החות'ים הכריזו היום (שני) על חידוש המצור הימי על ישראל ועל סגירת מצר באב אל-מנדב בפני שיט ישראלי, בעקבות חידוש העימות עם איראן. מדובר בצעד שמחזיר לקדמת הבמה הכלכלית את אחד מצווארי הבקבוק החשובים בסחר העולמי.
דובר הזרוע הצבאית של הארגון, יחיא סריע, הודיע על "איסור מוחלט" של תנועה ישראלית בים האדום וקבע כי כל כלי שיט ישראלי ייחשב מטרה צבאית.
עבור המשק הישראלי וזירת הספנות הבינלאומית מדובר בחזרה לתסריט מוכר, אך בנסיבות שונות לחלוטין מאלה ששררו במצור הקודם. מצר באב אל-מנדב, שמחבר את הים האדום למפרץ עדן, הוא שער הכניסה הדרומי לתעלת סואץ. דרך התעלה עובר כ-12% מהסחר העולמי, ובהם רבע מסחר המכולות הגלובלי, נפט, גז ותבואה.
המצור הקודם, שנמשך מנובמבר 2023 ועד ינואר 2025, נחשב לאחד מהשיבושים המשמעותיים ביותר בתולדות הסחר הימי. בתקופה זו תקפו החות'ים יותר מ-100 ספינות סוחר בטילים ובכטב"מים, הטביעו שתי אוניות ואף הרגו אנשי צוות.
התוצאה הייתה נטישה המונית של נתיב ים סוף: חברות הספנות הסיטו את אוניותיהן למסלול שעוקף את יבשת אפריקה דרך כף התקווה הטובה, מהלך שהאריך כל הפלגה בכ-20 יום, ייקר משמעותית את עלויות השינוע והקפיץ את פרמיות הביטוח לסיכוני מלחמה במאות אלפי דולרים להפלגה בודדת.
נמל אילת נמחק
הנפגע הישיר הבולט ביותר בישראל היה נמל אילת. תוך חודש מתחילת המצור צנחו הכנסות הנמל ב-80%, ופעילותו דעכה כמעט לחלוטין. עד יולי 2025 הגיע הנמל לסף קריסה, צבר חוב ארנונה של כ-10 מיליון שקל לעיריית אילת, והוכרז נכס לאומי אסטרטגי כדי להצדיק חבילת סיוע ממשלתית של כ-15 מיליון שקל בשתי פעימות. גם סיוע זה לא הספיק.
מאז השתנתה התמונה מקצה לקצה. ראשית, אם אכן המצור ייצא לפועל, מדובר כעת בשיבוש כפול ובו-זמני של שני צווארי בקבוק. לצד באב אל-מנדב, מצר הורמוז סגור כבר מעל שלושה חודשים בעקבות העימות בין ארה"ב, איראן וישראל.
בעוד המצור הקודם פגע בעיקר בתנועת המכולות, השילוב הנוכחי יחנוק גם את שוק האנרגיה: חביות הנפט כבר הגיעו ל-120 דולר בשלב מסוים, ואילו כעת נסחרות בקצת פחות מ-100 דולר, בעוד התנועה היומית בהורמוז צנחה לכמעט אפס. מאז סגירת הורמוז העבירה ערב הסעודית מיליוני חביות נפט ביום דווקא דרך באב אל-מנדב, כך שמצור חות'י על המצר מאיים כעת גם על נתיב הנפט החלופי שנפתח.
שנית, ענף הספנות העולמי כבר הסתגל מבנית להיעדר נתיב ים סוף. נמל טנג'יר-מד שמול מצר גיברלטר טיפל ב-11 מיליון מכולות ב-2025, לעומת 10.2 מיליון ב-2024 ו-8.6 מיליון ב-2023, זינוק של 28% בתוך שנתיים. ענקית הספנות מארסק (Maersk) הודיעה כי לא תחזור לתעלת סואץ בקרוב, וחברת האפאג-לויד (Hapag-Lloyd) הגרמנית החלה להפעיל נתיבי תחבורה יבשתיים בסעודיה ובעומאן כדי לעקוף את הורמוז.
כמו כן, השתנתה גם המפה הישראלית. חברת הספנות צים (ZIM), שנחשבה לנכס לאומי בעת המצור הקודם, בדרך להימכר להאפאג-לויד ולקרן פימי תמורת כ-4.2 מיליארד דולר, בעסקה שצפויה להיסגר עד סוף השנה, אלא אם כן המדינה תחליט שלא לאשר אותה. במידה שתאושר, ישראל עלולה לאבד חלק מהשליטה על זרוע הספנות העצמאית שלה דווקא בעיצומה של הסלמה ימית.
עם זאת, ההשפעה הישירה על סחר החוץ הישראלי מוגבלת מטבעה. רוב הסחר הימי של ישראל עובר דרך נמלי חיפה ואשדוד שבים התיכון, אליהם מגיעות האוניות גם בעקיפת אפריקה ודרך מצרי גיברלטר. הנפגע המרכזי שוב צפוי להיות אילת, אלא שהפעם נותר לנמל מעט מאוד להפסיד כי הוא גם ככה מצבו רע.
המבחן האמיתי יהיה אם החות'ים יממשו את האיום בפועל ויחזרו לתקוף ספינות, ולא יסתפקו בהכרזה.
