השעה היא שבע בבוקר. בעוד מטרופולין תל אביב מתחיל להתעורר אל פקק הבוקר הצפוף, המנכ"ל אל"מ (במיל.) דן ליכטמן כבר עמוק בתוך פארק אריאל שרון. ככה זה כשלקחת על עצמך אתגר סביבתי והנדסי מהגדולים בישראל, במטרה להפוך את מה שפעם היה הר הזבל של המדינה לנכס לאומי. "אני תמיד מתחיל את היום בשטח. מסייר בפארק, מסתכל מה נשמע, מה חדש, מה קורה. לא תתפסו אותי לא מוכן", הוא אומר.
1 צפייה בגלריה
דן ליכטמן
דן ליכטמן
דן ליכטמן
(צילום: דניל אסתרקין, AINUF)

הירידה לפרטים הזו, היא תוצאה משירות של עשור בפיקוד בכיר בצה"ל ובמגזר הביטחוני, היא החוט המקשר בין ליכטמן המפקד לליכטמן המנכ"ל. בעבורו, המעבר מתפקידים בכירים שוברי שיאים לניהול פארק סביבתי הוא המשך טבעי של השליחות. "במשך עשרות שנים עסקתי בביטחון, מנהיגות ובניית מערכות שמשרתות את המדינה. היום אני מוביל בפארק משימה לאומית, אמנם לא הגנה על גבולות, אלא כן הגנה על העתיד הסביבתי והאקולוגי".
יחד עם הירידה לפרטים, ליכטמן מסתכל גם בזום אאוט ובאסטרטגיה מערכתית ומתעקש לאפשר לכפופים לו עצמאות "אין לי מונופול על השכל", הוא מסביר. "כל אחד מאיתנו, מהזוטר ועד הכי בכיר, יש לו את הדחף לחשיבה, ליצירה ולחשיבה מחוץ לקופסה. הפארק הזה הוא משימה ציונית, ומהווה נכס לאומי לעשורים קדימה".

הנגשה של חווית הביקור

פארק אריאל שרון הוא הפרויקט הסביבתי-הלאומי הגדול ביותר בישראל. הוא ממוקם בלב מטרופולין גוש דן, משתרע על כ-8400 דונם לאורך נחל איילון, ומשתרע על שטח שבין נתב"ג לנתיבי איילון, כשהוא משיק לתל אביב, רמת גן, אור יהודה וחולון. עד לפני כמה שנים הוא היה סמל להזנחה וסבל מקשיי ניהול. "הפארק היה בדעיכה מאוד רצינית במשך הרבה שנים, אני והצוות, העלינו קטר על המסילה והוא שועט קדימה", אומר ליכטמן.
השעטה קדימה באה לידי ביטוי היטב במספרים: תוך שלוש שנים, הפארק זינק מ-130,000 מבקרים בשנה לכ-1.3 מיליון, צמיחה אדירה שהופכת אותו לאחד מאתרי הטבע העירוניים המבוקשים בישראל. הצמיחה הזו לא הייתה מקרית, כפי שמעיד המנכ"ל ליכטמן. "היה כאן תהליך ניהולי סדור, השקעות בתשתיות ושינוי תפיסתי. פתחנו את חלקי הפארק לציבור, הנגשנו את חווית הביקור, הרחבנו שבילים ושיפרנו גישה אליהם. פיתחנו את הטיילת הצפונית, קידמנו מיזמים כמו האגם האקולוגי ופתרונות מים וגם יצרנו זהות מותגית חדשה. כיום הפארק הוא סמל להתחדשות סביבתית", אומר ליכטמן.
ההישג הניהולי שלו אינו רק עלייה במדדים, אלא הפיכת הפארק ל"מקום מפגש של כל עם ישראל", כפי שהוא מגדיר זאת. "הפארק שייך לכולם, ללא הבדל גיל, מגזר, רקע או יכולת כלכלית. הוא נגיש לכולם וחינמי והוא גם פועל כגוף חינוכי עם אלפי תלמידים, שמבקרים כאן ולומדים על הטבע מדי שנה".

הגנה על הנדל"ן

אחד האתגרים המרכזיים ביותר בניהול הפארק הוא שמירה על הריאה הירוקה הקריטית מול כוחות השוק העצומים. אחרי הכל, הפארק יושב על קרקע ששווה הון במרכז המדינה, והלחצים "לנגוס" בשטחיו לצרכים מסחריים או בנייה רוויה הם בלתי פוסקים. "הלחצים לנצל את שטחי הפארק לצרכים עירוניים או מסחריים הם חלק בלתי נמנע מהמציאות המטרופולינית של גוש דן", מודה ליכטמן. "הקרקע יקרה, הפיתוי לבנייה תמיד קיים, אבל התפקיד שלי הוא לעמוד כחומה בצורה מול מגמות אלה, ולהגן על המשאב הציבורי כריאה ירוקה מהחשובים ביותר שנותרו במרכז המדינה".
כיצד עושים זאת?
"ההגנה הזו נשענת על שני עקרונות ברורים: ראשית עיגון סטטוטורי וציבורי: חיזוק מעמדו החוקי של הפארק כמרחב ציבורי פתוח ומחייב, תוך הצגת המשמעות האקלימית והציבורית של כל פגיעה. ובנוסף יצירת לגיטימציה רחבה. כשמיליוני מבקרים מגיעים לפארק, וכשפעילות קהילתית ותרבותית פורחת, הוא הופך לעובדה מוגמרת בתודעה הלאומית. התמיכה הציבורית היא שכבת ההגנה החשובה ביותר מול אינטרסים זרים".
עם אילו עוד אתגרים אתם מתמודדים?
"אנחנו מתמודדים עם מיעוט תקציבים. גם כשפגעה רקטה במשרדים שלנו בזמן המלחמה, הוכחנו יכולת תגובה מהירה, שימור יציבות תפעולית ויכולת להמשיך קדימה, גם כשהסביבה מתערערת. לא נכנסנו לגירעון, לא פיטרנו עובדים, והמשכנו להשקיע בפיתוח. אני מאמין שהפתרון הוא שילוב מנועי צמיחה כלכליים כמו מסחר עדין ומבוקר סביב מתחם האגם המלאכותי, אירועי תרבות וספורט, ושיתופי פעולה ציבוריים-פרטיים, אך זאת מבלי לפגוע במהותו כשטח ירוק וחינמי. הפיתוח הכלכלי אינו עומד מול הפארק אלא מאפשר את שמירתו. ככל שהפארק יציב וחזק יותר כלכלית, כך הוא יכול להישאר ירוק, ציבורי ופתוח לדורות הבאים".
תחת ליכטמן, הפארק לא רק שוקם והונגש; הוא הפך למודל לחדשנות סביבתית בינלאומית. הפרויקטים הבאים בתכנון, הם השלמת מתחמי ליבה שיגדירו את פני הפארק לשנים הבאות: הקמת האגם המלאכותי וסביבת הבילוי, השלמת הטיילת הצפונית באורך 4.5 קילומטר שתחבר בין הערים, ופיתוח הר חירייה עצמו כמרכז למורשת סביבתית ותצפיות.
אך מעבר לפיתוח הפיזי, ליכטמן רואה בפארק "מעבדה חיה של ישראל". מקום שמשמש חלוץ בניהול מים חכם (קידוחי בארות ומערכות ניקוז), בטכנולוגיות ירוקות של אנרגיה מתחדשת, ובשילוב מדע אזרחי, כאשר אלפי מבקרים משתמשים באפליקציות כדי לתעד את המגוון הביולוגי. "המסר של פארק אריאל שרון הוא לא רק עבר, הוא מראה לעתיד", מסכם ליכטמן. "העובדה שהמקום הזה הפך לאחת הריאות הירוקות החשובות בישראל היא הוכחה שהמדינה יודעת לתקן. זו למידה משמעותית, רגשית ומתמשכת".
מה הצפי לעתיד? "להבטיח שהמקום שבעבר ניצבו בו ערימות פסולת יהפוך למרכז חיים, טבע וחדשנות שישרת את לא רק את הדור הזה אלא גם את הדור הבא. זהו הניצחון הירוק, והוא מסמל את החוסן האזרחי והסביבתי של ישראל".