גדי ביתן, הבעלים של חוות התנינים פצאל בבקעת הירדן שנוסדה לפני כ-40 שנה, תובע מהמדינה באמצעות חברה בבעלותו כ-53 מיליון שקל על הנזקים הכלכליים שנגרמו לו לטענתו, לאחר שהמדינה הרגה ב-3 באוגוסט 2025 מאות תנינים בחווה שלו.
לדבריו, מדובר באירוע שגרם לכך שלא יוכל לשמור על חייהם של התנינים וכן לא לעמוד בעסקת מכירה של התנינים לגורם מסחרי במרוקו עבור עשרות מיליוני שקלים.
התביעה הוגשה בשבוע שעבר באמצעות עו"ד אוהד שלם, עו"ד יעלה שחר ושלומית בייטמן ממשרד עו"ד שלם-כרם, כנגד המנהל האזרחי ביהודה ושומרון, משטרת ישראל, אגף משמר הגבול ורשות הטבע והגנים הלאומיים. התיק יתנהל בבית המשפט המחוזי ירושלים. ביתן אמר ל-ynet כי "כשהם הגיעו להרוג את התנינים הם לקחו לעובד בחווה את הנייד כדי שלא יודיעו לי, מאחר והם ידעו כי ניתן יהיה להוציא מיד צו מניעה. הכל ירד לטמיון. חלק הם הרגו בירי. התנינים שם היו בגיל שבין 50 שנה ל-150 שנה. זה היה מפעל חיים. לאורך כל השנים שמרנו על התנינים ומעולם הם לא פגעו באיש. מבחינת הנזק שנגרם, זו לא מכה קלה בכנף, זו התרסקות של מטוס. 40 שנה של השקעה לא הולכים ברגל".
התביעה הוגשה על ידי חברת "ביתן ניסים ובניו" שהינה בעלת חוות התנינים במושב פצאל שבבקעת הירדן. החווה הוקמה בשנת 1987 ונוהלה על ידי ביתן, שהוא גם קצין בכיר במילואים, העוסק במשך עשרות שנים בחקלאות בנגב ובעוטף. בתביעה נטען כי החווה הוקמה בתיאום מלא עם המדינה, אלא שעל פי הנטען, ב-3 באוגוסט 2025 לפנות בוקר הומתו כל התנינים בחווה על ידי המדינה. בין היתר, פורסם בעקבות המקרה כי המדינה טענה כי גורמים עוינים היו עלולים לפרוץ את הגדר ולהביא לפיזורם של מאות תנינים וכן כי המהלך בוצע על מנת לשמור על שלום הציבור. מנגד, בעל החווה טוען כי "מעולם לא אירעה תקרית בטיחותית או אבטחתית, שפגעה בפועל בשלום הציבור".
"טבחו ב-800 תנינים"
הרג התנינים בחווה גרר ביקורת ציבורית גדולה, בין היתר מארגוני סביבה ואוהבי בעלי חיים. במסגרת התביעה נטען כי "הנתבעים, חלקם רשויות מנהליות, התנהגו כאחרוני העבריינים עת הוציאו להורג וטבחו בלמעלה מ-800 תנינים שגילם למעלה מ-50 שנה, חיות בר מוגנות, שהם קניינה ורכושה הפרטי של התובעת. קשה לתאר את זוועות גיא ההריגה, ואת חייהם של כ-800 תנינים שהוצאו להורג לשווא", נטען.
התובעת ביקשה מבית המשפט לחייב את הנתבעים בפיצוי כספי בגין נזקים ממוניים ושאינם ממוניים שנגרמו לה וכן לחייב את הנתבעים בפיצוי כספי בגין אבדן רווחיה.
התובעת טוענת בתביעה כי סיפורה של החווה החל בתאום מלא מול המדינה ומתוך תחושת שליחות ציונית להשקיע בתחום התיירות והחקלאות באזור בקעת הירדן . התובעת מציינת כי הקימה לפני כמעט 40 שנה חווה לגידול תניני יאור אשר גודלו למטרות מסחר בהתאם להוראות הדין .
עוד נטען כי לאחר עשרות שנים בהן התובעת השקיעה משאבי עתק בהקמה ובפיתוח של החווה , והכל בפיקוח ועידוד המדינה, בוצע שינוי רגולטורי ביחס להגדרת התנינים, ולאפשרות המסחר והתיירות בחוות התנינים. "שינויי הרגולציה, גרמו לכך שהתובעת לא יכלה יותר לעסוק במסחר בתנינים בארץ והיא נותרה עם התנינים בחווה ונגרמו לה נזקים כספיים כבדים. מאמציה של התובעת למצוא פתרון לבעיית התנינים, לרבות הידברות עם הנתבעים לשינוי הרגולציה וניסיונות למכירת התנינים לחו"ל כשלו". עקב כך, נטען, נאלצה התובעת לפנות לבית המשפט העליון ולטענתה במסגרת ההסכמות שהתקבלו בבג"ץ, "התחייבו הנתבעים לסייע בכל אפיק שיביא לסגירת החווה, ולסייע במתן רישוי לצורך שינוע התנינים לחו"ל", טענה המוכחשת על ידי המדינה.
עוד נטען כי עד למציאת גורם מתאים להעביר אליו את כל התנינים, המשיכה התובעת להחזיק ולתחזק את החווה. בין היתר "באמצעות עובד החברה שנמצא יום-יום בחווה, ושמר על ביטחון ושלום הציבור מפני התנינים, כמו גם על שמירת התנינים עצמם".
נטען כי בסופו של יום, לאחר שהתובעת "עדכנה את הנתבעים על הליך המשא ומתן, ביולי 2022, חתמה התובעת על הסכם להעברת התנינים לגוף מסחרי במרוקו והרוכשים אף העבירו לתובעת מקדמה בסך של 150 אלף אירו".
"הרג חד צדדי"
במסגרת התביעה טוענת בעלת החווה כי בניגוד גמור למצג שהציגו לה, החליטו הנתבעים להרוג את התנינים באופן חד צדדי, ללא כל הודעה מוקדמת. כך, נטען, הנפיקו חלק מהנתבעים צו להריגת 300 מהתנינים בחווה. "הנתבעים הסתירו מהתובעת את הצו, לא הודיעו לתובעת על מתן הצו ולא נתנו לה התראה טרם ביצועו".
בתביעה נטען כי "כאחרוני העבריינים , ביום 3.8.2025 לפנות בוקר, הגיעו הנתבעים לחווה, פרצו את שעריה, שברו אותם, נכנסו לחווה, כפו על שומר החווה למסור את הטלפון ואף הרחיקו אותו ועיכבו אותו, בכדי שלא יוכל לדווח על פעולותיהם ולהפריע להרג המוני של כלל התנינים בחווה - חיות מוגנות עליהם המחוקק ביקש להגן, ושהנתבעים אמונים בעצמם על הגנתם".
עוד נטען כי "לאחר שווידאו שלא יהיה מי שידווח, ימנע או יתעד את הרג התנינים, חיסלו הנתבעים את כל התנינים שבחווה - למעלה מ-800 ולאחר מכן במהלך כל הלילה ולמחרת, השמידו והעלימו ראיות כדי להקשות על הוכחת כמות התנינים שהרגו, בשל כך שהרגו כמות פי כשלושה מכמות התנינים לגביה ניתן הצו".
"זה היה מפעל חיים. לאורך כל השנים שמרנו על התנינים ומעולם הם לא פגעו באיש. מבחינת הנזק שנגרם, זו לא מכה קלה בכנף, זו התרסקות של מטוס. 40 שנה של השקעה לא הולכים ברגל"
בנוסף, נטען בתביעה כי הנתבעים לא הבהירו מהו מקור הסמכות בדין של רשות מנהלית "לטבוח סתם כך ב-800 תנינים המוגדרים כחיית בר מוגנת, להרוס מפעל חיים משמעותי בשווי עשרות מיליוני שקלים ולאחר מכן ליטול את גופותיהם של התנינים שנטבחו, תוך השמדת ראיות".
בתביעה נטען עוד כי התנהלות הנתבעים הינה מפלה וחריגה גם ביחס למקרים בהם כן נפגעו בני אדם בישראל מחיות בר , אולם החיות לא הומתו. "בשום מקרה - החיה הפוגעת לא קיבלה גזר דין מוות! מה פשעו 800 תנינים שלא פגעו באף אחד?".
בנובמבר 2025 נשלח לבאי כוח בעלת החווה מכתב תגובה מאגף היועץ המשפטי למערכת הביטחון בו נדחו טענות בעלת החווה וציינו כי פעולת המנהל האזרחי בחוות התנינים "נעשתה בדין ובסמכות...חוות התנינים במושב פצאל הוזנחה באופן חמור לאורך למעלה מעשור" .
כמו כן צוין במכתב התגובה כי חלה סכנה ממשית לשלום הציבור וכי למרות פניות רבות לא נעשה כמעט דבר לתיקון הליקויים הרבים. בנוסף, הוכחש כי נגרם נזק וכי "טענתכם בדבר קיומו של עדר של כ-800 פרטים איננה תואמת את המציאות, ובדיקות שנעשו על ידי גורמי המקצוע טרם ותוך כדי הפעילות במקום מצביעות על היקף קטן בהרבה". עוד צוין כי "טענתכם למגעים מול גורמים שונים במדינות שונות בעולם נבדקה אף היא ונמצא כי לא התקיים כל שיח קונקרטי ובוודאי שלא ניתנה התחייבות על ידי המנהל האזרחי להשתתף במימון פיתרון זה". כמו כן נטען במכתב התגובה לגבי עתירת בג"צ כי לא ניתנה כל התחייבות למימון שינוע העדר לחו"ל או מתן פיצוי וכי העתירה נדחתה.
כפי שנחשף ב-ynet, באוגוסט פורסם כי צעירים תועדו נכנסים לאזור שבו הייתה חוות התנינים, סיכנו את חייהם והשליכו אבנים על התנינים שנותרו במקום. בעקבות כך, המנהל האזרחי החליט כי הפתרון הוא להרוג את כל התנינים.
תגובות: "תנינים ברחו"
ממשרד עו"ד שלם-כרם, באי כוח בעלת חוות התנינים נמסר: "המחשבה שהמינהל האזרחי ורשות הטבע והגנים מסוגלים להוציא להורג, מאות חיות מוגנות, בלי שום התראה, באישון לילה, באכזריות מחרידה, בניגוד לחוק - אמורה להדיר שינה מעיני כולנו, ויש להורות על חקירת האחראים לטבח הנורא הזה. את הפיצוי הכספי, די ברור שהלקוח יקבל - המינהל פעל בניגוד לדין".
עורכת הדין יעלה שחרצילום: שיראל קרימולובסקי
עורך הדין אוהד שלםצילום: שלם כרם משרד עו"דבאשר לתביעה נמסר מדוברות מתפ״ש ורשות הטבע והגנים כי "לא נתייחס להליכים משפטיים בעודם מתנהלים". יחד עם זאת וללא קשר לתביעה נמסרה התייחסות מטעמם בנוגע להחלטה לבצע פעילות בחוות התנינים: "לאחר שורת צעדים שקידמו במנהל האזרחי בשיתוף רשות הטבע והגנים לטובת מציאת פתרונות לחוות התנינים בפצאל ובתום שורת דיונים מקצועיים שהתקיימו, הוחלט כי לאור סיכון החיים הממשי לתושבי המרחב, יש לטפל בסיכון באופן מיידי באמצעות כילוי הפרטים בחווה בתיאום וטרינרי מלא. יצוין כי ההחלטה התקבלה גם על בסיס חוות דעת דחופות של מומחים וטרינריים לפיהן תניני היאור שבחווה, מוחזקים במתחם הנטוש בתנאים ירודים המהווים התעללות בבעלי חיים, וללא גישה מספקת למזון אשר דחפה אותם להתנהגות קניבלית".
עוד נמסר כי "יודגש כי מאז נסגרה החווה בשנת 2013, תשתיות הגידור במקום התבלו ונהרסו, מה שהוביל למספר אירועים בהם תנינים ברחו מהחווה ליישובים ושמורות הטבע במרחב, ובכך יצרו סכנת חיים ממשית לתושבי האזור. במנהל האזרחי פנו לבעל החווה לטובת גידור החווה וטיפול בחיות אך נענו בחוסר שיתוף פעולה והפעולות לא הגיעו לידי יישום. על אף שמדובר בחווה פרטית שהוזנחה על ידי בעליה ומתוך ניסיון להציל את התנינים החיים במרחב, ביצע המנהל האזרחי בשנים האחרונות גידור מחדש של החווה בעלות של מאות אלפי שקלים, אך גם זה לא הביא להגנה הרמטית. לאחר 12 שנים של קידום פתרונות ולאור האירועים מהעת האחרונה שהעידו על סכנה מיידית וממשית לחיי אדם, הובהר כי יש לטפל בסיכון באופן מיידי".
מהמשטרה נמסר כי: "אין מעורבות של כוח מג״ב או משטרה במקרה. צוות מתנדבי מג"ב התבקשו לשהות בתחנת דלק סמוכה בלבד, לצורכי אבטחה נקודתית למקרה של הפרת סדר או אירוע ביטחוני, מבלי שנמסר להם מידע על המתרחש בזירה ומבלי שנכנסו אליה".
