מתפרסם בשיתוף הקריה הרפואית רמב"ם
באחד האשפוזים של אמו ברמב"ם, כשכבר היה נדמה שהמחלה מתקדמת לכיוון הלא נכון, ישב לידה מאור שלמה - יזם הייטק בן 32 בלבד - ואמר לה, חצי בצחוק-חצי ברצינות: "אמא, אני צריך שתרגיעי את הגוף. אנחנו צריכים לקנות לך שנתיים, כי אולי ה-AI לא ירפא סרטן, אבל הוא יקנה עוד שנה-שנתיים".
ריאיון עם מאור שלמה - מייסד "Base 44" ושותף מנהל ב-"Second Light" בוועידת "החדשות ברפואת המחר"
(צילום: streame)
את השנתיים האלה, לצערו של שלמה, אי אפשר היה לקנות - ולפני כחצי שנה, אמו נפטרה מסרטן ריאות. "היא קיבלה ברמב"ם טיפול מדהים", סיפר בוועידת Rambam Tomorrow של ynet ורמב"ם. "אבל התסכול מהמחלה הזאת נשאר, ומתוכו הקמתי את 'Second Light'".
"Second Light", היא קרן פרטית שמשקיעה בסטארט-אפים לחקר מחלת הסרטן ולפיתוח טיפולים, ושלמה - מי שנחשב בתחילת דרכו לילד הפלא של ההייטק הישראלי - מממן אותה בעצמו, מהכסף שקיבל כשמכר בשנה שעברה את "Base44", החברה שייסד, ל-"Wix" בכ-80 מיליון דולר.
מהתקופה שבה ליווה את אמו החולה הוא יצא גם עם מסקנה שנשמעת מפתיעה מפי מי שכל הקריירה שלו בנויה על בינה מלאכותית: "גם כש-AI יצליח לפתור המון בעיות רפואיות, בסוף צריך רופא שיישב מול המטופל, יבין אותו וייתן לו תקווה".
"רעיונות זה דבר זול"
הסיפור האישי הביא את שלמה לתחום הרפואה, אבל הקרן שלו בנויה על טענה אחת, שחזרה בריאיון בכמה ניסוחים. בפשטות: בינה מלאכותית כבר יודעת לייצר רעיונות לתרופות חדשות הרבה יותר מהר משאפשר לבדוק אותם, ולכן מה שיעכב את הרפואה בשנים הקרובות הוא לא הרעיון אלא הבדיקה.
"אני רואה את זה בחברות שהקרן משקיעה בהן", הסביר. "ה-AI עוזר למצוא תרופות טובות יותר ולנתח תוצאות של ניסויים. אם אני אומר לו 'תמצא מחקרים חדשים, תתכנן מולקולה חדשה נגד סרטן', אפשר לקבל בתהליך הזה אלפי מועמדים לתרופות".
בעולם התוכנה, הוסיף, אומרים שרעיונות הם דבר זול - מה שקובע הוא הביצוע - ועכשיו זה נכון גם לרפואה: "צוואר הבקבוק יהיה היכולת לבדוק את הרעיונות האלה במציאות - על תאים, במעבדה, בגוף של מטופל".
מאור שלמה: "עולם הטכנולוגיה יכול ללמוד קצת ענווה מעולם הרפואה - באים חבר'ה כמוני וחושבים שהם יכולים להזיז משהו. אבל עולם הרפואה יכול ללמוד מעולם הטכנולוגיה קצת על פתיחות ושינוי"
בדימוי שלו, "ה-AI הוא הביולוג והכימאי הכי מהיר והכי חכם. אבל גם הביולוג והכימאי הכי חכם, צריכים לנסות את זה במציאות".
את התקדים הוא מוצא במתמטיקה. שם, בניגוד לרפואה, ה-AI יכול להציע השערה ולבדוק בעצמו, מיד, אם היא נכונה - ולכן הקפיצה שם הייתה מהירה: בתוך זמן קצר עברו המודלים מהוכחה של משפט שולי אחד - לשורה של הוכחות חשובות.
"ברגע שה-AI יכול לבדוק את התוצאות של עצמו, הוא חושב יותר מהר מאיתנו, מנתח אותן ומייצר את הניסיון הבא", וזה בדיוק מה שחסר ברפואה: דרך לבדוק רעיון מהר.
"ככל שנדע לדמות את הגוף טוב יותר במעבדה, כך נדע מראש איך מטופל יגיב לתרופה"
(צילום: shutterstock)
ואם היית מקבל תקציב בלתי מוגבל - איזו בעיה אחת היית פותר?
"את היכולת לבדוק טיפולים מחוץ לגוף של המטופל על אורגנואידים (תאים אנושיים שמגדלים במעבדה כדי שידמו איבר או גידול - ש"כ). לדעתי זו בעיה מרכזית, והיא מאוד קשה, כי לחקות את גוף האדם זה אירוע נורא מורכב.
"למשל האימונותרפיה - תרופות שלא תוקפות את הסרטן ישירות, אלא מפעילות נגדו את מערכת החיסון של החולה. בצלחת של תאים אין מערכת חיסון, אז יהיה לי קשה לנסות תרופה כזאת על יצור חי שהוא לא בן אדם. זה חלק מהסיבה שהניסויים הקליניים לוקחים הרבה זמן ושיש בהם סיכון.
"ככל שנדע לדמות את הגוף טוב יותר במעבדה, כך נדע מראש איך מטופל יגיב לתרופה ועד כמה היא עלולה להיות רעילה לו. ננסה המון רעיונות לפני שנגיע למטופל הראשון, ונעניק לרגולטור ביטחון להתקדם גם בלי ניסויים בעכברים - שאנחנו יודעים שרק לעיתים רחוקות מנבאים מה יקרה בבני אדם".
לא להפוך את כולם לרופאים
שלמה, "מאוד חדש בתחום" כהגדרתו, מחפש כל הזמן הקבלות בין עולם התוכנה שלו לעולם הרפואה - ומודה שלא כולן עובדות.
"Base44" למשל, קמה על הרעיון שכל אחד יכול לבנות תוכנה בלי לדעת לתכנת, "ולקח לי הרבה זמן להבין שזה לא בדיוק מתרגם לעולם הרפואה", הוא מודה. "זה לא שנהפוך את כולם לרופאים, אלא שנעזור לרופאים לעשות הרבה יותר".
"אם אתה לא נותן ל-AI את כל הממדים של המטופל - הדימות, ריצוף ה-DNA, הסימפטומים, הרקע המשפחתי - הוא ייתן לך תשובות לא נכונות, ואז הרופא יאבד את האמון בו מאוד מהר"
ההקבלה שכן עובדת, לדבריו, היא מה שה-AI עשה למתכנתים: הוא לא מחק את התפקיד, אלא העניק לכל אחד מהם תפוקה גדולה בהרבה. "לפי הדוחות האחרונים, אנחנו חברה עם רבע מיליארד הכנסות וקצת מהנדסים, משהו שלא היה מתאפשר פעם".
את העבודה של הרופא כיום, הוא מתאר כ"כמעט בלתי אפשרית": מצד אחד להיות "מכונת ידע משומנת" שקולטת סימפטומים ובקיאה במחקרים, ומצד שני להיות אנושי, לשבת מול המטופל ולנהל את הטיפול שלו.
את החלק של הידע המקצועי, הוא משוכנע, ה-AI יפתור מהר. "אולי אפשר היום להתווכח שיש תחומים ברפואה שבהם המודלים הכי מתקדמים עדיין לא ברמה של הרופאים הכי חכמים שלנו, אבל בוועידת החדשנות הבאה, או זו שאחריה, זה כבר לא משהו שנוכל להגיד".
השלב הבא, הרחוק יותר, הוא AI שמגלה ביולוגיה חדשה - "למה מערכת החיסון לא תוקפת את הסרטן? מה באמת קורה בפרקינסון" - וזה ייקח זמן, כי הוא תלוי ביכולת של המודלים להתחבר למעבדה ולהבין את התוצאות שלה.
התרגום של זה לרפואה, הוא מזהיר, לא יקרה מעצמו. הוא דורש מערכות IT חדשות, תפיסות חדשות ואמון ב-AI, ובעיקר טכנולוגיה שבנויה אחרת: לא כזו שמבקשת מהרופא "לצאת החוצה שנייה ולתשאל את ה-AI", אלא מערכת שמשתלבת באופן שבו הוא עובד ומחוברת לכל המידע על המטופל. בלי זה, הוא אומר, אין למערכת סיכוי.
בינה מלאכותית בשירות הרפואה
(צילום: shutterstock)
"אם אתה לא נותן את כל הממדים של המטופל - הדימות, ריצוף ה-DNA, הסימפטומים והרקע המשפחתי - ה-AI יחזיר לך תשובות לא נכונות, ואז הרופא יאבד את האמון בו מאוד מהר".
החששות מענייני אבטחה וחדירה לפרטיות בהחלט מוצדקים, הוסיף, וגם לא פשוטים לפתרון - אבל ברגע שייפתרו, השינוי יהיה עצום. שלמה מדמיין רופא שלא צריך לשאול כלום, אלא מקבל התראה: "הנה, תראה את תשובת המעבדה שהגיעה, וזה מה שאני חושב".
וכשכל זה יעבוד, הרופא יקבל "הרבה יותר זמן לעבוד עם כל מטופל, להעמיק במה שמפריע וכואב לו, והתוצאה תהיה כאילו על כל מטופל יש צוות חוקרים ולא רופא אחד עסוק במיליון מטופלים".
ענווה מהרפואה, פתיחות מההייטק
על רגולציה ובטיחות, נושא שעלה בוועידה כבר קודם לכן, יש לו ביקורת לשני הצדדים. "עולם הטכנולוגיה יכול ללמוד קצת ענווה מעולם הרפואה - באים חבר'ה כמוני וחושבים שהם יכולים להזיז משהו. אבל עולם הרפואה יכול ללמוד מעולם הטכנולוגיה קצת על פתיחות ושינוי".
הרגולציה, הוא טוען, לא מדביקה את הקצב, "כי היא מכוונת לאופן שבו המודלים פעלו לפני חצי שנה ושנה, ולא מתחילה להתכונן למה שיגיע בעוד שנה או שנתיים".
מערכת ניווט לאיתור סרטן
(צילום: מדטרוניק)
העצה שלו ליזמים - ולדעתו גם לרפואה - היא בדיוק ההפך: לא לבנות סביב מה שהבינה המלאכותית יודעת לעשות היום, אלא סביב מה שהיא בקושי מצליחה לעשות - כי עד שהמערכת תהיה מוכנה, המודלים כבר יגיעו לשם. "אל תבנו את המודלים שלכם למה שקורה היום. תבנו למה שיקרה בעוד שנתיים-שלוש".
אתה מדבר על טיפול ועל תרופות. מה עם מניעה וגילוי מוקדם?
"זה כבר קורה, רק שפעם קראו לזה 'מדעי הנתונים': מנתחים נתונים של הרבה חולים ומחפשים סימנים מוקדמים, ויש כבר בדיקות דם שמנסות לזהות סרטן לפני שיש תסמינים.
"אני מאמין שה-AI יגלה מנגנונים ביולוגיים חדשים שיאפשרו שיטות אבחון טובות יותר. וגם בדימות זה יקרה: בסוף, צריך לזכור שרופא הוא בן אדם, וככזה הוא מסתכל למקום אחד ומפספס משהו אחר. ה-AI יהיה מסוגל לתפוס את הכול".
אמא שלך לא זכתה לפתרונות האלה. אתה מאמין שהחולים של היום כן יזכו?
"אנחנו בתקופה מדהימה. עוד בחיינו נראה פתרונות, והשאלה היא רק כמה מהר - ועל זה אני מהמר בהרבה כסף. ויש בי אמונה, אולי נאיבית, שמי שיחזיק מעמד מספיק זמן, עוד יוכל לחיות עם המחלה".
