שיעור המשרות שבסיכון משמעותי לשינוי עקב השינויים בשוק העבודה עומד על 45% בישראל. כך עולה מדו"ח בינלאומי שפרסם היום (א') מבקר המדינה, העוסק במוכנות לשוק העבודה העתידי. מדובר בבעיה שכל העולם מתמודד עמה, כאשר לשם השוואה, שיעור המשרות שבסיכון משמעותי ב-19 מדינות האיחוד האירופי בממוצע עומד על 48%.
הדו"ח, שנעשה בשיתוף עם מבקרי המדינה של האיחוד האירופי, פינלנד, דרום קוריאה, איטליה, בולגריה וצפון מקדוניה, מתייחס לשינויים שצפויים בשוק העבודה בשנים הקרובות, הנובעים בעיקר מההתפתחות הטכנולוגית המואצת בשנים האחרונות שמשנה את הצרכים של השוק ואת המקצועות הדרושים לו. הממצאים של הדו"ח מתבססים על נתונים מ-2018-2019, כך שניתן לשער שהמגמות שנמצאו בו בנוגע להתבססות עולם העבודה על טכנולוגיה רק הועצמו בעקבות המשבר.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
1 צפייה בגלריה
עבודה במפעל. לפי הדו"ח, כבר עתה ניתן לזהות קיטון בדרישה לעבודות רוטיניות או כאלה המתבססות על יכולת פיזית
(צילום: shutterstock)
מהדו"ח עולה כי המשרות שבסיכון משמעותי לשינוי בישראל, שהן כמעט מחצית מהמשרות הקיימות במשק (45%), הן בתפקידים שצפויים להתיישן ולהפוך ללא רלוונטיים בעתיד הקרוב או משרות שעשויות להשתנות באופן דרמטי. שיעור המשרות שמוערכות בסיכון הגבוה ביותר להיעלם בשל אוטומציה הוא בענפי הבינוי, התעשייה ובשירותי התחבורה, אחסנה ודואר. לפי נתוני המבקר נראה כי המשרות שמצויות בסיכון הנמוך ביותר הוא בענף החינוך ובענף המידע והתקשורת.
בישראל, שיעור גדול מתוך המשרות שמוערכות בסיכון גבוה לשינוי הן כאלה שעובדים בהם עובדים ללא השכלה אקדמית ובעלי כישורים נמוכים בשוק העבודה, בעיקר מהאוכלוסייה החרדית והמגזר הערבי. אלה עלולים להיפלט משוק העבודה בשנים הקרובות, שכן רבות מהמשרות שדורשות רק מיומנויות בסיסיות צפויות להיעלם.
בתוך כך כדאי להזכיר את המספר הגבוה של המשרות שמחכות לאיוש בישראל, שעמד בנובמבר על שיא של 143 אלף - כאשר בשירות התעסוקה מסבירים את העלייה המתמשכת במספר המשרות הפנויות בין השאר בכך ששוק העבודה השתנה מהותית במהלך משבר הקורונה, והעובדים, בחלקם, לא התאימו את עצמם אליו. כלומר, הפער בין הצרכים של המשק ליכולות של העובדים רק גדל - וצפוי לגדול עוד לפי המבקר.
עוד מציין המבקר כי שיעור בעלי תואר אקדמי גבוה במיוחד בישראל, כאשר בהשוואה בינלאומית מדובר על שיעור של 20% באיטליה, 21% בצפון מקדוניה, 28% בבולגריה, 33% באיחוד האירופי בממוצע, 46% בפינלנד, ו-50% בקוריאה ובישראל. עם זאת, גם בדו"ח הנוכחי, אנגלמן מבקר את תחום ההכשרות המקצועיות בארץ, שאינן מתוקצבות מספיק ואינן אפקטיביות מספיק, ומזכיר כי פריון העבודה בישראל לשעת עבודה הוא אחד הנמוכים מבין מדינות האיחוד - בישראל פריון העבודה עומד על 42 דולר, באיטליה על 53 דולר, בממוצע האיחוד האירופי 54 דולר, בפינלנד 62 דולר, בבולגריה 26 דולר ובקוריאה 40 דולר.
הפריון הנמוך בישראל נובע בין השאר מרמת מיומנות נמוכה של כוח העבודה, ובהיבט הזה בחן מבקר המדינה את הצורך בהקניית אוריינות דיגיטלית לאורך החיים לשם התאמת הכישורים לדרישות של שוק העבודה. מהבדיקה של המבקר עלה כי לא פחות מ-3.7 מיליון אנשים בגיל העבודה בישראל (18-64) נחשבים לעובדים עם רמת אוריינות דיגיטלית נמוכה או מזערית, כאשר גם כאן, רבים מהם מהאוכלוסיות הערבית והחרדית.
בתוך כך מציין המבקר כי רק 1% מתוך 3.7 מיליון העובדים הפוטנציאליים בעלי רמת האוריינות הדיגיטלית הנמוכה השתתפו בתוכנית ממשלית מודרכת להקניית אוריינות דיגיטלית ב-2019 בישראל. עוד מציין המבקר כי בקורסים מקוונים לשיפור האוריינות הדיגיטלית שיזמו ישראל דיגיטלית ושירות התעסוקה, השתתפו כ-140 אלף אנשים ב-2019, אך עם זאת, לרבים מבעלי האוריינות הדיגיטלית הנמוכה הקורסים לא רלוונטיים, משום שבמקרים רבים אין להם את הכלים בסיסיים כדי להשתתף בלמידה מקוונת. הומלץ על הקניית אוריינות לתלמידים, למורים ולבוגרים מאוכלוסיות מעוטות אוריינות - בפרט האוכלוסייה הערבית והחרדית.
צורך דחוף בהשקעה בשיפור הכישורים של תלמידי בי"ס
עוד בדק המבקר סוגיות הנוגעות למוכנות מערכת החינוך לשוק העבודה המשתנה ואת התאמת סביבת הלימודים בחטיבות העליונות לתשתיות הנדרשות לשם הקניית מיומנויות המאה ה-21.
עלה כי בישראל, כחמש שנים מאז החל משרד החינוך ליישם את "רפורמת הלמידה המשמעותית להקניית מיומנויות המאה ה-21", סבורים כמחצית מבעלי התפקידים בחינוך העל-יסודי - המפקחים המרכזים (מפמ"רים), מנהלי בית הספר ורכזי המקצוע בבית הספר - כי השפעת הרפורמה על קידום הקניית מיומנויות המאה ה-21 לתלמידי החינוך העל-יסודי לא הייתה רבה. עוד נמצא כי מאז יישום הרפורמה ועד מועד סיום הביקורת, לא ערך משרד החינוך תהליך הפקת לקחים שיטתי ומקיף מתהליך היישום.
הדו"ח המשותף של המבקרים מהמדינות השונות מדגיש את הצורך בהשקעה בהון אנושי ובפרט את הצורך בהשקעה בשיפור הכישורים והמיומנויות של התלמידים המהווים את עתודת ההון האנושי העתידי. לצד זאת נדרש גם לשפר ולשכלל את הכישורים של העובדים כיום בשוק העבודה ובמיוחד של מי שלו מיומנויות נמוכות, כך שיוכלו להשתלב בשוק העבודה המשתנה במשרות הנדרשות לכישורים גבוהים יותר ובכלל זה - יכולת לפתרון בעיות, יצירתיות וכישורי חשיבה.
בנוסף, הדו"ח מבהיר כי ניתן לזהות, כבר עתה, קיטון בדרישה לעבודות רוטיניות או כאלה המתבססות על יכולת פיזית. שינוי זה התחזק ובלט במיוחד בתקופת הקורונה ואולם, משבר הקורונה עשוי לשמש כהזדמנות לממשלות לחולל את השינוי הנדרש ולהשקיע בפיתוח כישורים ומיומנויות של כלל העובדים והתלמידים ובכך להבטיח את שילובם המיטבי בשוק העבודה המשתנה.
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן: "הדו"ח משקף את חלקם של מוסדות ביקורת לאומיים בקידום סוגיות חברתיות-כלכליות מערכתיות ובהנעת הממשלות לפעולה בנושאים גלובליים, כמו שוק העבודה המשתנה, מתוך כוונה להבטיח את איכות חיי האזרחים ואת קידום היעדים לפיתוח בר-קיימא לטובת הכלל. אני תקווה שדו"ח הביקורת המשותף ישמש דוגמה להמשך שיתוף פעולה פורה בין מבקרי מדינה לטובת הציבור".
