בחודש שעבר התרחש אירוע יוצא דופן בהייטק הישראלי: חברת ויה (Via) ביצעה הנפקת מניות מוצלחת בוול סטריט לפי שווי של 3.65 מיליארד דולר, יותר משוויה בגיוס ההון האחרון שביצעה. זה היה אירוע יוצא דופן לא בגלל עצם ההנפקה, אלא בגלל הזירה שנבחרה למסחר במניות – בורסת ניו יורק (NYSE).
אמנם מדובר בבורסה הגדולה והוותיקה בניו יורק, אבל איכשהו התרגלנו שההייטק הישראלי מכוון תמיד לבורסה המתחרה – נאסד"ק (NASDAQ). עשרות חברות ישראליות נסחרות בנאסד"ק ופחות מ-10 ב-NYSE. ובכל זאת, ההנפקה של ויה, שגרמה להתלהבות בקרב המשקיעים, מעוררת עניין מחודש בבורסה של ניו יורק ובמה שיש לה להציע לחברות ישראליות.
לפני כמה שבועות הגיעה לארץ קסנדרה סאייר, מנהלת תחום השווקים הבינלאומיים בבורסת NYSE, כאורחת של ועידת שוק ההון והפיננסים 2025 של סקאלה בשיתוף כלכליסט, שנערכה באילת. המסר העיקרי שלה היה שעכשיו זה הזמן לצאת בהנפקה בארה"ב: "הסיבה העיקרית שחברות ממשיכות להנפיק בארה"ב היא בגלל הנזילות הגבוהה. כשחברה מצליחה, אתה רוצה להנפיק אותה במקום עם הנזילות הכי גדולה וכרגע זה ארה"ב. כשמנכ"ל חברה רוצה לגייס הון, יש לו אחריות לבעלי המניות ולעובדים להגיע לשוק הטוב ביותר לחברה, שוק שיעריך אותה בצורה הטובה ביותר".
בורסת ניו יורק הוקמה לפני 233 שנה, שנייה רק לבורסה של אמסטרדם. הבורסה שממוקמת ברחוב וול סטריט במנהטן הפכה את שם הרחוב למותג. למעשה, בורסת נאסד"ק אינה ממוקמת בוול סטריט אבל עדיין מכונה בשם הכללי וול סטריט.
עובדה מעניינת: לחברת האם של NYSE – חברת Intercontinental Exchange, שמוכרת לרוב בשם הבורסאי שלה ICE, יש מרכז פיתוח ופעילות נרחב בישראל עם כ-300 עובדים. מלבד פעילות המסחר במספר בורסות לניירות ערך, החברה מפתחת טכנולוגיה בתחום המשכנתאות ובתחום שירותי המידע הפיננסי. מרכז הפיתוח בישראל אחראי לפיתוח מערכות לניהול סיכונים פיננסים.
בתוך כל זה משתלב הצוות של סאייר, שנועד לסייע בגיוס חברות ישראליות למסחר ב-NYSE ובתמיכה בהן בתהליך הרישום. "התחלתי בפעילות של סיקור ייעודי של שוקי ההון בישראל שבסיסו במשרד שלנו בתל אביב", היא אומרת. "מישהי שהתפקיד שלה הוא להקדיש 100% מזמנה למעקב אחרי שוקי ההון הישראליים, כדי לעזור ליידע, לחנך". אנשים שלה משתתפים בכנסים ודיוני שולחן עגול, והמשרד מעניק שירותי ייעוץ של עורכי דין, ראיית חשבון ובנקאות. "התפקיד שלנו הוא לחבר את הנקודות", היא אומרת.
זו הסיבה שאת מגיעה לכאן?
"אחד הדברים שאני מתמקדת בו הוא להראות את המחויבות והתמיכה, גם כעת, באחת התקופות המאתגרות ביותר עבור ישראל. אני פוגשת בשמחה חברות ישראליות בניו יורק כשאני נמצאת שם וכשאני מגיעה לכאן אני פוגשת חברות כאן. מערכת היחסים אחד על אחד מאוד חשובה לי".
סאייר צמודה למכשיר הטלפון כל העת, האפליקציה המועדפת עליה היא אפליקציית שיחות הווידאו פייסטיים. "כשאני נוסעת לחו"ל אני מתקשרת הביתה פעמיים ביום", היא מספרת. "יש לי בן שאני מדברת איתו וגם חשוב לי כאמא וכאישה לוודא שבעלי יודע שאני בטוחה, אתה יודע אני בישראל... אבל הסיבה השנייה היא לוודא שאני זמינה. הרבה חברות לא מבינות ש-NYSE מאוד נגישה".
טקסס תמשוך את המשקיעים?
יש סיבה לעניין שמגלה הבורסה של ניו יורק בחברות ישראליות: תחרות הולכת ומחריפה מול בורסות אחרות – בורסת נאסד"ק בניו יורק בראשן, אבל הרבה בורסות נוספות בארה"ב ומחוצה לה. ממש בימים האחרונים רשות ניירות הערך האמריקנית אישרה את הפעלתה של הבורסה של טקסס TXSE, שבסיסה בדאלאס, והיא מגובה ב-160 מיליון דולר של משקיעים כמו BlackRock ו-Citadel.
הכלכלה בטקסס משגשגת והיא מושכת חברות ענק רבות כמו למשל טסלה ו-SpaceX של אילון מאסק. בעקבותיהן מתעורר שוק הבורסות לניירות ערך, במהלך שעלול למשוך לא מעט הנפקות מניו יורק לדאלאס, בין השאר בזכות תנאי כניסה קלים יותר ומודל מסחר זול יותר. בורסת ניו יורק פתחה במרץ השנה בורסה-בת בטקסס, שהועברה משיקאגו. החברה הראשונה שהנפיקה מניות בבורסה החדשה היא "טראמפ מדיה וטכנולוגיה" של דונלד טראמפ, שמפעילה את פלטפורמת Truth Social. גם בורסת נאסד"ק הגבירה נוכחות בטקסס באמצעות מטה אזורי חדש בדאלאס.
המאבק על דאלאס הוא רק אחד המאבקים בעולמות הבורסות לניירות ערך. מהלך נוסף הוא הכוונה של NYSE ונאסד"ק למסחר 24 שעות ביממה, מה שיוצר לחץ גדול על בורסות במדינות אחרות. בורסת לונדון שוקלת גם היא התרחבות למסחר 24 שעות ביממה, וגם בבורסה הגרמנית בפרנקפורט שוקלים את האפשרות.
ואחרי כל זה, המאבק הגדול מכולם הוא בין NYSE ליריבה העירונית שלה נאסד"ק. בבורסת ניו יורק יש פחות חברות אבל שוק מצרפי של יותר מ-30 טריליון דולר. בנאסד"ק יש יותר חברות אבל שווי השוק שלהן הוא כ-25 טריליון דולר בלבד. כל אחת מהבורסות מוכנה לעשות הרבה כדי למשוך עוד הנפקות אליה.
אפשר להתרשם מהתחרות על חברת קלארנה (Klarna) השבדית, ענקית הפינטק שהתפרסמה כשהודיעה על פיטורי מאות עובדים והחלפתם ב-AI. מאז החברה הספיקה לחזור בה מהמדיניות ההיא, אבל גם לבצע הנפקת ענק לפי שווי של 15 מיליארד דולר. קדם להנפקה מאבק אדירים בין שתי הבורסות בניו יורק על הבאת ההנפקה אליהן, ולסאייר היה חלק חשוב בניצחון על נאסד"ק. "הצוות שלי ואני עבדנו על זה די הרבה זמן, וזה היה מדהים", היא אומרת.
במאבק בין השתיים לא מדובר רק על מי תגייס יותר חברות עם שווי יותר גדול, מדובר גם על מאמץ להעביר חברות בין הבורסות. במאבק הזה ככל הנראה מובילה נאסד"ק, שטוענת כי יותר מ-500 חברות עברו עד כה מ-NYSE אליה. הדוגמה הבולטת, אולי הכואבת מכולן, היא עריקתה של פלנטיר, אחת מחברות הדגל של ההייטק והדיפנסטק האמריקני, ממסחר ב-NYSE למסחר בנאסד"ק. המשקיעים הגיבו בזינוק בשער המנייה אבל זו לא הייתה התוצאה היחידה: פלנטיר השתלבה מיד במדד היוקרתי של נאסד"ק 100. ב-NYSE מלקקים את הפצעים.
המעבר של פלנטיר לנאסד"ק מסמן תופעה של נטישת חברות את NYSE. מה אתם עושים כדי לשנות את המגמה הזו?
"אני חושבת שכל חברה תבחר בורסה לפי מה שמתאים לה. מבחינתנו, אנחנו הובלנו את ההעברות מנאסד"ק ל-NYSE בארבע השנים האחרונות. הרבה חברות גדולות ובנקים פונים אלינו. למשל חברת הפינטק Fiserv, ששווה 73 מיליארד דולר, שעברה אלינו בשנה שעברה. עוד חברה שעברה לאחרונה היא Virtu, אחת מחברות עשיית המסחר הגדולות. אלו חברות גדולות שקיבלו החלטה מודעת מאוד להגיע לבורסה של ניו יורק".
"לעזור לחברות מכל העולם לבוא ולגייס הון"
מאות חברות שאינן אמריקניות נסחרות ב-NYSE, המספר הכי גדול הוא של חברות קנדיות, ובאופן מפתיע אחריהן באות חברות סיניות. שלישית במספר החברות היא בריטניה ואחריה ברזיל. חברות ישראליות יש מעט יחסית, פחות מעשר. מלבד ויה הצטרפה לבורסה חברת הפארמה נאסוס (Nasus Pharma), שהנפיקה מניות בחודש שעבר לפי שווי של 75 מיליון דולר. בין החברות הישראליות הנוספות ב-NYSE נמנות גם פייבר (Fiverr), ריסקיפייד (Riskified), סנטינל וואן (SentinelOne) וכמובן טבע וצים.
המאבק על דאלאס הוא רק אחד המאבקים בעולמות הבורסות לניירות ערך. מהלך נוסף הוא הכוונה של NYSE ונאסד"ק למסחר 24 שעות ביממה, מה שיוצר לחץ גדול על בורסות במדינות אחרות. בורסת לונדון שוקלת גם היא התרחבות למסחר 24 שעות ביממה, וגם בבורסה הגרמנית בפרנקפורט שוקלים את האפשרות
הג'וב העיקרי של סאייר הוא למשוך חברות נוספות מכל העולם לבצע הנפקת מניות ב-NYSE, אם הנפקה ראשונית ואם הנפקה מקבילה לבורסה שבה הן נסחרות כעת. "המשקיעים ירוויחו אם אנחנו ניתן להם גישה לחברות שבאות ומגייסות הון ומחזירות אותו למקום שבו הן מפעילות את העסק שלהן. זה מדהים וזה אחד הדברים שאני ממש גאה בהן – לעבוד בחברה שבה אני יכולה לעזור לחברות מכל העולם לבוא ולגייס הון", היא אומרת.
כדי לעשות את זה היא נוסעת ממדינה למדינה, נפגשת עם מנכ"לים ומשקיעי הון סיכון, משתתפת בכנסים, מכריזה על שיתופי פעולה לעידוד רישום כפול, כמו למשל עם הבורסה של תל אביב, הבורסה של אינדונזיה (IDX) והבורסה של סינגפור. לא מזמן היא הובילה על רצפת המסחר את אירוע ציון יום ההולדת ה-60 של סינגפור. לסינגפור שמור אצלה מקום מיוחד, כילידת המדינה.
במסעותיה ברחבי העולם היא מרבה להתראיין לתקשורת המקומית, כמו למשל הריאיון הזה. לטיימס הלונדוני היא אמרה שההנפקה בבורסה של ניו יורק יכולה להיות חלון הראווה של חברות בריטיות, חלק מהחלום האמריקני. "תנו לנו את החברות שלכם שמוערכות בחסר", הייתה הכותרת. לאתר החדשות הסיני Yicai היא אמרה ב-2023 שהבורסה של ניו יורק רק מחכה לחברות סיניות: "השנה הבאה היא שנת הדרקון, וזה אמור להיות מבשר טובות. ייתכן שנראה עוד חברות סיניות שבאות לחגוג בבורסת ניו יורק ולצלצל בפעמון כאן".
בראיון ל"קוריאה טיימס" היא אמרה שיותר ויותר חברות שנסחרות בקוריאה מבקשות להנפיק מניות ברישום כפול גם בבורסת ניו יורק. כמעט כל החברות הקוריאניות שנסחרות בארה"ב נמצאות ב-NYSE ורובן נסחרות ברישום כפול, אבל מאז 2021 לא הצטרפו אליהן חברות קוריאניות חדשות. "כאשר חברה רשומה בפלטפורמה שלנו אנשים יודעים מי היא, מה היא עושה, מה המודל העסקי שלה, וזו רשת חזקה מאוד של חברות רשומות והקהילה", אמרה.
המסרים של סאייר חוזרים בכל השיחות האלה: עכשיו הוא הזמן לצאת בהנפקה, NYSE היא הפלטפורמה הבולטת והמכובדת ביותר בארה"ב, המודל העסקי שלה אטרקטיבי לחברות בינוניות וקטנות ולא רק לחברות ענק, רישום כפול מומלץ ביותר וההנפקה ב-NYSE מאפשרת לחברות להשיג נזילות גבוהה. לאלה היא מוסיפה את המסרים המותאמים מקומית לכל שוק, והיא מכירה היטב את השווקים השונים, בין השאר בזכות צוותי אנליסטים שעוקבים אחריהם.
השוק הישראלי מאתגר במיוחד עבור סאייר. מרבית החברות שמתעניינות בהנפקה בארה"ב הן חברות הייטק וההנחה הרווחת בישראל היא שהבורסה שמכירה את ההייטק ונותנת לו את ההערכות הנכונות היא נאסד"ק. סאייר מנסה "להפריך את המיתוס" כמו שהיא מכנה את זה: "יש לנו חברות טכנולוגיה ממש נהדרות, שרשומות אצלנו. אנשים חושבים שתעשייה הולכת ל-NYSE וטכנולוגיה הולכת למקום אחר, אבל זה לא נכון. מאז 2014 חברות טכנולוגיה, חברות תרופות ומדעי החיים, גם כאלה שאינן רווחיות, יכולות להנפיק על בסיס שווי שוק שלהן ולא על בסיס רווחיות. מבחן שווי השוק הוא המבחן המשמעותי".
רשימת החברות הטכנולוגיות שנסחרות ב-NYSE כוללת שמות כמו עליבאבא, Tencent Music, ספוטיפיי, Reddit. בשנה האחרונה הצטרפה גם חברות הקריפטו Circle ו-Bullish, חברת טכנולוגיית הבריאות Hinge Health, חברת האינשורטק Accelerant Holdings, וכאמור, גם ויה הישראלית. "אז אם אתם אומרים שבורסת ניו יורק לא מוכרת בתחום הטכנולוגיה, אז אני אומרת - אתם לא באמת שמים לב", אומרת סאייר.
כשמדברים עם מנכ"לים או משקיעי הון סיכון ישראלים שומעים מהם שיעד הצמיחה לחברות טכנולוגיה הוא ברור: הנפקה בנאסד"ק. זה אולי מיתוס, אבל הוא מאוד חזק בישראל.
"אני לא מסכימה עם זה. הייתי אומרת שהבורסה של ניו יורק היא בעצמה חברת טכנולוגיה ממש גדולה. אם מסתכלים על חברת האם שלנו ICE – Intercontinental Exchange, חברה בשווי של 100 מיליארד דולר, אז חלק גדול מהאסטרטגיה שלה הוא בתחום הטכנולוגיה. אז אם חברות הייטק ישראליות מחפשות שיתוף כזה, הן צריכות חברה כמו ICE. יש לנו את המערכת, יש לנו את הטכנולוגיה, ואחד הדברים החשובים הוא לעזור לחברות למנף את הטכנולוגיה שלנו כדי לעזור להן לספר את הסיפור שלהן".
יכול להיות שחברות ישראליות לא יודעות את זה?
"למען האמת זה עניין של לוודא שהחברות יודעות את זה. זה חלק גדול מהעבודה שלנו. החלק הקל הוא שאנחנו הבורסה הגדולה ביותר, הרחבה ביותר בתחום הטכנולוגיה, אנחנו רק צריכים לוודא שהחברות יודעות את זה".
