ברקע החשש מהתקדמות של צירים עוקפים באזור, בהם מסדרון הסחר שמקדמות טורקיה וסוריה, חברת נמלי ישראל מגבירה את הלחץ על הממשלה לקידום המעורבות הישראלית בפרויקט המסדרון הכלכלי הודו-מזרח תיכון-אירופה. בשבועות הקרובים צפויה חנ"י להגיש לאישור הממשלה תוכנית אסטרטגית ראשונה מסוגה להקמת נמלים יבשתיים בישראל, כך הוכרז הבוקר (חמישי) בכנס Mare Med שנערך בתל אביב.
התוכנית נועדה להוות את יריית הזינוק המעשית ליישום היוזמה מהזווית הישראלית, באמצעות חיבור פיזי ולוגיסטי בין נמלי הים, רשת מסילות הרכבת והמרכזים הלוגיסטיים. הצעד מיועד לקבע את מעמדה של ישראל כצומת סחר מרכזי בין אסיה לאירופה ולהתקדם משלב החזון לשלב הביצוע.
ההודעה על הגשת התוכנית נמסרה במהלך פורום בינלאומי מיוחד שכינסה חנ"י בהשתתפות דרגים מקצועיים ובכירים מישראל, ארה"ב, יוון, האיחוד האירופי וירדן, לצד נציגי חברות ספנות, מפעילת נמל חיפה, נמל אשדוד ומספנות ישראל. במסגרת הכינוס הוחלט על הקמת פורום מקצועי בינלאומי קבוע וצוותי עבודה שיבטיחו תיאום שוטף ויפגשו אחת לחודשיים להסרת חסמים רגולטוריים ותפעוליים.
הדחיפות הגוברת לקידום המסדרון נשענת על הטלטלה המתמשכת בענף הספנות והסחר הימי העולמי. המתקפות של המורדים החות'ים בתימן במצר באב אל-מנדב ובים האדום שיתקו חלקים נרחבים מהתנועה המסחרית לכיוון תעלת סואץ, ואילצו חברות ספנות רבות להסיט מכולות למסלול העוקף את אפריקה. במקביל, המתיחות האזורית מול איראן והחשש המתמיד מפגיעה בחופש השיט במצר הורמוז הובילו לזינוק במחירי הביטוח הימי ולחיפוש דחוף אחר נתיבים עוקפים.
במציאות שבה שרשראות האספקה העולמיות חשופות לשיבושים תכופים, פרויקט IMEC נתפס כמכפיל כוח אסטרטגי. המסדרון מציע חיבור משולב של מסלול ימי מהודו למפרץ הפרסי, ומשם ציר רכבתי ולוגיסטי שיעבור דרך ערב הסעודית וירדן ישירות לנמלי הים של ישראל, שיהוו את שער היציאה לכיוון נמלי יוון ואירופה. עבור הכלכלה הישראלית והגלובלית, מדובר בחיסכון של ימי הפלגה יקרים וביצירת עורק סחר יציב שאינו תלוי בנקודות תורפה ימיות.
"פרויקט IMEC הוא הזדמנות היסטורית להפוך את ישראל לצומת סחר מרכזי, והשאלה היא לא אם הפרויקט ייצא לפועל אלא מתי. החזון ברור והצורך קריטי, אך התחרות על נתיבי הסחר העולמיים הולכת וגוברת וחלון ההזדמנויות לא יישאר פתוח לנצח", אמר הבוקר מנכ"ל חברת נמלי ישראל, פנחס צרויה. עוד הוסיף צרויה כי "הקמת צוותי העבודה הבינלאומיים היא צעד מעשי חשוב בדרך למימוש החזון ולהבטחת מקומה של ישראל בנתיבי הסחר של העתיד".
יו"ר חנ"י, חזי חאלאויה, ציין בכנס כי "מסדרון IMEC אינו רק נתיב לוגיסטי, אלא גשר אסטרטגי המחבר בין המזרח התיכון לאירופה. שרשרת אספקה חזקה ועמידה נבנית ברציפים, ברכבות ובתשתיות הלוגיסטיות, הטכנולוגיות והאנושיות". עוד הדגיש חאלאויה כי "ביסוס מעמדה של ישראל ב-IMEC אינו רק מהלך כלכלי, אלא נדבך מרכזי במיצובה האסטרטגי באזור ובחוסן הלאומי של המדינה לעשורים הבאים".
מימין: רועי כחלון, מנהל רשות החברות; חזי חאלאויה, יו"ר חברת נמלי ישראל; מאיה סולומו, שגרירת יוון בישראל; פנחס צרויה, מנכ"ל חברת נמלי ישראל
(צילום: אלון שפיגל)
בדרג הממשלתי מצביעים על כך שמימוש המיזם ידרוש מנגנונים מהירים מהמקובל כיום בפיתוח תשתיות לאומיות. "לישראל יש הזדמנות אדירה להפוך לצומת שמחבר בין כלכלות, מקדם צמיחה ומייצר יתרון אסטרטגי ארוך טווח. החברות הממשלתיות אחראיות על חלק משמעותי מהתשתיות שיאפשרו את מימוש הפרויקט, ורשות החברות תפעל לקידומו", אמר מנהל רשות החברות הממשלתיות, רועי כחלון. עוד ציין כחלון כי "על הממשלה לייצר את התנאים, הסמכויות והכלים שיאפשרו לחברות לפעול במהירות, בגמישות וביעילות".
חלק מרכזי בשיחות הבוקר התמקד בחיבור הימי והיבשתי ליוון, המבקשת לבסס את נמליה, ובראשם פיראוס וסלוניקי, כשער הכניסה של המסדרון לאיחוד האירופי. "ישראל היא שותפה חיונית במרחב האזורי. מיקומה הגיאוגרפי, תשתיות הנמלים שלה והיכולות הטכנולוגיות מהווים תרומה חשובה לפיתוח קישוריות אמינה ומודרנית", אמרה שגרירת יוון בישראל, מאיה סולומו. עוד הוסיפה השגרירה כי "יוון נכונה לפעול בשיתוף פעולה עם ישראל ועם כלל השותפות כדי לסייע במימוש מלוא הפוטנציאל של המסדרון".
