מחשבים קוונטיים הם בעלי יכולת חישובית עצומה, והם עתידים להצעיד את האנושות קדימה בפתרון בעיות שהן בלתי פתירות כיום. הבעיה היא שהפיתוח מסובך ביותר ועד כה פותחו מחשבים קוונטיים ניסיוניים, ללא יכולת ביצועית מסחרית. חברת הסטארט-אפ הישראלית קיו-פקטור (Q-Factor) יוצאת היום מתחת לרדאר עם הצהרת כוונות דרמטית: להציג מחשב קוונטי עם מיליון קיוביטים (יחידות החישוב הקוונטי). לשם השוואה – למחשב הקוונטי הגדול ביותר כיום יש כ-6,000 קיוביטים ומרבית החברות האחרות בקושי חצו את רף 1,000 הקיוביטים.
קיו-פקטור מודיעה היום על גיוס סיד בהיקף 24 מיליון דולר בהובלת קרנות ההון סיכון NFX ו-TPY Capital, ובהשתתפות הקרנות אינטל קפיטל, Korea Investment Partners, Deep33 ו-Matias Ventures. כמו כן החברה קיבלה מענק מרשות החדשנות.
התחרות בין חברות המחשוב הקוונטי בעולם, היא בראש ובראשונה על הטכנולוגיה שתתברר כמובילה להצלחה בפיתוח מחשב בגודל משמעותי. בעוד חברות הענק IBM וגוגל מפתחות מחשבים מבוססי מוליכים למחיצה שדורשים קירור קיצוני, טכנולוגיות מתחרות נראות כבעלות פוטנציאל גדול יותר להצלחה. קיו-פקטור בחרה בטכנולוגיה המכונה "אטומים נייטרליים", שנשלטים על ידי קרני לייזר.
1 צפייה בגלריה
מייסדי Q-Factor - מימין פרופ עופר פירסטנברג, פרופ' יואב שגיא, דר גיא רז, פרופ ניר דודזון
(אייל טואג)
החברה הוקמה השנה על ידי ארבעה מייסדים, כולם בוגרי תוכנית "תלפיות" ובעלי שנות ניסיון רבות במחקר בתחום האטומים הניטרליים במכון ויצמן ובטכניון: פרופ' ניר דודזון (לשעבר דיקן הפקולטה לפיזיקה בוויצמן), פרופ' עופר פירסטנברג, פרופ' יואב שגיא וד"ר גיא רז. שלושת הראשונים עומדים בראש המעבדות המובילות במכון ויצמן ובטכניון והרביעי מביא ניסיון רב בהובלה טכנולוגית ובהקמה של חברות דיפ-טק. הטכניון ומכון ויצמן הם מבעלי המניות בחברה, שהוקמה לצורך יישום מסחרי של המחקר הבסיסי בפיזיקה אטומית שבוצע במעבדות.
אתגר הטכנולוגיה
אם קיו-פקטור תצליח לפצח את הארכיטקטורה שתביא אותה למיליון קיוביטים, היא לא רק תהיה שחקנית מובילה בשוק הקוונטי, אלא עשויה להיות החברה שתהפוך את המחשוב הקוונטי, מכלי מחקרי לכלי שמשנה תעשיות שלמות – מתרופות ועד הצפנה. החברה לא הסבירה כיצד בכוונתה לפתוח פער כה גדול מול מאמצי הפיתוח של החברות המתחרות בעולם. היא גם לא נקבה בלוחות זמנים להגעה ליעד.
בהתחשב בכך שבין המתחרות שלה נמצאות ענקיות כמו QuEra או Pasqal, וגם Oratomic שהיא השיאנית הנוכחית עם 6,100 קיוביטים, כולן פועלות בתחום האטומים הנייטרליים וכבר גייסו מאות מיליוני דולרים, אין ספק שהאתגר שניצב בפני קיו-פקטור אינו מבוטל.
בחברה מסבירים שאטומים ניטרליים מהווים קיוביטים מצוינים: הם חלקיקים יציבים, המסוגלים לאחסן מידע קוונטי לפרקי זמן ארוכים ובו בזמן ניתנים לשליטה מדויקת באמצעות לייזרים בלבד, ללא צורך בקירור קיצוני או בתשתיות חיווט מורכבות. עם זאת אומרים בחברה, שהפלטפורמות הקיימות כיום בתחום המחשוב הקוונטי, עדיין קטנות בכמה סדרי גודל מהיקף הקיוביטים הנדרש, על מנת לייצר ערך עסקי אמיתי. המעבר מאלפי קיוביטים בודדים למערכים של מאות אלפים או למיליוני, הוא הרף הנדרש ליישומים שימושיים, ולשם כך אין די בשיפור הדרגתי אלא נדרשת "קפיצת מדרגה ארכיטקטונית". לדברי היזמים, הם בחנו לעומק את מגבלות הדור הנוכחי של מחשבים קוונטיים המבוססים על אטומים ניטרליים, זיהו את צווארי הבקבוק הארכיטקטוניים שמונעים צמיחה מעבר להיקף של אלפי קיוביטים, ופיתחו גישה חדשה שמטרתה לאפשר גידול אל מעבר למיליון קיוביטים.
המירוץ לקיוביטים
בישראל פועלות מזה מספר שנים חברות שמפתחות מחשבים קוונטיים: קוונטום ארט שמתבססת על טכנולוגיית יונים כלואים, קוונטום סורס שמפתחת קיוביטים פוטוניים, קוונטום קור שמפתחת שבבים בטכנולוגיית מוליכי על וקוונטום טרנזיסטורס שמתבססת על יהלום סינטטי. עם זה קיו-פקטור מתייצבת בצמרת גיוסי ההון בתחום כשרק חברת קוונטום ארט גייסה סיד בהיקף דומה – 24 מיליון דולר.
מעניין לציין שגם קוונטום קור שנחשפה בשנה שעברה, הצהירה על כוונה להגיע ליעד של מיליון קיוביטים, אך היא עשתה זאת עם סבב סיד צנוע יותר של 9 מיליון דולר. עד כה גייסה החברה 35 מיליון דולר, קוונטום סורס גייסה 77 מיליון דולר וקוונטום ארט גייסה 124 מיליון דולר. שלוש חברות קוונטום ישראליות נוספות, שאינן מפתחות מחשבים אלא טכנולוגיה נלווית הן קדמה, שגייסה עד כה 31 מיליון דולר, קלאסיק, שגייסה 180 מיליון דולר וקוונטום משינס שגייסה 280 מיליון דולר.
"תחום המחשוב הקוונטי זקוק כיום למהפכה ולא להתקדמות הדרגתית," אומר פרופ' עופר פירסטנברג, מייסד-שותף והמדען הראשי של קיו-פקטור. "המערכות הקיימות קטנות מדי כדי לממש את ההבטחה של מחשוב קוונטי, ושיפורים מדורגים לא יסגרו את הפער. פיתחנו ארכיטקטורה שמיועדת לגדילה רציפה, שיכולה להוביל מערכות מבוססות אטומים ניטרליים מאלפי קיוביטים למיליונים ואף מעבר לכך."
גיגי לוי-וייס, שותף בקרן NFX: "לארבעת המייסדים יש ניסיון אמיתי בהפיכת הידע המדעי למוצר מסחרי. הם נמצאים בעמדה ייחודית כדי לממש את אחד היעדים השאפתניים ביותר בתחום המחשוב הקוונטי." דקל פרסי, שותף ב-TPY Capital: "אנחנו משקיעים בתחום המחשוב הקוונטי כבר שבע שנים במהלכן בחנו עשרות חברות בתחומי פעילות שונים בעולם הקוונטי. ההישג הארכיטקטוני של הצוות בלט מיד, והגישה שלהם לגדילה הפכה את ההשקעה להחלטה ברורה עבורנו."
