם בנסיבות הקשות ביותר.
תמונה מדאיגה במיוחד שעולה מהדוח היא הירידה החדה באמון הציבור במוסדות השלטון, כפי שמשתקף במדד תפיסת השחיתות, שבו ישראל ירדה 30 מקומות – מהמקום ה-80 בשנת 2021 למקום ה-109 השנה במידת האמון שהציבור רוכש למוסדות השלטון. נקודה זו גם מהדהדת את תוצאות הסקר החברתי בישראל מ-2023 שבו נראית ממש צלילה דרמטית ברמת האמון בישראל במיוחד בקרב האוכלוסייה החילונית לשפל חסר תקדים.
"על קובעי המדיניות לפעול לשימור החוזקות הייחודיות של אוכלוסיית ישראל ולבנות מחדש את אמון הציבור, כדי להבטיח ששביעות הרצון מהחיים בישראל תמשיך להיות מהגבוהות בעולם, וגם שהרגשות השליליים שלנו ירדו לרמה הרבה יותר נמוכה שאינה משפיעה על בריאותנו הנפשית והפיזית", אומרת פנטי.
